בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
באייפוד של 
באייפוד של סיאם 
 
 צילום: יח``צ   
באייפוד של |
 
סנונית ליס

הדר גולדמן, מייסד ומנהיג סיאם, מספר לנו על האלבומים שהשפיעו על הלהקה שנולדה מחדש ועל הפסקול שמתנגן לו בין הפרסומות. תוכלו למצוא שם את רדיוהד, קינגז אוף ליאון ומיוז

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
"לבן אדם יש יותר מפן אחד". הדר גולדמן
 "לבן אדם יש יותר מפן אחד". הדר גולדמן 
 צילום: יח"צ 
 
"ג'ף ואני מתרגשים לנגן שוב ביחד", אמר לנו הדר גולדמן לרגל יציאת Anonymous, האלבום החדש של סיאם, כ-25 אחרי האלבום הקודם של ההרכב. "לא ניתקנו קשר, אבל עם הזמן שעבר מתנקים כעסים ונוצר רעב הדדי לעבודה משותפת", סיפר על יחסיו עם שותפו להרכב, ג'ף שפירו.

את האלבום הקליטה הלהקה פעמיים: "תוך שנה הקלטנו 13 שירים שהחלטנו לזרוק לפח, הם היו אימון ולא הדבר האמיתי. את האלבום שפורסם הקלטנו בזכות המפיק ג'ון פרייר שעשה סדר בבלגן. הוא מפיק ענק שעבד עם אמנים מאוד מוכרים, הוא נורא מצחיק ויש לו לייף סטייל מוזר שעשוי רק להוסיף - יש שמועות שהוא עוסק בזמנו הפנוי בעבודת שטן", חושף גולדמן בחיוך.

האלבום החדש של סיאם זכה לתהודה בעולם כשניק הרגוט, שדר תחנת הרדיו הקליפורנית KCRW פתח את תכנית הרדיו הנחשבת "Morning Becomes Eclectic" עם השיר "Here I am" מתוך האלבום. "הקהל של היום פי אלף יותר טוב מזה של האייטיז, יש להט וסקרנות", אומר גולדמן על הופעות ההרכב בארץ ובעולם.

בשעות היום גולדמן משמש כאחד מבעלי משרד הפרסום "זרמון גולדמן". לדבריו, עולם הפרסום והמוזיקה אינם סותרים זה את זה: "העיסוק בפרסום משחרר אותי לעשות מוזיקה כמו שאני רוצה. אני נהנה מאוד ממוזיקה ונראה לי שלצפות להרוויח ממנה זו חוצפה. לבן אדם יש יותר מפן אחד ואני שלם עם זה לגמרי". כדי להשלים את התמונה, סיפר לנו גולדמן אלו אלבומים מתנגנים באייפוד שלו בין הפסקות הפרסומות:
 
סאונד של געגועים
 סאונד של געגועים 
 צילום: עטיפת האלבום 
 
Only By The Night / Kings of Leon
יש באלבום הזה סאונד של געגועים, אני לא יודע למה. לפני שנה וחצי ראיתי את הלהקה בהופעה בלונדון. יש במוזיקה שלהם מלנכוליה מתונה, לא חסרת שליטה. זה אלבום מעודן.

Black Cherry / Goldfrapp
הצצתי לזמרת של גולדפראפ במקלחת! היא גרה באנגליה במקום שבו הקלטנו חלק מהאלבום החדש. היא התאכסה מול אולפן ההקלטות שלנו וממרפסת האולפן ראיתי אותה באמבטיה. היא יפה מאוד, אבל בלי קשר לכך - האלבום הזה מופק לעילא ולעילא, יש שם משהו סופר מקצועי וגם אקספרסיבי. קשה בעיני לעשות פופ טוב - וזה בעיני פופ בן זונה.

Absolution / Muse
ראיתי את מיוז בשתי הופעות. אחת מהן הייתה לפני עשר שנים והם נשמעו בה נורא. לא האמנתי שיש פער כל כך גדול בין הרמה שלהם באולפן לרמה שלהם בלייב, זה היה נראה לי שערורייתי. לפני כשלוש שנים ראיתי אותם שוב בוומבלי ארינה בלונדון והם ניגנו פשוט מדהים. הם חבר'ה חרוצים, שעבדו קשה והשתפרו. מת'יו בלמי צמח להיות אחד מהגיטריסטים הטובים באנגליה והם ה-"three piece band" (להקת גיטרה, בס, תופים), הטובה בעולם היום. נקודה. הם החוליה החסרה בין רדיוהד לקולדפליי.
 
 
טרי ושחצני
 טרי ושחצני 
 צילום: עטיפת האלבום 
 
Sam's Town / The Killers
הדיסק הזה טרי ושחצני - ואני אוהב את זה. זה אלבום של אנשים ש"מחזיקים את הגיטרה נמוך", כלומר - לא מעדנים את מה שהם רוצים לומר. אני אוהב שהם ישירים, יהירים ולא מתנצלים.

Með suð / Sigur Ros
הלהקה האיסלנדית הזו היא תופעה בעיניי. באלבום האחרון שלהם הם מחזירים את המוזיקה למקום שהמילים לא חשובות בו. השירה שלהם היא סוג של כלי נגינה, עד היום אני לא יודע באיזו שפה הם שרים, אבל זה לא חשוב בכלל. זה אלבום נהדר.

Hail to the Thief / Radiohead
אחת הסיבות שבגללן אני מעדיף את האלבום הזה של רדיוהד על פני האחרים היא עבודת הוידאו שלו. הם השקיעו בויזואל את אותה כמות אנרגיה וזמן שהשקיעו באודיו. הם יצרו שם בעיני עבודה קולנועית עם פסקול, שזה משהו שאני מאוד מתקנא בו, זה שימש השראה לאלבום שלנו. אני חושב שעולם המוזיקה הולך לכיוון הזה, התפיסה שלי מושפעת משימוש בכל החושים על המאזין.
 
בין חלוצי הטריפ הופ
 בין חלוצי הטריפ הופ 
 צילום: עטיפת האלבום 
 
Dummy / Portishead
יש להקות שגם לשמוע אותן מכוונות כלים נשמע טוב - כאלו הם פורטיסהד. אני מאוד מעריך אותם, גם באלבום האחרון שלהם שלא כולם אהבו. הם מסמלים עבורי את תחילת הטריפ הופ.

Fischerspooner / Fischerspooner
אין לי מושג למה, אני פשוט אוהב את האלבום הזה. הוא מעורר בי תחושה של מסדר גרמני. אני אוהב את ההיררכיה הברורה של התדרים, הכל מסודר בו. אם הוגו בוס היה עושה מוזיקה, ככה אני מדמיין שהיא הייתה נשמעת.

Led Zeppelin / Led Zeppelin
כשהייתי ילד אחי הגדול קנה פטיפון וקיבל איתו במבצע שני אלבומים: הראשון של לד זפלין ו"אומה גומה" של פינק פלויד. מוזיקה הגיעה אז לישראל בדיליי גדול ואני מצדיע לחנויות ישראליות שהחזיקו את האלבומים האלו. במשך חודש שלם ציפיתי לחזור הביתה מבית הספר כדי לשבת עם אוזניות ולשמוע את לד דפלין בפול ווליום. זה השפיע על המעבר שלי ממוזיקה קלאסית לרוק.
 
 
Glassworks / Phillip Glass
ראיתי הרבה עבודות ואופרות של פיליפ גלאס. הוא מלחין ניאו קלאסי שמאוד השפיע עלי. הוא מתודולוגי, מתמטי ואני מאד אוהב את היצירות שלו.

Here Come the Warm Jet / Brian Ino
אין אלבום של אינו שאני לא מכיר. הוא אבי הז'אנר של האמביינט, אני אוהב את הנגיעות האתניות ואת שיתופי הפעולה שהוא עשה. הושפענו, בסיאם, מסגנון ההפקה המוזיקלית שלו
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by