בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
תרבחו ותסעדו 
 
 
זיו תדהר, הזמן הוורוד

זיו תדהר ביקר בטברנה של הריינבואו במוצאי שבת, ומצא מקום שמקבל את כולם, גם אם אתה גפילטע-פיש לבנבן

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ערב טוף לכל הקוראים והקוראות הנחמדים, לקלידן המהולל ולכם, כמובן, קהל נפלא. איזה נשמות. סלאם עליכום, כמה אתם יפים. כמו השקיעה מעל שמי אלכסנדריה. כמו בגדד בזריחה. כמו רועת כבשים תורכייה ענוגה. מה קרה, מרגליות לבנבנות שלי, מה יש, מתביישות? מפחדות ממוסיקה מזרחית? באמת לא יפה לכן ככה, מביישות את בעלת הבית. יאללה להשתחרר, תנו קצת בכפיים.

סיידאתי וסאדתי. הערב אצלנו בתוכנית ערב מזרחי בטברנה ריינבואו, פי תל-אביב אל-מתרוממייה אל-אגזוזייה אל-טיזי אל-ביזי אל-קודס. כל המינים והגוונים בשיער. אמאן אמאן, הומוייאת עם לסבייאת. סטרייטיאת עם טראנסווסטייאת. גם סמי וסוסו יבואו אינשאללה בלי נדר. הלו. מי זאת שם עומדת? באלוהים, איך דומה ללילית נגר?

אחיותי החנאנות, טיפ קטן וסודי, כי באמת לא נעים לי לעורר שדים עדתיים פתאום באמצע העיתון: כדאי לנו דחוף ביותר לעשות מתיחת ראש לצמיתות. גם קצת משחת שיזוף לא תזיק לפני היציאה לרחוב. איפה אנחנו חיות? נשמות, נראה לי כולנו מסובכות קשה בזהות. חושבות כאן אמסטרדם? מה זה כל הפוזות של שיק פריזיאן? רוצות לשחק בלונדג'? לכו לנופשון בלונדון. שם תשבו כל היום עם הצנוניות בחומץ ותשירו אילנית עם שרה'לה שרון ושירי אירוויזיון.

עיניים שלי, נסיכות נילוס אהובות, יאללה להתעורר, די.ג'יי מוצי-שמוצי-קוצי פאסה חזק. לא נצנוצים בפנסים ולא חשמולים באישונים. מעכשיו להיט חדש: ערב מזרחי. כל שבת מעשר בערב, בריינבואו (מדרחוב נחלת-בנימין, תל-אביב). חולצים כפכף, משחררים כפתור ועולים חופשי על השולחן. זאתי עושה לולולולולולו וזאתי עושה לה מהשולחן ממול לולולולולו בחזרה. יש גם רקדנית בטן והופעה של זמר אורח. הבנות, וגם הבנים, נקרעים מהשתוללות כשהזמרת דיקלה עולה לבימה. כולם נעמדים ונותנים לה בכפיים עם כל הנשמה. באוויר אש. דינמיט. פצצות למוקטעות. "בלבלי אותו בלבלי בלי חשבון". אה סליחה, מה זה אינת-עומרי? טוב, לא חשוב. הלו, תביא עוד נאגלה בייגלה. העיקר כפרה רמאללה שיבוא שלום אינשאללה.

לימור לרמן ודורית מימון מהריינבואו מספרות: "כשהתחלנו לחגוג במקום את המימונה, ראינו מה מוציאה המוסיקה המזרחית מהאנשים". השתיים לא מופתעות מההצלחה המסחררת. לרמן: "אם מורידים לרגע את הפוזה של מוזיקת ההאוס והדאנס, שכבודן במקומם מונח, הרי שהמוסיקה המזרחית היא סוג של חזרה לשורשים - מוסיקה שמחברת אנשים שפשוט באים בכנות לשמוח. זה ערב ישראלי של שמחה נטו. הכי חומוס, הכי זוהר ארגוב".

התגובות בהתאם: "מתחננים שלא נעז להפסיק ומודים על שסוף סוף יש ערב כזה. מגיע לא רק קהל ממוצא מזרחי. ידיד שלי, הכי גפילטע-פיש בעולם, בא במיוחד להגיד כמה שהוא נהנה".

ולמען האמת, המציאות מעט שונה. עם כל הכבוד, הקהל ברובו המכריע הוא כן מזרחי. לא פגשתי באותו ערב אף פלצן מוכר שיחלק ציונים וינתח בדרך הביתה את ה"תופעה". ובכלל, מה יש לנתח? הגיע תורם המאוחר של ההומואים והלסביות לצאת בגאווה מהארון של שמעון פרנס. אז אולי בתור התחלה אפשר לאפסן מעט את האינגליזית במצעד הגאווה הבא. העם רוצה קובי פרץ עם הבנות על הפלטפורמה!
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by