בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מה אכלת? 
 
 
ניב הדס

ניב הדס מוסיף כבר עכשיו את הטריפ ההזוי של מאניטובה הקנדי לרשימת האלבומים הנחוצים של 2003

 
 
 
 
 
 
 
 
 
התקופה שבין סוף מרץ לתחילת אפריל היא לרוב התקופה המתעתעת של השנה. שבורים מנזקי החורף, ומוקסמים מבואו של האביב אנו נוטים לשכוח כי האחרון עוד יביא עמו את הקיץ, שהשנה, שימו לב היטב, אמור להיות חם במיוחד.

כשבתי השחי שלכם יתחילו להריח, דיאודורנטים או לא, כמו הקרקעית של הקישון, אז נתחיל לדבר. התקופה הנדירה הזו, שמזג האוויר בלבנט זוכה בה לעדנה מסוימת, היא גם זו שאפשר להתחיל ולברור את האלבומים שעמם נישאר בסוף השנה.

עד עכשיו נתקלנו באלבומים יפים של לאלטרה, קינג בריט, דטרויט אקספרימנט (שזה קרל קרייג וחברים), בנט וקאלקסיקו (השבלולונת שלי חולה עליהם), ואני שמח לבשר שלחבורה הנכבדת הזו מצטרף חבר חדש ומצוין, בעל השם שמבטיח מעט אך מקיים הרבה - מאניטובה.

מאניטובה הוא צעיר קנדי, שכנראה אוהב קצת יותר מדי פטריות (רצוי ברזילאיות. דיווח שוטף על מצב הפטריות באמסטרדם יגיע בקרוב) באומלטים שלו. האלבום החדש שלו, "Up in flames", הוא האלבום הכי מחורפן, במובן הטוב של המילה, שתוכלו למצוא כרגע; הוא נשמע כמו טריפ ארוך הזוי ואיטי, מסיבת תה עליזה שהשתלט עליה טייפ גטו-בלאסטר מאסיבי, שמצליח לזקק את היופי מכל אסכולה מוסיקלית אפשרית, להתיך אותה לכדי משהו ייחודי, וגם לצאת מזה בכבוד.

השירה למשל מזכירה שילוב של בובי גילספי, איאן בראון וחמישה גרם קטאמין. הביטים והאפקטים נשמעים כמו אורגיה של אפקס טווין, אנדרו וות'רול וג'ים אורורק. האווירה קרקסית והזויה כמו מיסטר באנגל והתקליט כולו, בניגוד לתסריט של "24", חסר חורים.

השם שלו הוא בדיוק מה שהוא, בוער, מוצף בכישרון מתפרץ שיוצא החוצה מהמקומות הכי פחות צפויים (ככה זה עם פטריות), שורף וחורך את המאזין. בשורה התחתונה, מאניטובה, בניגוד לתשעים אחוז מהאלבומים שיוצאים היום, משנה את סטטוס הכפתור הכי פופולארי בקומפקט מ"פרוגראם" או "סקיפ" ל"ריפיט", ועם זה באמת שקשה להתווכח.

________________________________
Manitoba: Up in flames, (אם.סי.איי/Leaf)
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by