בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
על הרוחני באמנות, בייחוד במוסיקה 
 
 
מיכאל רורברגר

מיכאל רורברגר מוכן לצלוח את מודרן טוקינג, ברוס ספרינגסטין, HIM וזיגי מארלי למען המבחר הכפול מהמוסיקה השמיימית והמסוממת של ספיריצ'ואלייזד

 
 
 
 
 
 
 
 
 

פרולוג

אני: "סליחה, מה זה הדיסק הזה?"
העורך: "מודרן טוקינג חדש!!!".
"מודרן טוקינג חדש?", שמעתי את עצמי צורח בלחש אל עבר מושבו של הנ"ל. "ואתה באמת רוצה שאני אכתוב על זה?"
"כן,זה מתאים לך"
"נו, טוב"
 

מוחי הסנילי

ניסיתי לחפור במאורות זכרוני, לדלות את מה שהלהקה הזו עשתה בעבר, לברר כמה אלבומים שלהם יש לי בבית. נאדה, כנראה שהתפטרתי מכולם. אי שם במעמקי מוחי הסנילי צצה לה מנגינה דביקה: "You're my heart you're my soul, לה לה לה לה לה לה לה לה" . והנה זה מתחיל לבוא לי. קודם כל אני נזכר שהם גרמנים, יה! אחר כך אני נזכר איכשהו בכל השאר: היה שם אחד דיטר בוהלן ואחד תומס אנדרס. הם היו הילדים הטובים, שעשו לילדות הטובות אצלנו ובעולם מצב רוח טוב. אה כן, לאחד היו נעלי התעמלות לבנות ולשני נעלי הליכה שחורות ויקרות, וכולן מתו ללקק להם את הנעליים.

עכשיו מתברר שיש להם כבר 12 אלבומים. וואו! מי היה מאמין, ואני חשבתי שכבר אין מודרן טוקינג בכלל. אז תדעו לכם שיש, ומאז שהצמד חמד הזה רב ביניהם והחבילה התפרקה, הם הספיקו כבר לחזור ולעשות שולם גדול ולקום לתחיה (אי שם ב-1998), מאז הם מוציאים אלבום חדש מדי שנה, ואפילו מספרים לנו שהם מוכרים המון (איפה?).

נו, ומה עם החדש? שמעתי אותו. נות'ינג ניו טו רייט הום אבאוט. זה פופי, זה אייטיז (עדיין), זה קליל וקליט מזכיר דברים של מדונה, ושר, ואירוויזיון, ובי ג'יז, ובקיצור: EJECT!. זה מה שעשיתי. אם יש דיסקים לא נחוצים, החדש של דיבור חדיש (ככה קראו להם אצלנו) הוא כזה.

Modern Talking: Universe, (הד-ארצי/BMG)
 

שובו של הבוס (עם בונוסים)

ועוד משהו די מיותר. ברוס ספרינגסטין. מי שעדיין לא שמע עליו, מי שמעוניין להכיר, מי שמכיר ולא נמאס לו הרוקנ'רול הדביק והמונוטוני של המוביל הלאומי האמריקני, מוזמן להצטרף למבצע החודש של אן.אם.סי. אז קודם כל הם מוכרים את כל האלבומים שלו במחיר מוזל (ויש לו המון), אחר כך הם מצרפים לחלק מן האלבומים דיסק בונוס עם ארבעה שירים נדירים. (מילה שאוהבים מאוד בסחר הרוקנ'רולי), וחוץ מזה הם גם מוציאים מהדורה חדשה של אלבומו האחרון (הלוואי וזה אכן יהיה האחרון) "The Rising", בתוספת DVD, עם קליפים וקטעים מהופעות חיות. צפיתי בו והשתעממתי. אך מי אני, פקיד רוקנ'רול שבע שנים שיחרוץ את דינו של הבוס. הלאה.

Bruce Springsteen: The Rising, (אן.אם.סי/Columbia)
 
 

הלב, הכוכב והזהב

HIM מגיחים מפינלנד הקפואה. גם האנוי רוקס באו מפינלנד, גם הלנינגראד קאובויס, ואלו פחות או יותר סוף החדשות הפינלנדיות. HIM עושים רוק כבד רומנטי, או כמו שהם קוראים לזה - לאב מטאל, יענו החיבור שבין הלב לכוכבו של השטן. עטיפת הדיסק שחורה משחור, הלב והכוכב מככבים בזהב. מתברר שיש מי שאוהבים את מה שהם עושים. אני שמעתי, והגבתי בהו, נו, כן, בסדר, די.

"לאב מטאל" הוא אלבומם הרביעי, הקודמים מכרו איזה שני מיליון עותקים, ומתברר שגם הגרמנים והאוסטרים נורא אוהבים אותם. מתאים להם. אם לנסות להגדיר סגנון, נסו לחבר השפעות של בלק שבת, סלייר, צ'ייקובסקי וסיסטרס אוף מרסי. השמות הנילווים נשמעים יותר טוב מהתוצאה הסופית. לוותר.

HIM: love Metal, (הד-ארצי/RCA)
 

זה לא בוב, זה מארלי

ועוד אחד קטן, לפני הדבר הבא - זיגי מארלי. לזיגי יש אלבום חדש "Dragonfly", וזו כבר סיבה טובה להפעיל את בלוטות הסקרנות. אני מודה שהיו לי ציפיות, ואני מודה שקצת התאכזבתי. זיגי עושה את כל מה שצריך לעשות: הוא שר על אהבה, על שלום, על מלחמה ועל שלום, ועל סאלאם ועל שלום. ואפילו שהוא מחבר בין ילדים פלסטינאיים לנפגעי התאבדות אצלנו, הרגאיי שלו, מה לעשות, לא בדיוק מצליח להדליק. ובכל זאת אתן לו עוד צ'אנס, אשים בצד, אשמע שוב. ולו רק בגלל שושלת היוחסין שלו.

Ziggy Marley: Dragonfly, (הד-ארצי/Private)
 

צלילי השקט (עושים את החיים למה שהם)

והנה הסיבה שבגללה אני כאן. אלבומים, כמו האוסף החדש של ספיריצ'ואלייזד עושים את החיים למה שהם. ולא כמו אוספים אחרים, האוסף הזה, של קטעי מוסיקה שלא הופיעו מעולם מעל גבי אריכי נגן של הלהקה, נשמע כמו יחידה אחת הומוגנית של מוסיקה נפלאה, שמיימית, דחוסה, עמוסה, רב שכבתית, מסוממת. בקיצור אלבום חדש של ג'ייסון פירס, הגאון שמאחורי ההרכב, שכל סופרלטיב שלי לגביו, יצטרף למיליוני סופרלטיבים שקיבל, מקבל ויקבל בהמשך חייו.

"The complete works volume one" הוא חלק ראשון מתוך שני דיסקים כפולים, שכוללים סינגלים, EP'S וקטעים נדירים (הקלטות רדיו, בונוסים לקוראי מגזינים וכד'), באמת נדירים. סך הכל למעלה מארבע שעות של מוסיקה מעלפת. הדיסק הראשון הופיע, השני יופיע בהמשך.

קצת היסטוריה: בהתחלה היו ספייסמן 3; אחרי תשע שנות פעילות הם נחתו, ליתר דיוק התרסקו, ב-1991. פיט קמבר, הוא סוניק בום, הלך בדרכים משלו, וג'ייסון פירס עשה את ספיריצ'ואלייזד (הסינגל הראשון באוסף שלנו הופיע במקור ב-1990 - עדיין תחת השם ספייסמן 3, למרות שפירס היה זה שעמד מאחוריו). בהתחלה בהתחלה, פירס עשה כיסוי לקטע של הסטוג'ס, אחר כך הוא נסק לחלל, עם השפעות כבדות של וולווט אנדרגראונד, אבל גם פינק פלויד, MC5, סואיסייד ורבים אחרים. לאט לאט ההשפעות התפוגגו להן וצלילי השקט הפסיכדלי הדחוס של ספיריצ'ואלייזד נסקו אל עבר הפלנטות. האוסף הזה אומר הכל. על תקליטים כאלה אסור לוותר, אני את שלי אמרתי.

Spiritualized: Complete Works Vol.1, (הד-ארצי/Arista)
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by