בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
עירוניה 
נזק יום הדין 
 
 כתב וצילם: שי אפשטיין   
עירוניה |
 

שי אפשטיין מודיע בשמחה על הספדו בטרם עת של הגראנג' - לא רק שאיננו מת, הוא חי, בועט, מחוספס מתמיד, ומסתבר שבזכות הרעש והלכלוך האלגנטיים שלו הוא גם מהווה מיצג מובהק של תל אביב

 
 
 
 
 
 
 
 
 


 
 
מחפש נפשה של עיר גדולה. תר ברחובותיה השוקקים, בחצרות בתים, במרכזי קניות; בין המון סואן וזר אובד ואז חוזר. תל אביב אינה רק שאון פקקים, בעיות חניה והמון אדם. תל אביב היא נפש – חיה שחוקה ומסונוורת שמגיחה אל פני הקרקע בלילות בכדי להתפכח ולנשום עמוק ובטרם יעלה עוד יום תוסס.

 
 
 
בתחילת השבוע הייתי עד לפולחן שבטי עתיק. הופעת קאברים משובחת - נטולת שטן, גיהנום, שלדים וגולגלות. מוזיקה חריפה, מחוספסת, שהתרוצצה בוורידי הנוכחים, דרך השתן של הוודקה, למערכת הביוב העירונית. מרחק עשר דקות הליכה על פני כביש חפור בורות למרגלות מגדל זכוכית, מצאתי מקום בו אפשר להידרס וגם לנוח, בעודך עומד ומתנדנד למשמע צלילים ופיצוצים. המועד: יום ראשון האחרון, השעה: 23:00, המועדון: ברזילי. ההופעה: Soundgarden. ההרכב: A new Damage, סולן: איתי פריד.

 
 
תגידו מה שתגידו על גראנג' – אני מתגעגע לתקופה ההיא בה נולדו Alice In Chains, Soundgarden,Mad Season , נירוונה וחבריהם לסמים. מתגעגע לאווירת הדיסטורשן המחורע, לריפים המהירים, לטקסטים הדיכאוניים, לקול המגורד מסטלת אלוהים, כמו פידבק מטורף שגורר אותך רחוק על שדה סלעים ודרדרים. הגראנג' היה ונשאר וייב של מועדונים קטנים מעופשים, פשפשים בגופה של כרך סואן - זה מה שנפלא בתל אביב. בחודשים האחרונים נתקלתי במספר הופעות שהצביעו כי רוחו של הגראנג' (האורגינל) לא נכחד סופית. בתוך הסחי והגועל שטווים סביבנו את קוריהם לקראת סעודת יום הדין, גיליתי קבוצה של אנשים שמקיאה סיאטל בפליקלאק לאחור, כשלצדם מול הבמה, ערימת מעריצות מתוקות שמנענעות עם הראש קדימה ואחורה. נטולי פוזה, כוחניות ומאצ'ואיזם של ילדים, הם פה להתחרע ולזחול הכי רחוק שיש בביצה המקומית, בייסורים והנאה גדולה, כאילו זו הייתה הפעם הראשונה בה חיברו גיטרה למגבר.

 
 
כריס קורנל, סולנה של סאונדגרדן, נולד בסיאטל לאם ממוצא יהודי. קורנל הוא הבן השלישי במשפחה, ולו שני אחים גדולים ממנו. בהיותו נער סבל מדיכאון חמור, ולעתים נדירות היה יוצא מביתו. ידוע כי היה מעביר את זמנו בבית בנגינה על תופים וגיטרה. גם פריד הצעיר, סולנה של A New Damage הוא הבן השלישי במשפחה יהודית כשרה, ולו שני אחים גדולים ממנו. בילדותו בקריות מיעט לצאת מביתו, שיחק במחשב וניגן שעות בגיטרה. הדימיון המיסטי בין השניים עשוי להוביל לתהייה האם אגדת רוק מקומית נרקמת לנגד עינינו. במצבו המוזיקלי של קורנל כיום - הכל רק יכול להשתפר.

 
 
כשהסתיימה ההופעה, טיפסתי חזרה מתוך בטן האדמה. רחוב הרכב, אחת בלילה. קירות חשוכים מרוססים בגרפיטי צבעוני מושקע, על האיילון טסים רכבים, מנסים לחמוק מצינת הלילה.שומר המועדון התכרבל סביב צעיף שחור, פסע בצעדי ענק ונעלם. נהג הלום אלכוהול הניע את רכבו בעזרת כבלים ונרדם במושבו.

גם אני מניע. חורש על הקטנוע השחור, מחפש נפשה של עיר גדולה, אך היא דוממת, נמה את שנתה ורק עיניי המתמודדים בבחירות בוהים בי מכל פינה וקיר. "ברגע האמת – ברדק", מסנן לעצמי תוך שעיטה חסרת מעצורים תחת גשר עזריאלי. זו הסיסמה האמיתית שלנו, הישראלים. יש לה דופק לעיר הזו, גם כשהיא ישנה. רמזור אדום, כתום, ירוק, שעון שמתקתק. ואצלי? מאיץ הלב, המוזיקה עודנה מתנגנת.
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by