בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אקדוחני הסקסטה 
 
 חצי מהיהלומים   
 
אבישג לוי

אבישג לוי מכתירה את היהלומים כלהקת הפאנק-חתונות הכי טובה בארץ

 
 
 
 
 
 
 
 
 
יום רביעי בלילה. אנחנו אצל אמיר מסדרים את הראש, והוא, בינתיים, בשיאו של אימון תופים מפרך. השכנים עצבניים. אני נשכבת על הספה ומתרפקת על הרגע. הערב רק מתחיל וההבטחה שהוא טומן בחובו עצומה. אלה ההנאות הקטנות של החיים. "בא לך לקפוץ לג'ה פן?" הוא שואל. מממ... הג'ה פן תמיד רעיון מעולה. "שמעתי שיש הופעה של הרכב Pאנק חתונות אינסטרומנטלי", הוא מדווח. שווה לבדוק.

אם הג'ה פן לא היה קיים היינו צריכים להמציא אותו. קשה לדמיין ווניו הזוי יותר להופעות מינוריות מאשר חירבה מרוטשת בדרום העיר תל אביב בין מוסכים ובתי מלאכה קטנים. בטרם עלייתנו בגרם המדרגות שמוביל לג'ה פן, אנו מצטיידים בתוכנייה עדכנית של ההופעות הקרובות. אמיר אומר שחלק מהקסם זה להגיע לכאן מבלי לדעת באמת לקראת מה הולכים. אני מעט סקפטית. בפנים החלל הגדול עודנו ריק ואנחנו פונים אל הבר.

כעת, כשאנו חמושים בבירות, אנו מוכנים לקראת מנות נמרצות של Pאנק - ורצוי מהסוג שפושה בגוף ביטים עצבניים ואונס אותך להתנועע. בעוד Pאנק עבור רובנו מסמל מוסיקה חדה, מהירה ומינימליסטית, עטורת סיכות ביטחון ומגולחי ראש אנגליים, אנו תוהים בדבר הקשר בין כל אלו וחתונות, עודנו ממתינים בדריכות.

על הבמה עולה רביעיית נגנים לבושים בחליפות מהודרות ועניבות והם אורי תכלת, אמן תופים מחונן; עידו אגמון - גיטריסט וירטואוז; עודד שכטר - שניחן בבאס מצוין; וערן וייץ המוכשר בגיטרה נוספת. "ברוכים הבאים, אנחנו היהלומים ותודה שבאתם" ערן מברך את הקהל המצומצם. בחירה מעניינת של שם - נקווה שתצדיק את עצמה. במחשבה שניה, מאחר שמדובר בחבורה של נגנים מהוקצעים שנודעים בכשרונם, כפי שניתן להיווכח מההרכבים והפרוייקטים השונים שכל אחד מהם היה ועודנו מעורב בהם (פורטיסחרוף, מאור כהן, דן תורן, רונית שחר וחמי רודנר והיד עוד נטויה), הסיכוי שכך יהא הדבר גדול.

ואז זה קורה: גיטרות מהירות רוויות בגרוב, בשקשוק הומוריסטי ובסטייל נוצץ בשילוב תופים ובאס עזים, נמהרים ומלאי מעוף, ואתה נכבש. הקטעים מגוונים ונעים החל מרוקנרול-סופלקי האחים-בלוז-שיק שגורם לך לרצות לנתץ צלחות חרס ברצפת הג'ה פן הריקה וכלה בעיבודים לבנטיניים, קצביים ורקידים לבלדות הנוגות והמוכרות של סשה ארגוב ("שיר ערש", "חופשה באדום" ו"הם בזמר הזה").

כיאה ללהקת חתונות המכבדת את עצמה, מנגנים היהלומים בהמשך ואלסים רומנטיים עם נגיעות של שנסונים צרפתיים, סלסולים מזרחיים חשמליים, פלמנקו ספרדי עם טוויסט של פרוגרסיב וטרנטלה איטלקית, כשהם מקפידים כי לכל נגן בהרכב יינתן הביטוי לו הוא ראוי - כולל סולו גיטרות היסטרי של אגמון או כזה של תכלת על התופים, שמותיר את אמיר עם חצי תאוותו בידו. הקסם, לא נותר לי אלא להסכים עמו, הוא אכן להגיע לג'ה פן מבלי לדעת כי אתה עומד לצפות בהרכב אינסטרומנטלי נטול טרחנות, פלצנות או מניירות רוקיסטיות מקוממות, שכל הווייתו היא עשייה מוסיקלית משובבת ועליצה גרידא, ועוד להנות מכך.

בתום ההופעה, כשהיהלומים הבוהקים יורדים מהבמה אנו ממהרים אליהם. יש לנו רק שתי מילים לומר: פאקינג בריליינט.
_______________________
היהלומים בג'ה פן, יום ד', 9.4
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by