בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
גדול ההוגים חדל להגות 
 
 

"הוא מת אדם אהוב ונערץ, כשמיליוני אחיו לעבודה מתאבלים עליו, ממכרות סיביר ועד קליפורניה בכל חלקי אירופה ואמריקה ואני מעז לאמר כי למרות שהיו לו יריבים רבים, לא היו לו כמעט אוייבים". פרידריך אנגלס סופד לידידו קארל מארקס, 17 במרץ, 1883, בית העלמין הייגייט, לונדון

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ב-14 במרץ, ברבע לשלוש אחר הצהריים, גדול ההוגים חדל להגות. השארנו אותו לבד למשך שתי דקות בקושי, וכשחזרנו, מצאנו אותו בכורסא שלו, ישן בשלווה - לנצח.

מותו של אדם זה, הוא בבחינת אובדן שאין לו שיעור לפרולטריון המיליטנטי של אירופה ואמריקה, כמו גם להיסטוריה בכלל. החור שנפער בעזיבתה של נפש רבת עצמה זו יורגש ודאי בקרוב.

ממש כשם שדארווין גילה את חוק ההתפתחות של המין האנושי: העובדה הפשוטה, שעד עתה הוסתרה על ידי צמיחה יתרה של אידיאולוגיה, שהמין האנושי חייב קודם כל לאכול, לשתות, לחסות תחת בגדים ומקלט, לפני שהוא מתחיל לעסוק בפוליטיקה, מדע, אמנות, דת וכיוצא באלה; שהייצור של האמצעים המיידיים של הקיום, וכתוצאה, מידת ההתפתחות הכלכלית שמגיע אליה אדם מסויים או במשך תקופה מסויימת, צומחים מהבסיס שממנו התפתחו מוסדות המדינה, הגישות החוקיות, האמנות, ואפילו התפישות הדתיות של האנשים המדוברים, ולפיכך, הם חייבים להיות מוסברים, במקום להיפך, כפי שהיה עד כה.

אבל זה לא הכל. מארקס גילה גם את חוק התנועה המיוחד ששולט במודל הייצור הקפיטליסטי הנוכחי והחברה הבורגנית שמודל הייצור הזה יצר. הגילוי של הערך העודף שפך לפתע אור על הבעיה, בניסיון לפתור את כל המחקרים הקודמים שנערכו גם על ידי כלכלנים בורגנים וגם על ידי מבקרים סוציאליסטים, שדשדשו בחשיכה.

שני גילויים כאלו היו מספיקים לכל החיים. מאושר האדם שזכה אפילו לגילוי אחד כמו זה. אולם כל תחום ותחום שאותו חקר מארקס - והוא חקר המון תחומים, ואף אחד מהם לא באופן שטחי - בכל תחום, אפילו תחום המתמטיקה, הוא זכה לתגליות עצמאיות.

כזה היה איש המדע. אולם, זה לא היה אפילו חצי מהאיש. מדע היה עבור מארקס כוח דינמי היסטורי ומהפכני. גדול ככל שיהיה האושר בו קיבל כל תגלית חדשה במדע תיאורטי כלשהוא שאת ההשלכות המעשיות שלו טרם ניתן היה לחזות, הוא חווה עונג מסוג אחר, כשלתגלית היו השפעות מיידיות על התעשייה ועל התפתחויות היסטוריות באופן כללי.

כי מארקס היה קודם כל מהפכן. יעודו האמיתי היה לתרום, בדרך כזו או אחרת, להפלת החברה הקפיטליסטית ומוסדות המדינה שנוצרו על ידה, למען שחרור מעמד הפועלים המודרני, המעמד שמארקס היה הראשון שהביא להכרה במעמדו ובצרכיו ויצר את המודעות והתנאים להבאת שיוויון זכויות למעמד זה. ומארקס לחם בלהט, בדבקות ובהצלחה שמעטים יכלו להתמודד איתה. עבודתו בעיתונים כמו ה"ריינישה צייטונג", ה"פארי וורוואטס", ה"דויטשה בראסלר צייטונג" ו"הניו יורק טריביון" ובנוסף, אירוח כרוזים לוחמניים, עבודה בארגונים שונים בפאריס, לונדון ובריסל ולבסוף איסוף כל אלה לכדי "איגוד הפועלים", הישג שדי רק בו כדי לתת לאדם סיבה לגאווה.

עקב כך היה מארקס האדם השנוא והמושמץ ביותר בזמנו. ממשלים, דמוקרטים ואבסולוטים כאחד, הגלו אותו משטחיהם. בורגנים, שמרנים או ליברלים ככל שהיו, התחרו אחד בשני בהטחת עלבונות בו. אך מארקס עבר דרך כל העלבונות האלה כאילו היו קורי עכביש וענה למשמיציו רק כשהנסיבות חייבו אותו לעשות כן. הוא מת אדם אהוב ונערץ, כשמיליוני אחיו לעבודה מתאבלים עליו, ממכרות סיביר ועד קליפורניה בכל חלקי אירופה ואמריקה ואני מעז לאמר כי למרות שהיו לו יריבים רבים, לא היו לו כמעט אוייבים.

שמו יהדהד לדורות הבאים וכך גם עבודתו.
________________________
(תרגום: עידו רוזנטל והילה בקמן)
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by