בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הפקולטה למדעי הרווח 
 
 מתוך אתר יום הסטודנט   
 
אורלי גונן

אורלי גונן נגעלה זו השנה השנייה ברציפות מההשתלטות הדוחה של התאגידים על קמפוס אוניברסיטת ת"א ביום הסטודנט

 
 
 
 
 
 
 
 
 
איזה כיף להיות סטודנט. כמה טוב שיש מאחוריך גוף פעלתני כמו אגודת הסטודנטים; כל כך מדהים להיווכח שיש לאגודה יו"ר כזה משקיען. באמת. הוא שלח לי הביתה מכתב צבעוני בקשר ליום הסטודנט, איזה משקיען?! "יום הסטודנט נקבע על מנת לציין ולחגוג את הטוב והנעים בלהיות סטודנט, מעין חגיגת יום הולדת ללימודים ובפרט להווי החיים הסטודנטיאלי" נכתב בפתיחתו. איזה יופי!

שאלתי את עצמי כיצד, בעצם, יום הסטודנט חוגג את הטוב והנעים בלהיות סטודנט - האם לטנף את האוניברסיטה במגוון חומרים לא מתכלים - זה טוב? אולי לשחות בנחל הקישון של החסויות והפרסומות זה נעים? יכול להיות שמדובר בהפקעת מחירי האוכל והשתייה - אולי הם מייצגים את הווי החיים הסטודנטיאלי?

החלטתי לשתף אתכם בכמה הגיגים שהעלו בי ימי הסטודנט של אוניברסיטת ת"א בשנתיים האחרונות. "הגיגים" - איזו מילה יפה, אולי אדפיס אותה על גבי גלויות כרומו ב-5000 עותקים ואפזר ברחבי האוניברסיטה.

"איך אפשר בכלל לחגוג, האם זה מוסרי להמשיך כאילו כלום לא קורה ומה על הכסף שיישפך כדי לקיים את המסיבה הענקית בקמפוס" שואל את עצמו ואותנו היו"ר בהמשך המכתב ומייד גם עונה: "דווקא לשאלה האחרונה התשובה הפשוטה ביותר: יום הסטודנט אינו עולה אפילו שקל אחד לכם ולאגודה, נהפוך הוא. בכל שנה הוא מסתיים במאזן חיובי כך שהרווחים ממנו מופנים ישירות אליכם."

כשלעצמו, יום הסטודנט הוא יוזמה מבורכת - ועוד בחינם. אבל האם כל תוצרי הלוואי של ה"חינם" הזה מצדיקים את התוצאה הסופית? האוניברסיטה הופכת ביום הזה לתערוכת חסויות דוחה במיוחד, במהלכה מתקיימת תחרות בין נותני החסות על תשומת-הלב שלכם. האירוע הפך מקור לא אכזב למציאת דרכים וולגריות לכיבוש ליבו של הסטודנט - הצרכן הפוטנציאלי. החברות הסלולריות יעשו הכל כדי שתשתכנע שהמכשיר שלך כבר פאסה והגיע הזמן לבזבז עוד קצת כסף, דווקא אצלן, בניסיון להדביק את הפער הטכנולוגי שפתחת. חברת פלאפון, עם הקמפיין האגרסיבי והמרתיע "אסקייפ", עלתה ביום חמישי לליגת העל בהתבהמות כשהצליחה לטשטש את הגבולות בין ניסיון למשוך תשומת-לב לבין הטרדה מינית של ממש, עם בנות (כמעט) ערומות שריקדו בחושניות מעל עוברים ושבים. כל זאת ממש מול בניין גילמן - הפקולטה למדעי הרוח ומקום מושבו של החוג ללמודי נשים ומגדר.

עוד מטרד מסחרי היא חברת קסטרו, שכבר עושה בבית-התפוצות כבשלה. בשנה שעברה כוסה המוסד כליל ביריעה עצומת ממדים המפרסמת את החברה; יהדות אלכסנדריה לא ידעה ימים אופנתיים מאלו. השנה הגדילו לעשות בקסטרו וקיבעו שלט קשיח על אותו בית-תפוצות, כאילו היה זה עוד סניף שנפתח בקול תרועה רמה וביחס"צ לא מבוטל. יותר מזה - תצוגת אופנה שלמה של הקולקציה שכבר כולנו מקיאים מרוב פרסומות וקטלוגים הוצגה ברחבת בית-התפוצות; יהדות גליציה שמחה לעטות על עצמה את המלה האחרונה בתלבושות אחידות. כמה הולם. וזה אפילו לפני שנזכרנו בקשר המזויף שמנסה החברה הזו לקשור בינה לבין דיוקנו של צ'ה גווארה ושבכלל כל האירוע התקיים באחד במאי.

תוצר הלוואי ההרסני ביותר שנותר מביצת המסחריות הזו הן כמויות בלתי נדלות של זבל. כנראה שגם אם על כל ק"ג אשפה שנותר ברחבי הקמפוס היו נוטעים עץ, לא היו מצליחים לפצות על בזבוז הנייר ביום הסטודנט. הזמנות למסיבות, פלאיירים ממינים שונים, פרסומות למכביר וחלקי עיתונים יצרו שכבה נוספת על מדרכות ומדשאות האוניברסיטה ביום שאחרי. בנוסף כיסו את הקמפוס גם פחיות, בקבוקים, קטשופ, נודלס, גביעי מילקי ריקים (לתאגיד שטראוס כנראה אין מספיק ממון לשקיות זבל) ועוד המון דברים שקצרו הפחים מלהכיל. אלה הושלכו לבסוף, כמקשה אחת, לצפרדע הקרובה ללא כל ניסיון הפרדה ומחזור. בוקר יום שישי האחרון באוניברסיטת תל-אביב במלה אחת - חורבן.

ומי אוסף את הזבל של הסטודנטים? נכון מאד - מנקים המשתכרים שכר מינימום על עבודת כפיים ביום שרבי. אה כן, ואפשר גם לקרוא להם מדגם מייצג של השכבות החלשות בחברה הישראלית. בשנה שעברה ראיתי נשים ערביות המנקות יחד עם ילדיהן הקטנים את הזבל של יום הסטודנט. השנה ראיתי פחות ילדים (לא ברור אם מישהו באגודת הסטודנטים התעורר, או שפשוט החליפו קבלן ניקיון) אבל עדיין היה שם רוב של נשים ממוצא ערבי והשאר היו סתם נשים מבוגרות עם משכנתא שצריך לשלם. כזו היא א', אשה בת חמישים פלוס שסיפרה לי שהיא צריכה לעבוד 8 שעות בשמש באותו יום שישי, בלי יעה, או כפפות, כדי להרים את הזבל של דור העתיד.

האם לזה התכוונת כבוד היו"ר כשכתבת במכתבך המרגש ששלחת אלי: "למגר מבפנים את הבורות, האלימות, העוני והניצול"? האם אין זו חובתנו לתת תמורה הולמת למי שמנקה את השאריות הרבות שמותיר אחריו יום הסטודנט? האם למטרה זו שימוש בכסף הרב שנשפך על המסיבה הזו (עם רווח, לדבריך) אינו מוצדק?

באופן הזה כל הדברים הטובים ביום הסטודנט - ההופעות, הקרנות הסרטים, המוסיקה וכו' - מחטיאים את המטרה שלשמה הם קיימים. אז אולי נהניתי בהופעה המצוינת של "הדג נחש", אבל בכיף הייתי משקיעה 50 שקלים ורואה את ההופעה ב"ברבי" למשל, בלי כרוז מתלהם שמנסה לשכנע אותי לקבל החזר בזמן אוויר.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by