בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ואל תשכח לקחת את התרופות שלך, חמוד 
 
 
רון קסלר, הזמן הוורוד

עבור רוב ההומואים, זוגיות בין נשא לבריא נראית בלתי אפשרית. המחלה מפחידה אותם מדי, והנשאים נתפסים כמצורעים שיש להתרחק מהם. לאמיצים שמסוגלים לראות את האדם שמאחורי הנשאות ממתינים מבטים משתאים מצד חברים ובני משפחה, התמודדות עם ארון מסוג אחר, ההבנה שבסופו של דבר, נשארים שם שני אנשים שאוהבים זה את זה (ושיש להם פרטנר שלישי בזוגיות החדשה: המחלה)

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"אני חייב להודות, יש לי קצת בעיה עם הנושא של הכתבה שלך", אומר לי גיא, בן 31, נשא זה חמש שנים, שחווה שתי מערכות יחסים עם אנשים שאינם נשאים. "בעיני, נושא הכתבה לא צריך להיות איידס וזוגיות אלא זוגיות עם איידס, וההבדל הסמנטי הקטן הזה הוא הבדל משמעותי, שמכיל בתוכו את כל מהות העניין".

הקהילה שלנו קטנה. השמועות עוברות מפה לאוזן. אנשים טובי לב ילחשו לך בשקט, בצד, במועדון, שהבחור המתוק שרקדת איתו לפני שנייה הוא נשא. סתם, שתדע. בחורים רבים מודים שיסרבו לסטוץ עם נשא, גם יהיה דומה לאביר חלומותיהם. אבל מה קורה לנשאות כשהיא נכנסת לענייני הלב? מה קורה בזוגיות בין שני גברים, כשאחד מהם חי עם איידס והשני לא? מה קורה אם הנשא נעשה חולה ולעתים נפטר? עד כמה מערכת היחסים הזו היא "רגילה"?
 

ההתחלה - תגובות מסוייגות

יפתח ועודד (שמות בדויים) הכירו במועדון לפני שנה וחצי, והיום הם גרים ביחד. אחרי שנפגשו בפעם השנייה הם שכבו, ויפתח החליט שהוא חייב לספר לעודד משהו. "ברגע הראשון שיפתח סיפר", משחזר עודד, "זה היה מאוד לא צפוי. זה ייבש אותי בהתחלה. זו היתה הפעם ראשונה שפגשתי נשא ולא דרך כתבה בעיתון. אמרתי לו שאני לא חותך עכשיו בגלל זה. התחלנו לדבר, וכאב לי גם עליו, מעבר לכאב האישי שלי, שמשהו התחרבש לי, שהוא נושא את הצרה הזו".

"התגובה הזו של עודד מאוד הפתיעה אותי", מספר יפתח, בן 31, מעצב מתל-אביב. "הייתי בטוח שהוא ירביץ לי. ככל שעברו הימים הוא הבהיר לי שאני תקוע איתו, שהאיידס הוא לא שיקול, שיש פה אהבה, שאני אצטרך לעבוד קשה מאוד כדי שהוא ילך ושהנשאות היא לא נושא".

איתן טל, צלם אופנה בן 31, חי עם נשא במערכת יחסים שנמשכה מספר שנים. כאשר פגש את עמית (שם בדוי), כבר ידע ממידע קודם שהוא נשא. "את עמית הכרתי באאוט. ישבתי על הבר, ומישהו שלח לי כל הזמן בירות. ביקשתי מהברמן שיספר לי מי הבחור שמזמין לי כל כך הרבה בירות, אבל הוא אמר לי שהאדם שמזמין לא רוצה להזדהות. חשבתי שזה עמית. ואז אחרי שש בירות ניגשתי אליו ואמרתי לו: "תודה על הבירות, אני יודע שאסור לי לגשת אליך. זה לא בריא לי, נורא מתאים לי להסתבך, לא בריא לי להכניס את הראש שלי למיטה חולה. אני יודע עליך". עמית היה בשוק מהמשפט שלי. לי היה ברור שאני מת להזדיין איתו. רעדתי, כי היה ברור לי שאני הולך לעשות משהו שאסור לי לעשות, ואני הכי אוהב לעשות דברים שאסורים לי. התברר ששולח הבירות לא היה עמית. נסענו לבית שלי. עשיתי הכל דווקא כדי להראות לו שאין לי בעיה עם זה".

אורן קנר, סגן עורך המגזין "מסע אחר", בן 39, שחווה מערכת יחסים עם נשא, משחזר: "כשסיפרתי שאני חי עם נשא, עלו המון שאלות מצד חברים, הומואים וסטרייטים. כאילו פגשתי איזה יצור ממאדים, מין זן אחר של בעלי חיים, שצריך לשמור מהם מרחק. היו מעט תגובות בוטות, כי זה לא פוליטיקלי קורקט, אבל כמעט תמיד התגנבה איזו נימת פליאה ונימה סמויה יותר של הסתייגות, בנוסח 'מה אתה מכניס ראש בריא למיטה חולה'. וזה קומם אותי, כאילו לא כל בן אדם שאנחנו שוכבים איתו יכול להיות נשא".

מה קורה בחיבור הראשוני הזה בין נשא לבריא, כאשר עומדת התחלה של מערכת יחסים זוגית חדשה? ורד בן חרות, רכזת תמיכה ישירה בוועד למלחמה באיידס, מסבירה: "בדרך כלל לנשא יש המון חששות ופחדים. הפחד הגופני הוא להדביק את בן הזוג, ויש גם חרדות שקשורות לחיבור הנפשי: איך בן אדם שאינו נשא יכול להבין את מה שעובר על הנשא. במקרים רבים אין נקודות השקה במפגש הזה. זו התמודדות מאוד קשה, והכל תלוי באמון ובאינטימיות שנבנו. זה דורש משני הצדדים מהלכים של ויתור".
 

ומה קורה אחרי ההתחלה?

עד כמה, אם בכלל, משפיע ההבדל במצב הבריאותי על הקשר שנוצר בין שני אנשים שאוהבים זה את זה? מתברר שיש מי שחושבים שאין הבדל ושהכל בראש בשלכם. אחרים יאמרו שיש מקום לשיקול דעת לגבי דברים שצריך להביא בחשבון, גם אם בסופו של דבר הולכים על זה. אורן קנר: "במשך יותר משנה היה לי חבר עם HIV. עשינו הרבה אהבה. היה לנו סקס מצויין. הפחד מהידבקות לא היה העניין, לפחות לא אצלי, כי זה נורא פשוט לא להידבק. בחדירות שמים קונדום. זהו. לא צריך יום לימודים ארוך. צריך שלא יגמרו לך בפה, לא לגמור בתחת ולא לתת שיגמרו לך בתחת ולדאוג שהקונדום לא ייקרע. זהו. פשוט. בקשר עם נשא אפילו יש לך הפריבילגיה לגמור לו בפה, גם אם זה לא תמיד הכי מומלץ בשבילו.

"דווקא לפרטנר שלי היה בהתחלה קשה עם הסקס. הוא פחד להדביק והוא פחד שהוא מזהם. אני זוכר היטב שבפעם הראשונה במיטה, כבר אחרי שלב החימום, שמתי לב שהמחשבות שלו נודדות. שאלתי אותו מה קרה, והוא עצר ואמר: 'אני חייב להגיד לך משהו. אני נשא'. אני זוכר, אני לא אשכח את זה, שיצא לי מהפה: 'או. קיי, אבל למה הפסקת למצוץ?'. זה יצא לי בספונטניות. אולי מפני שהכרתי די הרבה נשאים קודם לכן, אולי מפני שלא רציתי להישמע מניאק, אבל בעיקר, אני חושב, מפני שהוא מצץ בצורה מדהימה, וזה שהוא נשא באמת לא הפחיד אותי. אני תמיד עושה סקס בטוח, אז מה ההבדל?".

גיא, נשא בן 31: "מערכת היחסים שהיתה לי אחרי שנדבקתי באיידס שונה מכל אחת אחרת. היא היתה הרבה יותר טובה. היינו מדברים על הכל. אני זוכר את הלילה שאני והבן זוג שלי לא ישנו. החבר שלי אמר לי שזו הפעם הראשונה שהוא עם מישהו, והוא חושב על הרגע שהוא ימות. חיבקתי אותו חזק חזק".

חן בר-סלע, בן 35, חווה שתי מערכות יחסים עם נשאים: "בשתי מערכות היחסים שהיו לי ידעתי על הנשאות של בני הזוג לפני שנכנסתי לקשר. לדעתי, חוץ מנושא השימוש בקונדום אין הבדל בין מערכת יחסים בין נשא לבריא לבין מערכת יחסים אחרת. אם בן הזוג לוקח תרופות, אז אפשר להזכיר לו לקחת אותן, אבל זה לא נושא מיוחד, זה כמו כל דבר במערכת יחסים. השיחות, הבילויים, הזיונים, הכל אותו דבר. תוצאות של בדיקות, בין אם הן טובות ובין אם הן רעות, הן גם לא נושא מיוחד".

איתן טל מתאר מציאות קצת שונה ומשרטט כמה דברים שצריך להביא בחשבון: "התיק הכי כבד בנשאות הוא מטלות היומיום, וזה נופל עליך גם כבן זוג. עמית לא היה מערב אותי הרבה, כי הוא ידע כמה הנשאות היא תיק בשבילי. משפט הפתיחה שלי כל הזמן ריחף מעל: החיים הם אחרים. למשל, זמנים של ארוחות. אתה רוצה לאכול איתו, אבל אתה מגלה שאתה גם אתה צם איתו. אתה מבשל ארוחת בוקר, היא מוכנה, ואז הוא אומר לך: 'אני עוד לא יכול לאכול, צריך לחכות עוד חצי שעה בגלל התרופות'. אז יושבים ומחכים את חצי השעה הזו ביחד. כל הזמן היו סיטואציות שקשורות באוכל: לצום לפני ולצום אחרי או לקום בשעה מסוימת לקחת את הכדורים. אתה עושה הכל איתו. זה תיק וזה קצת מבאס. עמית לא הרשה לעצמו לקום בבוקר כדי לעבוד במשרה מלאה, כי הוא לא יכול היה לקום בשמונה בבוקר בגלל הכדורים, ואז הוא צריך לחכות לפעם השנייה שלוקחים את הכדורים, ואז יש בחילות ואז צריך להתקלח. כל התהליך לוקח לפחות שעתיים, אי אפשר לעבוד לפני אחת-עשרה בבוקר. אי אפשר גם לגמור את העבודה אחרי שבע בערב, וככה יוצא שהוא צריך לעבוד חצי משרה. זה מוביל לזה שאתה חי עם אדם שהוא כל הזמן עני. אתה לא יכול להתלונן על זה שאין לו כסף, כי הוא במצב מיוחד. כל הזמן אתה צריך להגיד איזה מזל זה שהוא בריא, שכיף לנו ביחד. אי אפשר לדבר על סופשבוע באילת או באמסטרדם או לפנק זה את זה. אין מותרות, וזה קשה. כשאתה יודע שכל החיים לא תהיה דרך לחסוך או להגיע למצב שבו יהיה יותר כסף לאוטו, לחופשה מדהימה, זה קשה נורא".

- זה יוצר מריבות?
"לא רבים על הדברים האלה, אין בסיס לריב בכלל. מה אני אגיד לו, אל תיקח את הכדורים שלך? הוא לא יכול לצאת מהבית לפני אחת-עשרה, וכל הכבוד שהוא חי עם זה. הבריאות שלו קודמת לכל, והוא צודק בזה. בהמשך, אחרי שנתיים, אתה מתחיל לפתוח את הפה, אתה רואה נשאים אחרים, ואתה מתחיל לראות שזה אולי לא רק המחלה, זה גם דברים אחרים. בהתחלה אתה קד קידה לכל דבר שבו יש לו יתרון עליך, הוא יודע לסתום לך את הפה על כל דבר. בכל פעם שצץ הנגיף, אז אתה עובר לדום. אבל מעל הכל מרחפת אהבה גדולה, כזו ששום דבר לא משנה לגביה. גם אם התיק יהיה עוד יותר כבד, אתה רוצה להיות איתו בכל מצב". למרות כל מה שיכול להשתמע מהנאמר כאן, מבהיר טל כי הוא אינו מתחרט על הקשר: "הקשר עם עמית היה אחת החוויות הטובות ביותר שקרו לי בחיי".

בן חרות: "למערכת יחסים מגיעים שני אנשים, כל אחד עם התיק שלו. מצד אחד מגיע אדם שאינו נשא, עם הקושי להיות בריא במערכת כזו: הרי הוא חרד לבן זוגו, הוא חרד מהפרידה ומהמוות. מהצד השני מגיע הנשא עם ההתמודדויות שלו".

- מה יכול לעזור בהתמודדות עם הקשיים?
"הדחקה היא פתרון יעיל. אנשים, באופן טבעי, מניחים את הדיבורים על המוות ועל המחלה בצד. במקרים רבים שאלות של פרידה, מי יטפל במי, אינן עולות על הפרק".
 
 

מגדירים את כללי הבטיחות

סוגיה טכנית ועיקרית בזוגיות בין נשא לבריא היא הקונדום, שנוכחותו הופכת לחובה. ישנם זוגות שמצרפים לסקס עם קונדום נוהלי בטיחות נוספים. אבל מה שנראה חשוב מאוד בחודש הראשון, נראה לעתים כגבול שאפשר לעבור אותו בחודשים שלאחר מכן. הרצון להתקרב לבן הזוג, להרגיש אותו הכי קרוב שאפשר, עשוי להוביל לפריצת הגבולות בכל הקשור למין מוגן.

עודד: "היו פעם או פעמיים שהיינו ממש על הקצה לעשות איזושהי טעות, אבל זה היה מזמן. יש דברים שהם כבר אוטומטיים עבורנו: אם אני מצחצח שיניים ממש חזק ויורד לי דם, אני לא אנשק את יפתח נשיקה לא יבשה. הסיכון תמיד קיים בראש שלי. אם יש לי פצע, אני שם עליו מיד פלסתר".

חן: "אחרי בן הזוג הראשון שלי חייתי בתחושה שאני לא מעוניין להיות בקשר עם נשא. צריך להיות מאוד חזקים כדי לא לעבור את הקו, לדעת שזו לא צורה להוכיח למישהו שאתה אוהב אותו. אם עוברים את הגבול פעם אחת, יש סיכוי לעבור אותו כל הזמן וקשה ליצור אותו מחדש. במערכת היחסים הראשונה שלי מאוד חששתי לעבור את הגבול. אחר כך חייתי בתחושה שאני לא מעוניין להיות בקשר עם נשא. המחשבה על האפשרות לעבור את הגבול בקלות הטרידה אותי. אני מכיר את הבעיה הזאת אצלי, ולכן אולי לא כדאי לקחת צ'אנסים".

- ומה יהיה עם תידבק?
"אני בהחלט מעדיף לא להידבק, אבל אם זה יקרה, זה לא סוף העולם. היום איידס נתפס כמחלה שהיא לא נוחה, אבל ניתן לחיות איתה. זה יהיה מאוד לא נוח, אבל בהחלט לא סוף העולם".

גיא: "נכון שזה באסה להזדיין תמיד עם קונדום, אבל זו דוגמה לפתרון ישים ומהיר. חוץ מזה, אני מכיר הרבה זוגות שחיים שנים ביחד ומשתמשים בקונדום, מפני שהם חיים בזוגיות פתוחה".

איתן טל: "סקס עם קונדום זה מבאס נורא. לימדתי את עצמי שזה אחלה, כי זה נורא נוח, נורא נקי, אפשר למצוץ אחר כך בלי בעיות, אפשר להמשיך הלאה מלא סיבובים. לא היו מעידות, למרות שרציתי למעוד. אני מאוד יצרי, כשהזין עומד - הראש בתחת. אני גם מאוד אוהב לקחת סיכונים. עמית היה מתחרפן מזה וכועס נורא וצועק עלי איך אני מעז לסכן את עצמי או איך אני נותן לו תחושה שהוא ידביק מישהו שהוא אוהב".

- עברה בך המחשבה של רצון להידבק, להיות יותר קרוב לבן זוג שלך בצורה הזו, להרגיש את מה שהוא מרגיש?
"היום אני כבר לא רוצה להידבק, פעם זה היה אחרת. זה משחרר אותך מהקונדום. לפני מספר שנים ראיתי בזה סף של משיכת תשומת לב, כדי שאנשים ירחמו עלי ויתגאו בי על זה שאני שורד את מצבי. זה דומה לחלום שבו אתה מתאבד. לא נעים להתאבד, אבל כשאתה רואה בחלום את כולם עצובים עליך ומרחמים עליך, יש בזה סוג של הנאה".

עודד: "לא היה לי פחד שאני אדבק. לא הייתי חכם גדול, חשבתי שזמננו מאוד קצוב וכאב לי על זה. לפעמים ההרגשה שלי היא שיפתח קיבל את עצמו עם הנגיף הרבה יותר ממה שאני מסוגל לקבל אותו עם הנגיף. אני הרבה יותר לחוץ ממנו. על כל שיעול וחום אני חושב שצריך להתקשר לרופא ואולי ללכת לבית חולים. זה לא היה קורה אם היה לי בן זוג בריא. הפחד היחיד שקיים אצלי הוא הפחד להתמודד עם אובדן".

חן: "אף אחד מבני הזוג שלי לא היה במצב סופני, וגם כשהיה מצב לא ברור, לא היה פחד לאבד את בן הזוג. כולנו נמות. אפשר לפחד ממוות בכל רגע נתון בחיים: תאונה, מחלה ממארת, פיגוע. במקרה הזה יש איידס. מאיידס לא חייבים למות, יש מעקב וטיפול והכל בסדר".

- להגיד 'אני לא מפחד', 'הכל בסדר' ו'אין שום הבדל' זה לא סוג של שכנוע עצמי או הדחקה?
"זו ממש לא הדחקה. אפשר לפחד מכל דבר בחיים. יש לי ידע וזה נותן לי כוח, מה שמותר לעשות אני עושה ומה שאסור אני לא עושה".

אורן קנר: "לדעת שאתה חי עם מישהו חולה או שעלול לחלות בקרוב זה לא פשוט. זה מפחיד. חיים עם נשא גורמים לכך שאי אפשר להכחיש את עובדת היותנו בני תמותה. אבל לי היה קשה להשתחרר מההרגשה שלמרות שאני מבוגר ממנו כמעט בעשור ולמרות שאני מעשן בשרשרת, הוא כנראה יחלה לפני וגם ימות לפני. זה כמו לחיות עם איזה שעון חול בבית. אתה לא מסתכל עליו כל הזמן, אבל כשאתה מסתכל עליו, אתה מבין שהזמן אוזל".

איתן טל: "הפחדים נשארים בראש. חלק מהתיק הוא הפחד שלא יהיה שם מישהו בשבילך קצת לפני הזִקנה: לא לאבד אותו היום ולא בעוד שלוש שנים, אלא כשאולי כבר לא תוכל למצוא מישהו, בגיל שישים למשל. עמית נתן לי תחושה שהוא לא עומד למות כל כך מהר ושהוא דואג לעצמו, אבל עדיין העניין ריחף מלמעלה".
 

הארון של מי סגור יותר?

בעונה האחרונה של הסדרה "הכי גאים שיש" שיחקה תפקיד ראשי מערכת היחסים בין מייקל לבין החבר הנשא שלו, בן. באחד הפרקים עמל מייקל קשות על מסיבת הפתעה לבן. כאשר בן הגיע למסיבה, הוא הגיב בצורה קשה מאוד, ומתברר שהיה אצל הרופא והבדיקות שעשה היו לא טובות. מערכת יחסים בין אדם חולה לאדם בריא, ככלל, היא לעתים משולשת: שני אנשים ומחלה. המחלה קובעת הרבה דברים, ותוצאות כאלה או אחרות של בדיקות יכולות לשחק תפקיד ראשי ביחסים. יפתח: "תוצאות לא טובות הן עניין שקשור גם להתייחסות שלי. אני לא חושב שזה סוף העולם. אני לא חושב שזה משהו נורא. כשאני מספר על תוצאות לא טובות, אז אני מספר עליהן בלי התרגשות מיוחדת. היתה פעם אחת שהתוצאות היו ממש גרועות ולקחתי את זה קשה וממש בכיתי, אבל עודד לא נכנס לסרטים. אני מאמין שהוא דואג, אבל זה לא משהו שהוא מעבר למהירות המותרת".

וקיימת גם השאלה: לספר או לא לספר? ההתלבטות הזו קיימת גם עבור בחור הבריא. האם לספר לחברים ולמשפחה שהוא יוצא עם נשא? ההתלבטות הזו יוצרת הרבה פעמים ארון כפול, זוגי. הבריא לא תמיד יכול לספר לאחרים שהוא חי עם נשא, משום שזה יחשוף את העובדה שהחבר שלו נשא. מצד שני, לעתים הוא עצמו יחשוש שהסטיגמה והרכילות יגיעו אליו גם. הוא בעצם חשוף לסטיגמה בדיוק כמו הנשא. עודד: "לפעמים אני מרגיש שהארון שלי הרבה יותר סגור מזה של יפתח. אני לא הייתי מוכן שיפתח ייצא בהצהרה שהוא נשא. אני לא אתן לו לצאת תקשורת ולספר לכל העולם שהוא נשא, משום שזה יחשוף אותי. גם אם, חס וחלילה, מערכת היחסים הזו תסתיים, אני לא אוכל לספר לאנשים שהייתי במערכת יחסים עם נשא. זה יהיה לי קשה, כי יחשבו שאני נשא. אני לא רוצה להיות במצב הזה".

חן: "אני לא מפחד מארונות. פחד מסטיגמה מעולם לא השפיע עלי. רכילויות על זה שיש לי איידס היו עוד לפני שהכרתי משהו עם איידס. חלקתי את זה שיש לי בן זוג שהוא נשא עם חבר קרוב זה או אחר. הדברים תמיד נעשו בהסכמה של בן זוגי".

איתן טל: "הסיטואציה עם עמית היתה מיוחדת, כי הוא היה נשא כבר הרבה מאוד שנים: ההורים שלו ידעו, החברים ידעו, הגעתי למישהו שכבר עבר תהליך. הנקודה היחידה שעמדה על הפרק היתה המשפחה שלי: עמית לא רצה שהם יידעו. הוא צפה תגובה בסגנון 'הוא הורג להם את הילד, איך הוא מעז לצאת איתו כשהוא יודע שהוא ימות עוד מעט'. הסכמתי איתו, כי ידעתי שהם לא יקבלו את זה בחיים. מבחינתם, זה כאילו הבן שלהם מתאבד. היו עלי מלא שמועות. הסתובבתי עם נשאים, ולכן אנשים הסיקו שגם לי יש איידס. הפכנו לזוג שהתעסק עם הנושא הזה כל הזמן. הייתי איתו בכל המקומות: מרפאות איידס, מפגשים ואירועים. לא היה לי החשש הזה שיש לנשאים, שיראו אותי במרפאה, מפני שלי היה ברור שאין לי איידס. הייתי ניגש לאנשים מהסצינה שהייתי רואה בבית החולים והייתי אומר להם: 'מה קורה, באתי לכאן לעשות עוד בדיקה כמו שאני עושה כל כמה חודשים'. בעצם, הוצאתי את עצמי ממש בכוח מהארון. ואז פתאום התחלתי לקבל ריקושטים שברור לכולם שאני נשא, שזו הסיבה שאני מחובר לעמית. הבנתי שמדברים עלינו".

- זה נמשך גם אחרי שנפרדתם?
"לא מזמן פגשתי יחצן מאוד ידוע של אחד המועדונים, והוא נישק אותי בטירוף. יום למחרת פגשתי אותו בנסיבות אחרות והוא סיפר לי שאחרי שהלכתי, ניגשו אליו חבורה של ילדים ואמרו לו שהם ראו אותו מתנשק איתי ושאני חולה איידס, שכדאי שהוא ייזהר ממני. ואז נפל לי האסימון: יש ממש עדר של אנשים שעושים את ההשלכות האלה, שמפני שצילמתי קמפיין בנושא ויש לי בן זוג נשא, אז מיד ברור, מבחינתם, שיש לי איידס".

בן חרות : "הבריא חי עם איידס כמעט באותה מידה שהנשא חי איתו. הוא חי צורה אחרת של הנגיף. הבריא חי את הסוד, את הכאב. הסוד יכול לשבש את כל החיים. זה שואב אנרגיה. הרבה מחשבות והרבה זמן מוקדשים לשמירה של הסוד ולהגנה של הבריא ושל מערכת היחסים מפני הסביבה. לעתים קורה שהבריא נשאר לבד עם הסוד המשותף. הוא גם לא יכול להשיג תמיכה בגלל עצם קיומו של הסוד. זה כמו פצצה שהולכת וגדלה בבטן".

זוגיות מעורבת תלויה במידה רבה במקום שתופסת המחלה בחייו של הנשא ובדרך ההסתכלות שלו על החיים. ישנם נשאים שלא נותנים למחלה לשנות להם את החיים. יש כאלה שהמחלה תופסת אצלם מקום מרכזי יותר. הרי אדם בריא שמחליט כי אינו מעוניין במערכת יחסים עם נשא מתוך פחד, בורות או סיבות אחרות, עשוי למצוא עצמו במערכת יחסים עם אדם בריא, אבל חייו ואישיותו סבוכים פי כמה וכמה מאלה של נשאים רבים. גיא מוסיף: "אני לא אתייפייף ואומר שאין בעיה בזוגיות עם איידס. זה לא פשוט בכלל, אבל זה לא יותר מורכב מאשר לחיות עם מישהו שעבר התעללות מינית או עם מישהו שסובל מחרדת נטישה, קנאי, רכושני, מכור לעבודה, סובל מבעיות דימוי עצמי ועוד אלף ואחת דוגמאות". קנר ממשיך: "כששני אנשים נפגשים, תמיד נפגשים גם התיקים שלהם. אני, למשל, הבאתי לעסקת החבילה הזאת את האקס שלי, שאיתו חייתי שש שנים ושממנו נפרדתי רק כמה חודשים קודם לכן. בוא נגיד, שלפחות באותה מידה שבה התיק של האיידס היה בחדר, גם תיק הפרידה הקודמת שלי היה בחדר. זה נוח ופשוט מדי להפיל את כל הבעיות שיש במערכות יחסים עם נשאים על הנשאות או על הנשאים. ברוב המקרים שאני מכיר זה לא כל כך נכון, ובכל המקרים זה בטח לא הוגן".
 

***

"יש לי קצת בעיה עם הנושא של הכתבה שלך", אמר לי גיא. נראה לי שהוא צודק במובן מסוים. זוגיות היא משהו מורכב. יש בה הרבה מעבר ל"צד בריא" ול"צד נשא". ייתכן כי דווקא נקודת ההסתכלות בכתבה זו עושה עוול מסוים לעניין הזוגיות, עוול שרצוי להצביע עליו. כל האנשים שהתראינו לכתבה הזו חוו את הצד השלם של הזוגיות. כולם אוהבים ואהבו את בני זוגם משום שהיו יקרים להם כאנשים, לא משום טעם אחר.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by