בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אסד היזהר 
 
 מחווה, אתם אומרים, הא?   
 
צביקה בשור

צביקה בשור משתמש ב"שעת האפס" כדי להציץ אל נפשה החולנית והמעוותת של האומה החזקה והמרתקת בעולם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
התהליך הפסיכואנליטי משתמש בחלומות כדי להבין את נפשו הסתורה של המטופל. על פי אמונת צאצאיו המקצועיים של זיגמונד פרויד, יש בציורים הללו שאנחנו טווים לנו בשנתנו משום שיקוף של הגרעין הנפשי שלנו, הנמצא בבסיסן של התחושות, האמונות והפעולות כולן.

לא רק בני אדם חולמים חלומות. גם מדינות שלמות יכולות לשקוע אל בין השרעפים הנעימים של הבלתי מודע ולדוג משם רצפים של תמונות נעות מהם אפשר ללמוד על מהותן הפנימית. קחו למשל את תעשיית הסרטים, המפעל הגדול של האשליות, בו כל סרט הוא לא פחות מניסיון לאחד את סך החלומות, הפנטזיות והאשליות של האמריקנים כולם לכדי חלום אחד, שדרכו אפשר להציץ אל תוך הנפש האמריקנית הגדולה. ואין טוב מסרט מדע בדיוני עתיר תקציב המכנה את עצמו "The Core" (או בשפת אמנו, "שעת האפס") כדי להציץ אל החלום האמריקני 2003, ומשם אל נפשה של האומה החזקה והמרתקת בעולם.

ראשיתו של הסרט בתופעות בלתי מוסברות החולפות בעולם המערבי כולו. ברחוב אחד באמריקה מתים פתאום כל האנשים הנושאים בחזם קוצב-לב; בלונדון מבצעות היונים של כיכר טרפלגר את המחול שהגה אלפרד היצ'קוק. ג'וש קיז, מדען צעיר ופרוע שיער, מעלה בקרבו פתרון מזוויע לתעלומה העולמית: ליבת כדור הארץ, אותה מאסת מתכות נוזליות הסבה במרכז הכדור ואחראית על האטמוספירה (כך בסרט), חדלה מלנוע. בתוך שלושה חודשים תהפוך הציוויליזציה כולה, על התפתחותה הטכנולוגית, התרבותית, המשטרית, לנחלת העבר. בתוך שנה יישרף כדור הארץ כולו בלהבת השמש.

מה אפשר לומר על אומה שחולמת חלומות כאלה, שמוכרת חלומות כאלה לעצמה ולעולם שמסביב לה? מה אפשר לומר על אומה ששבה והוגה ביום בו כל כוחה ועוצמתה יחדלו מלהיות, ומאמינה בלב שלם כי היום הזה יהיה קץ התרבות? האם זו דווקא היהירות, תחושת העדר המגבלות של הכוח, המאפשרים לאמריקה הגדולה לעסוק שוב ושוב בקיצה שלה? או אולי באה אמריקה לומר לעצמה בחלומה כי לכל רומא עלול לבוא מחריב, אפילו יהא זה גרעינה של הפלנטה.

עוד מגלה ד"ר קיז את שהוא מגלה, והחלום עובר לסצינה המתקרבת מדי לפני השטח העירום. מעבורת חלל חוזרת ממשימתה אל כדור הארץ וכמעט מתרסקת. כמו ביום שלאחר ה-11 בספטמבר, כמו ביום שאחרי הצלף מוושינגטון, כך גם ביום שאחרי התרסקות הקולומביה מוצאת אמריקה כי נעורה מחלום שכזה בדיוק. או שמא מדובר בפנטזיה, שהרי החלומות הנוראים האלה משוייכים דווקא לעולם הבידור וההנאה. על המסך מאבדת המעבורת קשר עם מרכז הבקרה ביוסטון. אפילו מתוך הריחוק שבטיפול מצטמרר הפסיכואנליסט בכורסתו, למשמע חלומו של הפציינט האמריקני.

בחלומה נזעקת אמריקה להציל את העולם מפני עצמו. הממשל מקבל את התיאוריה של ד"ר קיז, ומעניק לו פיקוד על מיטב החוקרים בעולם, בבואם לבנות מעין חללית-קרקע שתחדור את שכבותיו של הכדור הכחול, תגיע עד לגרעינו ותתניע את האחרון מחדש, לשמחת יושבי הארץ. מוזר איך שוב חולמת אמריקה כיצד רגעי הפחד והחולשה שלה הופכים למכשיר בעזרתו היא מכפיפה את אומות העולם כולן וגורמת להן להשתחוות לה. כמו יוסף המקראי, גם המטופל האמריקני הוא האח הקטן והחלש, ובו בזמן מרכז היקום, בחיר האלוהים ומחליפו.

ועל כן אין תמה על הרגעים בהם מדמה המטופל את ההתמודדות עם האלוהים עצמו. באחד מרגעי החלום נפער בקע באטמוספירה, והעיר סן-פרנסיסקו עולה כולה באש. איך יכול מטופל שלא מכבר חווה טראומה בסדר גודל מפלצתי לפנטז את שובה ביתר שאת, אם אינו מטורף מעט?

האמריקני החולם מאמין כי הוא טוב. בכך אין ספק. כשהוא מספר את חלומו, הוא מתרץ כל פעולה של גיבורי חלומו בטובתו של העולם כולו. ולא רק זאת, אלא שהחלום מאפשר למטופל האמריקני להסתכל אל החלקים השחורים ביותר של נפשו ולהלבין אותם באחת. כשמשלחת האמיצים מגיעה אל ליבת העולם, היא תשתמש בפצצות אטום כדי להניעה מחדש, בדיוק כשם שפצצות אטום הצילו את העולם ב"ארמגדון", אחיו הנוצץ של "שעת האפס". כך הופכות בחלום זעקותיהם של תושבי הירושימה לתשואות תודה, אל מול המושיע האטומי. בחלומו מפעיל המטופל האמריקני את נשק יום הדין אל מול יום הדין עצמו. אין להבין מכל אלא שהמטופל לכוד בתסביך אלוהות ממאיר. אסד היזהר.
_________________________________________________
שעת האפס, ארה"ב 2003, 136 דקות (למידע על זמני ההקרנות)

האתר הרשמי של הסרט
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by