בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
מוזיקה 
רעש מסחרר 
 
 צילום: ערן מהלו   
מוזיקה |
 
סנונית ליס

אחרי כברת דרך שעברו בסצינת האינדי הישראלית, תמר אפק וגיא שכטר משחררים אלבום בכורה תחת השם "קרוסלה" שאמנם לא מצליח להיות אחיד ברמתו, אבל מוכיח שמדובר בצמד מוכשר עם כריזמה עוצמתית. סנונית ליס מבקרת בלונה פארק

 
 
 
 
 
 
 
 
 
חלק גדול מילדותי עבר עלי בלימודי מוזיקה קלאסית. זה אולי לא נשמע סקסי במיוחד, אבל זכרונות הנעורים שלי מרוצפים במורי נגינה ושירה שביקשו ממני לחזור על קטע שוב ושוב, רק כדי לבצע סולם או תו בצורה מושלמת. אולי בגלל זה, עד היום לא קל לי להתחבר לסגנונות שמורדים במכוון בהקפדה מוזיקלית. עברו שנים מאז ששרתי במקהלה, ובינתיים צללתי אל תוך הדיסקוגרפיות הצורמות והמופלאות של הפיקסיז ושל הולווט אנדרגראונד. אבל אפילו היום, כשאני שומעת מוזיקה שמעדיפה פראות על פני הקפדה, גם אם מתוך עקרון, אני נזכרת בפניו של המורה ההוא לכינור, שהיה מרים גבה לשמע זיוף, ולו הקל ביותר.
 
כרזימה בשפע
 כרזימה בשפע 
 צילום: מתוך האתר הרשמי 
 
כדי להתחבר למוזיקה שלא מתהדרת בטכניקה מוקפדת, אני צריכה להרגיש בה קריצה שאומרת "יכולנו לעשות את זה נקי, אבל בחרנו אחרת" ולהט שתופס אותי בקרביים. לקרוסלה, צמד אינדי צעיר, יש כריזמה כזו בשפע. את אלבום הבכורה שלהם, הנקרא על שמם, הם מוציאים בימים אלו בהפקה עצמית. אם מתוך בחירה אמנותית ואם מטעמי תקציב, ההפקה המוזיקלית של האלבום בסיסית וביצועיו לא תמיד מוקפדים. לא כל שיריו מוצלחים באותה המידה, אבל יש בו המון תשוקה וכשרון.

הדבר הבולט ביותר באלבום הוא האנרגיה הגולמית שבו - חוץ ממנה, קשה שלא להבחין בנגינת התופים הסוחפת של שכטר, שמצטיינת בטכניקה מעוררת התפעלות. מהנה במיוחד השיר "Cunclussions" שנפתח במשפט האניגמטי: "Hey, I'll meet you back in seven hours, this is the Jewish way" וממשיך בחילופי מקצבים מעניינים. כדאי מאד לשמוע גם את "You Say" – שיר גראנג'י ואיטי בו מפליא שכטר בשירה שתהפוך לכם את הבטן.
 
שילוב בין הבי מטאל לטראש מטאל, פרוטופאנק וקצת גראנג'
 שילוב בין הבי מטאל לטראש מטאל, פרוטופאנק וקצת גראנג' 
 צילום: עטיפת האלבום 
 
קרוסלה מביאים סקס אפיל מהסוג שאי אפשר ללמוד בשיעורי נגינה. שני חברי ההרכב אמנם צעירים, אך כבר הספיקו לצבור רזומה עשיר בסצנת האינדי המקומית. תמר אפק, הסולנית והגיטריסטית השתתפה בהרכבים כמו The Homesicks ויזמה את פסטיבל "חוצמיזה" למוזיקת שוליים ישראלית. גיא שכטר ששר ומתופף, היה חבר בהרכב קרוזנשטרן ופארוחוד והשתתף עם אפק בהרכב ED. באלבום הבכורה שלהם כצמד מביאים "קרוסלה" רצועות באנגלית שמשלבות בין הבי מטאל לת'ראש מטאל, פרוטופאנק וקצת גראנג'. קל לשמוע בשיריהם השפעות של להקות כמו סוניק יות' ו-Belly.
 
 
 
אך כמו שזה אלבום נועז, הוא גם בוסרי. אפק מביאה נגינת גיטרה מחוספסת ומהנה, אבל שירתה פחות גמישה ומרגשת מזו של שכטר. לא פעם נופלים חברי ההרכב לקלישאות הז'אנר וכשהם מנסים לצעוק, לשאוג או לנהום כסולני להקות רוק כבד, התוצאה לא נשמעת משכנעת. בחלק מהשירים משובצים משפטים שחוקים או מיוסרים כמו: "I gave my love to you, come take my heart". אפק ושכטר בחרו בסגנון ששובר את הכלים, והמוזיקה שלהם תלך ותשתבח ככל שהם יתרחקו מקלישאות הז'אנר ויגבשו את סגנונם הפרטי. בכל מקרה, האזנה לאלבום הבכורה של "קרוסלה" מבהירה שכדאי לעקוב אחרי ההרכב עטור הבאז והדיסטורשן הזה.

Carusella - Carusella (הוצאה עצמית)
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by