בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
החלטת האו"ם: ציונות שווה אוננות 
 
 
יוענה גונן

יוענה גונן טוענת שהטעות ההיסטורית של המפעל הציוני הייתה החלפת מיניותו הפתיינית של היהודון הגלותי בזו של הצבר השרירי, הכוחני והמדכא

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ההיסטוריה קצרת הימים של התנועות הלאומיות בנתה לעצמה דמות חדשה של גיבור נערץ. הגבר החסון, השרירי, בעל החיוך הבריא, שנולד וגדל על אדמתו, עיבד אותה בזיעת אפיו ומוכן למות למענה בקרב. הלאומיות היתה תנועה גברית, שבה לא היה מקום סמלי לנשים, לגברים חריגים ולאנשים בעלי מגבלות גופניות ונפשיות.

גם הציונות, בהיותה תנועה לאומית, העמידה לעצמה גבר חדש כזה. ה"צבר" כאילו נלקח הישר ממורדות הררי טירול, גבר בהיר אך שזוף, כולו מסוקס ויפה בלורית ותואר, במכנסי חאקי ובחולצה לבנה מעומלנת. הצבר ידע לעדור את אדמתו, אך מוכן היה גם ליטול נשק ולהילחם בצורריו, קידש את הטוריה אך ידע גם לאחוז פרבלום בעת הצורך.

מבחינה מינית, הגבר החדש הזה היה בהכרח הטרוסקסואל, בעל און מיני שיכול להפרות ולהביא ילדים חדשים למדינת הלאום, ובעל מיניות נורמלית בכל מובן שהוא. לא תוכלו לדמיין, למשל, את אנשי העליה השניה אוכלים בתחת בלילות באוהליהם במדבר יהודה, או את צעירי עליית הנוער מעבירים את ימיהם באוננות הדדית. ככה לא בונים מדינה, רבותיי. כשבונים מדינה, לאיש אין זמן לעסוק בשטויות כמו אורגזמה. צריך לשמור על טוהר הלב והנפש, להיות חדורי אמונה בצדקת הדרך, ולתעל את כל האנרגיה לכיבוש האדמה.

בתנועה הלאומית הציונית נמדדו מידותיו של הצבר כך שיסתיר בגופו החסון גבר אחר שחוסה בצילו. ואין הכוונה לפלאח הפלסטיני, תושב הארץ אליה הגיעו הציונים בטענה שהיא "ריקה", בעל המיניות ה"אקזוטית" שהצברים האירופאים חששו ממנה והעריצו אותה בסתר לבבם. לא, הכוונה היא לנגטיב של הצבר, לאדם החיוור התשוש והמשכיל, אשר יכונה להלן ה"יהודון".

היהודון התגורר בכל ארצות הגולה, ממרוקו ועד בולגריה, מפולין ועד עירק. בארצות ערב לא נתפס היהודון כיהודון, אלא סתם כיהודי. בארצות אירופה, לעומת זאת, עם התפתחות הלאומיות והגבריות השרירית החדשה, החלו להתבונן על היהודי בעין חשדנית ולראות בו את היהודון.

היהודון לא כל כך השתייך למסורת הלאומית, הוא האמין במורשת שלו ושימר אותה, ולכן לא התלהב כל כך להתגייס לצבא (כמובן שהמדובר ב"יהודון" כסמל, בהחלט היו יהודים מסוקסים גם בצבאות אירופה). הוא עסק בעיקר בלימוד, מה שהקנה לו מראה שברירי, ענוג וחיוור. כפי שמתאר זאת החוקר מיכאל גלוזמן, גופו של היהודי האירופאי נתפס כמערער על ההבחנה בין גבר לאשה, כגוף סוטה מינית.

הצבר בא לתקן את העיוות הזה, ולהיות הגוף התקין מינית של היהודי. הצבר ניסה למחוק ולטשטש את קיומו של היהודון הישן. בראשית ימיה של מדינת ישראל, עדיין האשימו את ניצולי השואה "הלכו כצאן לטבח" ולא נאבקו בשונאיהם, כי איך אפשר לבייש ככה את הלאום ולהיות חתיכת סיסי? התנועה הציונית גם אסרה על תושבי ישראל האשכנזים לדבר ביידיש, וסנקציות אלימות הופעלו נגד מי שהעז לדבר בשפה הנשית הזו, סמל ליהודון הגלותי הנשכח. גם שמות המשפחה הזרים שונו בכוח, ונבנתה מדינה חדשה ונוצצת, שבה כל הגברים הם צנחנים גיבורים. ביי ביי שטעטל, ברוכים הבאים לישראל.

מעולם לא התחברתי לגבר הציוני החסון. הגבר הזה, בשבילי, הוא יותר מדי פעמים החייל האלים במחסום צה"לי, הגבר שמרביץ לאשתו, המתנחל הזוי המבט שמוסק את זיתיהם של שכניו הנתונים תחת עוצר. יום השואה תמיד הרכיב את הזהות שלי הרבה יותר מיום הזכרון ומיום העצמאות. ביום השואה משהו בנו מתחבר לזהות הנרדפת שלנו, לצד המדוכא והנאבק, ואילו ביום העצמאות מתחברים לצד החזק והמנצח, לצבר בכחול ולבן.

גם את המיניות שלי אני שואבת מהשטעטל ולא מהכותל. המיניות שמבלבלת בין זכר לנקבה, שנתפסת כסוטה וכמפיצת מחלות, המיניות הרכה והמהוססת של גברים ארוכי אצבעות וחיוורים. עזבו אותי מהגבר הציוני השרירי, הוא נקי וכוחני מדי בשבילי. אפילו תיאודור הרצל, חוזה המדינה, היה בחור קצת מלוכלך. יהודי דכאוני ששכב עם זונות, חלה בעגבת, וצוייר בעירום בידי אחד מידידיו. לא נועדנו להיות ציונים חסונים וקצינים בקבע. אנחנו יהודים, לעזאזל. נועדנו להסתגר בחדרים צפופים ואפלים, ללמוד מספרים ישנים ומאובקים, ולבכות על רשעות לבו של הפריץ. הצבר החדש הוא לא רק סמל כוחני ודכאני, הוא גם סתם לא מחרמן.

הביאו לי את היהודונים הללו, יהודוני השטעטל הרוסי בעלי האף הגדול והעיניים הבוערות, שילחכו כוס עד מחר בהכנעה. הביאו לי את הנערים היהודים האלג'יראים, שביום לומדים ב"חדר" באדיקות ובערב מקבלים בתחת מהקולוניאליסטים הצרפתים. הביאו לי את נערי הפנימיה הבריטים ממשפחות יהודיות מבוססות, חיוורי פנים ורכים, שיידעו לדקלם פעלים בלטינית בעוד המנהל מצליף על ישבנם בסרגלו. הביאו לי גברים-נערים ענוגים, שממלמלים בהיסוס ולא יודעים לבנות מדינה ולנהל צבא. תשמרו לעצמכם את הקצינים בגבעתי, ותנו לי גברים כמו שאני אוהבת אותם.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by