בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
במקום שבו שורפים ספרים, השליכו גם את זה למדורה 
 
 
מיטל שרון

מיטל שרון נעלבה מ"המצור על לנינגרד" של הלן דאנמור, אך הגיעה לבסוף למסקנה שהחיים אינם פיקניק

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ב-8 בספטמבר 1941 הטילו הנאצים מצור על לנינגרד הסובייטית ושלושת מיליון תושביה. המצור נמשך תשע מאות ימים ולילות, עד 27 בינואר 1944. במהלך התקופה הזאת לא הייתה לעיר כמעט אספקה של מזון וחומרי הסקה והחיים היו קשים קשים. בימות השפל, כל אדם קיבל הקצבה של 125 גרם לחם בלבד. 641 אלף בני אדם מתו בתקופת המצור.

על הרקע ההיסטורי הזה מבוססת עלילת הספר "המצור על לנינגרד", שכתבה אלן דאנמור. ביחד עם אנה, אחיה הקטן שבו היא מטפלת, חווים קוליה ואביה הסופר המוחרם מיכאיל איליץ' את המצור יחד עם הקוראים. במהלך הספר מצטרפת למשפחה הקטנה והסובלת גם מרינה פטרובנה, מאהבת ישנה של האב, ואנדרי, בעלה לעתיד של אנה.

זוהי לא הפעם הראשונה שבה נעשה ניסיון להמחיש את ההיסטוריה באמצעות דמויות מייצגות. שוו לנגד עיניכם, למשל, את מודי בר-און צועד על חופי ימת כנרת הפסטורליים, קוקו קטן מתנופף מאחוריו והוא מספר בחיתוך דיבור אופייני על רחל המשוררת בסדרת המופת של הטלוויזיה החינוכית, "הכל אנשים". לפתע המילים "היסטוריה" ו"ספרות" מטשטשות ואתה מסתכל בחיוך מטופש על הבחורה הצעירה רחל, שהלכה בעקבות אהבתה.

אבל הדימיון היחיד בין סדרת הטלוויזיה לספר הוא ששניהם עוסקים בהיסטוריה. משום ש"המצור על לנינגרד" הוא ספר גרוע, שלא מצליח ליצור שום הזדהות אצל הקהל. אנה וחבריה הם דמויות שטוחות אשר מניעיהם נותרים עלומים בפנינו. כן, כולנו יודעים שיצר ההישרדות פועם בלב בחוזקה רבה משאנו משערים בחיינו המוגנים. אבל למה מתאהבת אנה באנדרי ומה פשר המרינה הזקנה הזאת שמאוהבת בסופר כבר שנים בהסכמתו השקטה, ומה היא רוצה עכשיו? אלו שאלות שנותרות ללא פתרון, והן גורמות לספר להיראות כמו ניסיון כושל של משרד החינוך, שאותו יש לחלק לתלמידים לפני המסע לפולין.

עמודים על גבי עמודים של תיאורי רעב, חומרי אספקה שכלים והולכים, תורים שלא נגמרים וחשדנות פוליטית שגורמת לך לא לבטוח באיש מלבדך. הנה אנה רבה עם אישה על בול עץ שגנבה מאיזה בית והנה אנה מסכנת את חייה בשביל כמה תפוחי אדמה ובצלים. כאן אנה שוב שורפת ספרים מן הספרייה המפוארת של אביה כדי להתחמם, והקורא האדיש משנן לעצמו בפעם החמישית "במקום שבו שורפים ספרים וגו'" אבל אפילו משפט זה לא מצליח לעורר בלבו המשועמם שום התרגשות.

ייתכן שאפשר היה להתחמם מעט לאורה של איזו אהבה גדולה ובלתי מתפשרת שהייתה מתרקמת בין גבר ואישה בלב הלהבות, אבל גם זה לא קורה. אנדרי מופיע משום מקום ואנה מתרגשת. אבל האהבה נותרת בשולי הרעב ובכל פעם שנדמה שמתפתחת פה סצינת סקס מרהיבה שתכפר על הסבל, מתברר שלשני הגיבורים מסריח מהפה והם חלשים והשימוש היחיד שהם עושים בקרבה האינטימית ביניהם הוא ההתחממות.

במחשבה שניה, אולי הכל מכוון. ישבה הסופרת דאנמור וחשבה לעצמה, איך אבהיר לקוראיי הנאמנים את הסבל שחוו תושבי לנינגרד הנצורים? אולי אגרום להם לקרוא 280 עמודים של ספרות גרועה,אבקש מהוצאת הספרים לארוז את הספר בכריכה בלתי מבטיחה המתהדרת באותיות כסף מנצנצות וכך יחושו על בשרם המרקיב את העובדה שהחיים הם לא רק פיקניק. אם זו בכל זאת הייתה המטרה, הרי שדאנמור הצליחה מעל למשוער.
______________________________________
המצור על לנינגרד, מאת הלן דאנמור, (הוצאת יבנה)
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by