בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
יו, ניגר 
 
 
צביקה בשור

צביקה בשור למד הרבה מאוד על כושים, לבנים והנייקי שביניהם ב"מפרקים את הבית"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כולם רוצים להיות כושים. מקטון ועד טף, מוורדרד ועד שחמחם, כולם רוצים להיות כושים. לא ירחק היום, וגם אמא שלי תרצה להיות כושית. ותבקש לקרוא לה מאמא. כושים, כושים, כושים, כושים.

זה לא הקטע של הצבע, זו התרבות. מגזר שיוצאת ממנו זוכת פרס נובל בספרות הוא בוודאי משהו ששווה לחקות. לכן "להפיל את הבית", הסרט שמזווג את סטיב מרטין הלבן-אך-בר-תיקון-נגיד עם קווין לטיפה השחורה החכמה-למרות-הכל, מציג את הרגע הנפלא בו מנגן מרטין על הפסנתר, בעוד לטיפה מקריאה סיפור ישן של טוני מוריסון.

טוב, לא ממש. לדעתי בשלב האינטימי שלהם היא עוגבת עליו (אבל רק בצחוק, למה היא כושית) והוא עושה תנועות שבחיים הוא לא יעשה עם אשתו, וברקע יש איזה משהו מקפיץ כזה, כמו שכושים אוהבים לשמוע.

איך היא הגיעה למפשעתו, אתם רוצים לדעת? טוב, הוא עורך דין שמתכתב עם איזו עורכת דין אטרקטיבית ביאהו מסנג'ר (כן, גם ביקורות יכולות לשאת פרסומת סמויה), מזמין אותה לביתו, אבל אז מתברר שלא אטרקטיבית ולא נעליים. כושית. בשלב הזה סטיב מרטין לא אוהב כושים, עדיין, אז הוא זורק אותה מהבית. אבל איכשהו היא בכל זאת נכנסת לביתו, משנה את חייו, מתקנת את הקשר בינו ובין ילדיו, ומשיבה אותו לזרועות אישתו. בזכות כל אלה, הוא עכשיו אוהב כושים. דווקא מגניב, אני אומר.

וחינוכי. כי תוך כדי זה שאנחנו הולכים אחרי סטיבי, הוא ולטיפה לוקחים אותנו לסיור בממלכה הקסומה שמגדלת כושים. במקום לגרור את ההורים והילדים לסיורים אינסופיים במוזיאונים, אפשר לתת להם את כל המידע שהם צריכים, ולשלח אותם לדרכם עם הנאה וערך מוסף.

כמובן שטוב יותר לראות את הסרט עצמו, אבל כמי שצפה בו, אני אנסה בכל זאת להשכיל אתכם, כשאספר לכם על כושילנד. טוב, שם כולם גבוהים וחזקים. זה אחד. הבנות כאלה דאבות, והבנים כולם חמושים. מעשנים שם סמים חופשי, עושים סקס בלי חשבון. זה כזה מקום מגניב. פלא שכולם רוצים להיות כושים?

כולם רוצים להיות כושים. על פי הספר "NO LOGO" של נעמי קליין, נייקי נהגה לשלוח אנשים לרחובות, להציע לילדים ונערים שחורים נעליים בחינם. "היי אחי, למה שלא תנסה את הנעליים המגניבות האלה". אחר-כך הלבנים היו שומעים שהכושים לובשים איזה דגם, והיו מתחילים לקנות אותו גם הם.

היום יש כושים של פריים טיים, וכושים של מחתרת, וכושים לכל המשפחה. ועושה רושם שקווין לטיפה היא כושית שמתאימה לכל גיל. אפילו לגיל של סטיב מרטין (תיכף בן שישים, ועדיין מגדל ילדות בנות עשרה בסרטים). היא עושה מלא תנועות עם הראש, מכירה אנשים מסוכנים, אבל עוזרת להכין שיעורים (היא השלימה השכלה בכלא. אלה, עד שלא מלמדים אותם, לא לומדים).

יש מלא מה ללמוד מ"להפיל את הבית". על כושים, על לבנים, על הקשר ביניהם, על הקולנוע האמריקני. ויש טונות של צחוקים, שרק שליש מהם קשור לפליטות גזים מהגוף. מה אתם רוצים שאני אגיד לכם? אתם רוצים - תלכו.
__________________________________
מפרקים את הבית, ארה"ב 2003, 105 דקות
למידע על זמני ההקרנות
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by