בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
היה זה לילה גשום וסוער 
 
 
אבישג לוי

אבישג לוי על הבילוי הלילי החדש של הביטניקים בירושלים: הקראה פומבית של פרוזה ושירה מתוצרת עצמית

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"נמאס לי משירים
מה כבר עושים בשירים?
משווים משהו אל דבר אחר.
עינייך כמו יונים ... אוזנייך כמו סופגניות
כל ההשוואות כבר נעשו
ובהרגל אחד, קטן, מוזר -
לך יש יותר יופי מבכל השירים..."

(רענן אייכלר מקריא את שירו בערב "מילים ומשוררים").
__________________________________________

מעולם לא הקראתי יצירה ספרותית שכתבתי בפומבי. החשש מביקורת נרגנת התגבר תדיר על חדוות החשיפה. אסף חשב שהדבר עלול להוות ניסיון מרנין עבורי להקריא את סיפורי הקצר במפגש בו הוא משתתף בקביעות ואף מסייע בארגונו. ערב הקראה של שירה ופרוזה צעירה. ואולי הוא רק רצה לראות אותי.

יש הכותבים מתוך צורך, אחרים מתוך הזדככות, יש מטעמי פרנסה וגם כאלה כי סתם בא להם. מי מאלו שכותבים, בוודאי יודע שמעבר לחוויית הכתיבה הפרטית וטעמיה, ממתינה אותה התרגשות שאוחזת בך כאשר פרי עטך מתפרסם. אחרי הכל, כל הכרה בכשרון וביכולות הכתיבה של אדם הופכת את מלאכת הכתיבה, הסיזיפית לעיתים, לראויה.

ערב "מילים ומשוררים" הוא יוזמה מבורכת של בית הלל והאוניברסיטה העברית. הערב מתקיים כבר כשנתיים במתכונת קבועה - מפגש חודשי במהלך שנת הלימודים האקדמית, פתוח לקהל הרחב, בבית הקפה הירושלמי "תמול שלשום" בנחלת שבעה. מטרת הערב היא להעניק במה ליוצרים צעירים, לקיים ביניהם שיח, אך בעיקר לאפשר להם להתרפק על הביקורת האוהדות, שכן אין כאן ביקורות שליליות. הערב אף אחד לא הולך לחשוף את הקרביים הפעורים שלו תמורת נזיד עדשים.

עת הגעתי למקום, ממתינה לי הפתעה. חלק מהאנשים שממשתתפים הערב מוכרים לי בשמותיהם מאחר שהם מפרסמים את יצירותיהם באתר האינטרנט במה חדשה. הדבר מאפשר לי לחבר לאותם שמות שלמדתי להכיר היטב פרצופים יפים ומבוישים.

אולי בגלל שהערב מתקיים במוצאי יום השואה ואולי אף מפאת הפרסום הקצר באוניברסיטה בשל חופשת הפסח, מספר המשתתפים צנוע יחסית וכולל בעיקר את הגרעין הקבוע הפוקד את המקום מדי חודש (נמסר לי שבמפגש הקודם המקום היה צר מלהכיל את באי הערב).

האווירה בבית הקפה מזכירה מועדון לילה ביטניקי בווילאג': אסופה של אנשים המקיימים ביניהם שיח אינטלקטואלי בדבר שירה ופרוזה, הסמינריון שיש להם להגיש בתום השנה או ענייני דיומא (ולא, לא כולם הערב שמאלנים).

ישובים סביב שולחנות העץ, עטופים בספרים מכל עבר, אנו מקשיבים לדברי הפתיחה של דורית שפיר, ממארגני הערב. דורית, אישה חיננית מאין כמוה, מסבירה על חזון שקרם עור וגידים בעזרתו של עופר נמימי מבית הלל. כשאני אומרת לה כי נדמה שג'ק קרואק או אלן גינזברג ייכנסו בדלת כל רגע ויצטרפו אלינו, היא משיבה שבדיוק בגלל זה היא רצתה לגייס את הלילה ולהעביר את הערב מאורות הניאון הבוהקים של בית הלל לבית קפה אינטימי ומוכר.

אט אט באים ועולים הכותבים הלא מוכרים לנו עד הערב וחולקים עימנו את מרכולתם. הכותבים מקפידים להקריא את יצירותיהם בהטעמה המשקפת את כוונתם ומבארת לעיתים את היצירות, שאילמלא כן לא היו כה נהירות.

השירים וקטעי הפרוזה נעים, החל משירי אהבה וכיסוף (אייל רכטר), דרך שירי התפכחות מיוסרת ותובנה רגעית (שרון אשורי), כאלה העוסקים במציאות העכשווית של פיגועים בבניין פרנק סינטרה (אפרת בן-ברק), וכלה בהספדים לקרוביהם של המחברים שחוו את השואה והלכו לא מכבר לעולמם (אלמוג בהר). היצירות כתובות בכשרון רב, לפרקים מרגשות ונוגות ולפרקים שנונות וחריפות. כל יצירה מעוררת סקרנות אודות הלך הרוח בו היה שרוי המחבר עת הכתיבה, לא מותירות לנו ברירה אלא לאמצן אל ליבינו.

כשתורי הגיע, אזרתי אומץ ועליתי לבמה להקריא את סיפורי. מה רבה הייתה הפתעתי שבתום הקריאה זכיתי לצחוקים נבוכים ומחיאות כפיים. החשש מביקורת נרגנת הופרך ומאפשר לי להתענג על הרגע.

כשאחרון הקוראים ירד מהבמה, עלתה בי המחשבה שכשבחוץ יהום הסער, בפנים, בבית הקפה החמים, הוכחה ניצחת לכך שכשהתותחים רועמים המוזות אינן בהכרח שותקות.
__________________________________
ערב "שירים ומשוררים" , תמול שלשום, 29.4
לפרטים בדבר מפגשים נוספים: 02-5883996
או בדוא"ל: ofer@hillelnet.org.il
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by