בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
קארים עבדול חמאר 
 
 
צביקה בשור

צביקה בשור הצטער לגלות שג'ק ניקולסון של "סדנה לעצבים" הוא חיקוי חיוור ופאטתי של ג'ק ניקולסון מהמשחקים של הלייקרס

 
 
 
 
 
 
 
 
 
במשחק השלישי בסדרה בין הלוס-אנג'לס לייקרס למינסוטה טימברוולבס בסטייפל סנטר שבקליפורניה, ישב זקן רטנוני אחד ממש ליד הספסל של הלייקרס. למרות שההיכל הואר באור מלאכותי שרחוק היה מלסנוור אותו, הזקן התעקש לחבוש משקפי שמש במהלך המשחק כולו. לו היה אותו מבקר מושמץ ממאדים מגיע למשחק ומנסה לתהות מה תפקידו של אותו אדם, ספק רב אם היה מצליח להבין.

שהרי כל מה שעשה האיש במשחק היה לעוות את פניו באינספור דרכים, חלקן חינניות, חלקן מרושעות, כולן כוללות רמה מסויימת של עיקול גבות מוזר. ומשעיקל האדון הרוטן את פניו, מיד עטו עליו מצלמות הטלוויזיה. כן, כן, אמרו המצלמות, תן לנו עוד אחד מהשטיקים שלך, מר ג'ק ניקולסון.

ג'ק ניקולסון ניחן בכריזמה מופלאה. הרבה יותר מאל פאצ'ינו ורוברט דה נירו, חבריו לדור הענקים ההוא, לניקולסון יש את היכולת לעורר רגש (לרוב סוג של אימה) על ידי עיקול קטן של גבה, על ידי חשיפה נוספת של טור השיניים הצפוף שלו. מוקדם יותר השנה, כש"אודות שמידט" יצא לאקרנים, קיבלנו עוד הוכחה ליכולות המשחק של האיש, שנותרו ללא רבב, הרבה אחרי ששני חבריו האמורים כבר מזמן הפכו לספקים מוצהרים של חיקויי עצמם.

ועכשיו יוצא "סדנה לעצבים" וגורם לך לתהות אם ניקולסון מתקנא בפאצ'ינו ודה נירו, והחליט גם הוא לעשות כסף בלי כל מאמץ, רק על בסיס המותג המרושע שבנה עם השנים. המשחק של ניקולסון נראה כאן כמו תרגיל מייגע מעט בשליפת השפנים של אתמול. הוא חובש משקפי שמש כשלא צריך, הוא פוער עיניו לכדי אותם שדונים מבעיתים, הוא מחייך את החיוך נטול השמחה שלו. הוא עושה הכל בדיוק כמו שמצפים מג'ק ניקולסון. למעשה, הוא נותן חיקוי מצויין של הזקן ההוא שעל ספסל הלייקרס, רק בלי הספונטניות.

מה עוד יש ב"סדנה לעצבים" מלבד ניקולסון? אולי עלילה, שמספרת על איזה דייב באזניק אחד (אדם סנדלר), איש רווי פחדים שמוצא את עצמו מתוייג דווקא כאיש אלים, כזה שדורש טיפול בסדנה לניהול כעסים. באדי ריידל (ניקולסון) הוא הפסיכולוג שאחראי על הסדנה, והוא מתלבש על הבאזניק ורודה בו, עד שזה יגיד "מודה אני" וכתוביות סיום. בין לבין הם יוצאים להרפתקאות בשקל, הולכים מכות עם נזירים בודהיסטים ומתחילים עם זונות טרנסוויסטיות. זה פחות טוב ממה שזה נשמע, בחיי.

סנדלר הוא בחור טוב, ואפשר להזדהות עם הדמות שהוא מגלם, אם ממש מתעקשים. יש כמה בדיחות שעובדות, אם באים טיפה שיכורים. אפשר להנות אפילו מסצינות הסיום המתקתקות עד בחילה, אם אתם חולי סוכרת. אבל אם באתם לחפש כאן המלצה אמיתית, אז כרגע הלייקרס עושים את דרכם לגמר האזורי. חפשו שם את ג'ק ניקולסון, משקפי שמש והכל, נותן יופי של מופע אילתורים. אינשאללה הוא גם יפסיד.
________________________________
סדנה לעצבים, ארה"ב 2003, 106 דקות
למידע על זמני ההקרנות
האתר הרשמי
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by