בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הקטטר מת מצחוק 
 
 
אבישג לוי

אבישג לוי מהמרת שהערבוביה הסגנונית שמאפיינת את קומדיית בית החולים "סקרבס", תהפוך אותה לסדרת פולחן גם בישראל

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אני מהמרת שהרכש החדש של טלעד, קומדיית המצבים האמריקנית "סקרבס", תכפה עלינו במהרה סגר מרצון בימי ראשון, ותהפוך לסדרת פולחן. בימי שני בבוקר, ליד המטבחון במשרד, או בין כתלי האוניברסיטה, יתנהלו שיחות ערות אודות המתמחים המרוטים אך המתוקים להפליא, הרופא המוזר על גבול הפסיכוטי, האחות הטיזרית שלא נשארת חייבת לאף אחד, ומנהל הסגל המקצועי בביה"ח, הלוקה בקוטביות נפשית. כרוניקה של התמכרות ידועה מראש.

טלוויזיה זה לא קולנוע. לא כל שכן, סיטקום בטלוויזיה אמריקנית. שם יש לך 22 דקות להרשים, לשעשע ולכבוש את הצופה. אילמלא כן, רוב הסיכויים שזה לא יחזור שוב להשתכשך במים הרדודים של המצבים הקומיים שנפרשו לפניו. רק במקרים נדירים, סיטקום שעונתו הראשונה, או לכל הפחות, פרק הפיילוט שלו, לא הפילו אותך מהקרשים מצחוק, ימשיך לעונה שניה - במיוחד כזו שאינה משודרת בימי חמישי must see t.v. של רשת NBC.

כדי שסיכוייה של קומדיית מצבים חדשה לשרוד - קל וחומר להצליח - יהיו גבוהים, עליה להיות מאובזרת בפרק פיילוט מוצלח למדי. פיילוט מוצלח נחשב כזה שכובש אותך, גורם לך להיקשר לדמויות מספיק בשביל לבדוק מה עולה בגורלן בפרק הבא, ושואב אותך לתוך העלילה. וגם כזה שמכניס מיליוני דולרים בדקת פרסומת אחת. לרוב, תהליך כזה לא מתרחש בפרק אחד, לפעמים אפילו לא בשניים. מחד, פרק הפיילוט, מוצלח ומקורי ככל שיהא, יכול שיביא אחריו פרקים בינוניים. מאידך, יכול שסדרה שצולעת בפרקים הראשונים שלה, תשנה עורה ותהפוך לראויה לצפייה.

אבל זהו אינו המקרה של "סקרבס". בימים אלו סגרה הסדרה את עונתה השניה בארה"ב, כשהיא מדורגת בין 15 הסדרות המצליחות ביותר. לא רע עבור קומדיה שמתרחשת בבי"ח - לכאורה לוקיישן נוגה, סוחט דמעות ומוגבל במעוף קומי כלשהו. אכן, "סקרבס" היא לא עוד סדרת טלוויזיה דוגמת "אי.אר" או "שיקגו הופ", אלא קומדיה תזזיתית, שנונה, נטולת קלישאות ומצחיקה מאד.

הסדרה מגוללת את סיפורם של מתמחים לרפואה העושים את צעדיהם הראשונים בבי"ח אוניברסיטאי. זאק בראף הוא ג'יי. די. ג'ורדון, המתמחה החינני וחסר הביטחון, זה שכבר במהלך הפרק הראשון עובר טרנספורמציה לנגד עינינו: ממתמחה לא יוצלח שלא מסוגל אפילו לחבר אינפוזיה לחולה הוא הופך לגירסה קומית של ד"ר ג'ון קרטר מאי. אר. הלא הוא האנדר דוג שעולה ופורח. את ג'ורדון מלווים חברו הטוב מימי ביה"ס לרפואה, כריס טורק (דונלד פייסון - "קלולס", "פליסיטי") ואליוט ריד (שרה צ'ולק - "רוזאן"), מתמחה שלא בוחלת בשום אמצעי בדרכה למעלה. עליהם מפקחים ביד רמה ד"ר בוב קלסו (קן ג'נקינס - "אומץ תחת אש") הנוטה להתקפי זעם מודחקים; ד"ר פרי קוקס (ג'ון מקגינלי "וול סטריט") האקצנטרי אך טוב הלב; וקרלה אספינוסה (ג'ודי רייס - "אוז") האחות הראשית.

אלו שצפו בפרק הפיילוט אמש וטרם פענחו מדוע הסדרה עוררה בהם תחושה כה נעימה ומוכרת, הרשו לי. דמיינו לכם את הסיטואציה הבאה: לאחר שסיים סופסוף את ביה"ס התיכון והתקבל לביה"ס לרפואה בו למד 8 שנים, מתחיל פרקר לואיס את התמחותו. זו צריכה להיות נקודת המוצא שלכם. הוסיפו לזה מספר אלמנטים סוריאליסטיים מ"אלי מקביל", "חבר" אחד או שניים, וקיבלתם את "סקרבס". מינוס צחוקים תפלים מוקלטים מראש ופלוס לא מעט בדיחות מרעננות.

דווקא העובדה כי יוצרי הסדרה לא לוקחים את העלילה והדמויות כל כך ברצינות, אלא משתעשעים עימם, לעיתים על גבול הפרודיה והאינפנטיליות, היא סוד הצלחתה של "סקרבס". המישמש הסיגנוני שמאפיין את הסדרה, קרי: ערבוביה של אלמנטים טרגיים וקומיים, השפעות גלויות מסדרות אחרות, פלגמטיות הדמויות, מצבים אבסורדים - כל אלו הופכים את הסדרה לדבר הנכון לרגע זה בשמי הסיטקום האמריקני - ז'אנר שמאז פרישתו של סיינפלד מדשדש בעצלתיים. כאחת שכבר צפתה בחלק מהפרקים מהעונה השניה של הסדרה, תוצר של יבוא אישי, האמינו לי כשאני אומרת: מיליוני אמריקנים לא טועים. לפחות לא "סקרבס" ווייז.
_________________________
סקרבס, יום א' ב-23:00, ערוץ 2
לאתר הרשמי
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by