בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הרוצה את הרב - תשכב על הגב 
 
 
יוענה גונן

יוענה גונן לומדת כמה סודות מהדוקטור האמריקני הנבון דיוויד רובן - סוף סוף אחד שמבין דבר אחד או שניים בסקס

 
 
 
 
 
 
 
 
 
קוראים מסוימים מתלוננים מדי פעם, שאינני מוסמכת לכתוב מדור ארוטיקה. זאת, בראש ובראשונה מכיוון שאני אשה, וכידוע, נשים אינן מבינות במין, ולרוב גם אינן מעוניינות בו. בנוסף, טוענים אותם קוראים מודאגים, זווית ראייתי מוגבלת מכיוון שאינני בקיאה ברזי המשגל ההטרוסקסואלי ובעינוגיו. עוד מוסיפים אותם קוראים, שבשל נטיותיי הפוליטיות המסוימות, הרי שהידע המקיף היחיד שיש לי על אודות חדוות המין ההטרוסקסואלי הוא מניסיוני עם עראפת, "וזה הרי לא יכול להיות מאיר עיניים", לטעמם.

הצדק עם אותם קוראים, כמובן. אך בעוד שאת נטיותיי הפוליטיות אני מתקשה לשנות, למרות הרצון הטוב והבנת חומרת הענין, לשאר הסוגיות מצאתי פתרון. לעתים אני מתייעצת עם הגברים במערכת, שיסבירו לי את זווית הראיה העליונה, הלא היא זווית הראיה של הזין. אלא שאותם גברים מסתברים פעם אחר פעם כחבורת תמהונים בעלי פרקטיקות מיניות חריגות, טרנסווסטיטים, אקסהביציוניסטים ומאונני ראווה.

ובכל זאת, לא נרפו ידיי, עד שלבסוף התייעצתי עם גדול המומחים: ד"ר דיוויד רובן, מחבר הספר הנודע "כל מה שתמיד רצית לדעת על מין... אבל לא העזת לשאול". ד"ר רובן מושלם למשימה: הוא גבר, הוא אמריקני (ואפילו יהודי!), הוא הטרוסקסואל, וחשוב מכל הוא רופא פסיכיאטור, בוגר הפקולטה היוקרתית לרפואה באוניברסיטה של אילינויס. לכן, החלטתי, מעתה אעשה הכל רק תוך התייעצות עם ד"ר רובן, כדי לא ליפול חלילה לאותן שגיאות בהן שגיתי בעבר.

ראשית חוכמה, נפניתי להתייעץ בדעתו של ד"ר רובן על תחומים שאינני בקיאה בהם מספיק. "מה, בעצם, אתם עושים שם במיטה?" שאלתי את הדוקטור.

"צינור הפות יכול להיחשב, לצורך ההסבר, צילינדר, והפין - בוכנה. ברוח זו נוכל להמשיל את שפתי-הערווה-הפנימיות לגל-הארכובה. עם כל דחיסה של הפין לחלל הפות נגררות קצות השפתיים הללו אל פתח-הערווה פנימה ומושכות עימן את העורלה והדגדגן החבוי מתחתיה. בכל פעם שהפין נשלף מתוך צינור-הפות משתחררות השפתיים-הפנימיות מהלחץ כלפי פנים. אם הכל מתנהל כשורה תהיה תוצאת התמרון הזה - אביונה".

מיד הבנתי מדוע אני מתקשה במשגל ההטרוסקסואלי. לבחורה פותה וחסרת הבנה בסודות המנוע, לא קל להבין את התהליך. בחורה כזו תעדיף, לרוב, להימשך לבנות מינה, בעיקר כדי להסוות את חוסר הבנתה בתחומי ההנדסה. "אך בוודאי," הקשיתי באוזני הדוקטור, "ישנם פנים נוספים במיניות ההטרוסקסואלית? מה עם קצת מין אוראלי? זה חיובי?"

"כפעילות הטארוסקסואלית (יחסי גבר-ואשה) המהווה הכנה למישגל פין-בפות - הרי גירוי איבר המין על ידי הפה לא די שהנהו נוהג חיובי אלא שבכמה נסיבות הוא רצוי. אם ה'פלאטיו' וה'קונילינגוס' הם אמצעים מגרים ומהנים כל כך - מדוע לא יתפשו יחד את מקום המישגל של הפין-בפות? אם כך נעשה תרד עקומת הילודה במידה כזו שעד מהרה לא יימצא עם מי לבלות בהנאות-מישגל... המגמה היחידה של הגירוי האוראלי (דרך הפה) היא - הכנת הרקע המתאים למישגל מסעיר ומספק ככל האפשר".

ובכן, לא נותר לי אלא לברר אם יש לי סיכוי, במשגל ההטרוסקסואלי, ליהנות עדיין מקצת תנוחות דוגי סטייל החביבות עלי בימים כתיקונם.

"האם אין ה'ביאה מאחור' נחשבת כתנוחה הטבעית ביותר? בוודאי שהיא הטבעית ביותר לכלבים ולחתולים; הם לא יעשו את הדבר בשום דרך אחרת. לגבי המין האנושי אין זו הצורה הטבעית ביותר".
 

בשירותים של מועדוני הכדורת

טוב, מתברר שכל ההרפתקה ההטרוסקסואלית הזו אינה מתאימה לי. לכן, נפניתי להתייעץ בדעתו של הדוקטור בשאלות על לסביות, היות שידוע שגברים סטרייטים מבינים בזה יותר. למרבה הדאגה, ישנו בספר פרק על הומוסקסואליות גברית, אך אין כל פרק המתייחס למעשה האהבה בין אשה לאשה, נחות ככל שיהיה. אך אל חשש! מרפרוף קל בין דפי הספר התברר, שהמידע הרב על הלסביות מצוי במקום ההגיוני ביותר: בפרק המרתק על חייהן של הזונות. מוסבר שם כיצד, מכיון שהזונות שונאות גברים, רובן המכריע הופכות ללסביות. דעתו של הדוקטור בנושא עגומה למדי:

"מה עושות הלסביות ביניהן? כמו עמיתיהן ההומוסקסואלים-הגברים, מוגבלות הלסביות בכך שיש בידן רק מחצית מהפריטים האנאטומיים הדרושים להשלמת המשחק. בדיוק כמו שהמשוואה 'פין + פין = אפס' נכונה לגבי הגברים, הרי גם 'פות + פות = לא-כלום' שרירה וקיימת לגבי הלסביות. זוהי, כמובן, קללת ההומוסקסואלים - גברים ונשים כאחת - וככל שתהיינה ההמצאות שלהם שנונות ומשוכללות, בסופו של דבר כולם נאלצים לחקות בצורה זו או אחרת את המישגל ההאטארוסקסואלי".

"אבל איך, דוקטור? אני מוכרחה לדעת? הכיצד מחקות הן את המשגל ההאטארוסקסואלי?", לא הרפיתי בקלות.

"לפעמים יש לאשה אחת דגדגן גדול מהרגיל - המגיע עד כדי חמישה סנטימטרים או יותר בהזדקרו. אם אשה כזו היא לסבית - וחברתה-למישגל מפשקת את רגליה כל כמה שאפשר, עשוי הדגדגן לחדור לתוך הפות. איבר שכל גבר היה מתבייש בממדיו - הופך מציאה נפלאה אצל אשה. לסביות שנתברכו מהטבע בתכונה זו מבוקשות מאוד בין חברותיהן".

ובכן, לא נותר לי אלא להיות הומו. לשמחתי, העדפה מינית זו זוכה לטיפול נרחב ומקיף. "אחד ההומוסקסואלים" אף התראיין לספר, וחשף בפני הדוקטור את שיטותיו. לדברי המרואיין, הומואים נוהגים להזדיין בשירותים של מועדוני-כדורת, כשהם שולחים אחד לשני פתקים מנייר טואלט ומוצצים זה את הפין של זה. מדליק!
 

ומי לגסטאפו של היטלר?

ומה לגבי הומואים שעוסקים ב-BDSM? את חובבי ה-BDSM הסטרייטים תופס ד"ר רובן כ"ילדים הססניים עסוקים במשחק" שהם "לרוב בני אדם בלתי-מזיקים הנהנים זה בחברת זה" למרות ש"המיניות שלהם לא הגיעה לכלל בגרות". לעומתם, חובבי ה-BDSM ההומוסקסואלים הרי הם בריות מסוכנות ואיומות:

"נדיר הוא המקרה שהומוסקסואל 'עליז' יסכים בהכרה להתלוות אל 'ס''מ' שכזה. אלה המשלבים הומוסקסואליות בסטיות סאדיסטיות ומאזוכיסטיות נמנים עם היצורים האלימים והאכזריים ביותר עלי אדמות. בימי קדם נשכרו טיפוסים אלה לעבודה כתליינים ומומחים לביצוע עונשי-עינויים. בתקופה מאוחרת יותר הם מילאו את שורות הס.ס. והגסטאפו של היטלר".

"זה חמור מאוד, דוקטור," נחרדתי. "האם יש אנשים גרועים מאנשים אלה?" ד"ר רובן מיהר להאיר את עיניי גם בשאלה זו. למרבה ההפתעה, מתברר שיש קבוצה גדולה של אנשים, הגרועים מה'ס"מ', מהלסביות, ואפילו מה'עליזים':

"אימפוטנציה כרונית או חוזרת-ונשנית מתגלה בערך בקרב 30% עד 40% מכל קבוצת גברים הנבדקת בזמן כלשהו. מסיבות מובנות נחשבים האדונים הללו לטיפוסים האומללים והדוחים ביותר בחברה האנושית".

כולי תקווה שדבריו הנבונים של ד"ר רובן החכימו את כולכם, ושחייכם המיניים ישתפרו בזכות מפעלו החשוב. יום נפלא לכולם.

________________________________________
הציטוטים לקוחים מתוך הספר "כל מה שתמיד רצית לדעת על המין... ולא העזת לשאול" מאת ד"ר דיוויד רובן, הוצאת בוסתן 1974. ריספקט לגילי, שהשיגה את ספר המופת.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by