בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מי מאניאק של אמא? 
 
 
דרור נובלמן

עם פתיחת עונתה השישית והאחרונה, פיצח לבסוף דרור נובלמן את המטריקס: "שמש" היא שעשועון לפעוטות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"שמש" פותחת עונה שישית. ממש מפעל חיים במונחי קומדיה ישראלית. ב"שמש" אפשר לצפות ולהתרפק על ילדותנו האבודה, להיזכר בימים התמימים בהם האמנו שגלית גיאת כוסית, שאורלי ויינרמן לא מטומטמת, ושזבולון מושאשוולי או גדי רבינוביץ' הם שחקנים אמיתיים.

סדרה בת שש עונות אמורה לאפשר לצופיה לראות את הדמויות מתבגרות ומשתנות, ואילו ב"שמש", פרט לבר הזאטוט שגדל מאוד ומזכיר מג"ד מילואים בגולני, נדמה כי בדרך נס חסה יד הזמן על הכוכבים, שנראים בדיוק כפי שהיו כשצצו לראשונה על המרקע.

בחיי שהתכוונתי להמשיך לכתוב בצורה זאת, לברבר על שחקנים שמיצו את התפקיד, על בדיחות חביבות אך נטולות עוקץ, להוכיח שב"שמש" הגברים צריכים להיות בהמות והנשים חטובות, ולהמשיך עד שאסיים את מיכסת המילים שלי (בסביבות ה-500 אם אתם חייבים לדעת), אבל למזלי ולמזלכם, הגיע אלי קרוב משפחה לביקור וכאשר בנו, עולל בן שנתיים, הבחין במה אני צופה הוא נצמד מהופנט אל המסך והתחיל למלמל בהתרגשות: "מאנ-יאק, מאנ-יאק".

באחת נפלה עלי ההבנה. צפיתי שוב בקלטת ופיצחתי את הסוד הגדול. "שמש" היא לא קומדיה לכל המשפחה ואין לשפוט אותה ככזאת. "שמש" היא קלטת וידאו לפעוטות שעושה שימוש באמצעי הסוואה מגוונים כדי להופיע בפריים טיים. שלא כמו קלטות אחרות לפעוטות מהדור הישן, כמו הזוועות של אורנה ומשה דץ, או של סופי צדקה (דץ-קה למהדרין), הרי ש"שמש" מציעה ממתק אינטראקטיבי, שלא מצריך אפילו גירסת די.וי.די כדי להיות משופע בבונוסים מגניבים. כל מה שצריך לעשות זה לדעת את הקוד, ואז נפתח בפני הצופה עולם שלם של משחקים ושעשועים.

כדי להנות כהלכה מ"שמש" צריך בשלב הראשון לסגור את הווליום, כך שהדמויות לא ישמיעו הגה. אז, כשהטקסט כבר לא מפריע, אפשר להבחין בסיפור חלופי שמתרחש על המסך. סיפור בצבעים עזים וחמים, סיפור בו מככבות דמויות שמנות ועליזות, שעושות כל מיני פעולות מבדחות. מזכיר לכם משהו? נכון. "שמש" בלי ווליום זה בעצם "הטלטאביז". להורים מומלץ ללוות את התמונה בטקסט משלהם; "זהבה ושלושת הדובים" יתאים פה יופי.

להורים לילדים גדולים יותר (גילאי 5-6), נציע את השלב הבא: הפעם צריך להכהות את המסך עד המקסימום ולהשאיר רק את הסאונד, מה שמאפשר מגוון חדש של משחקים, כמו "מי הראשון שיזהה משפט בעברית תקנית?" או "מתי ישמע הצחוק המוקלט הבא?" (הצחוק המוקלט הוא אקראי לחלוטין ואין קשר בין זמן השמעתו לבין המתרחש על המסך); יש את "קאזינו מאניאק" - משחק לילדים שובבים בגיל הרך שדינו ניחוש כמה פעמים תאוזכר הקללה בזמן נתון, ובל נשכח את המשחק האהוב מכולם, המשחק בה' הידיעה לגילאי 6-9 - יותר ממכר מפוגים, יותר מסעיר מפלייסטיישן, יותר כייפי מקורקינט, האחד והיחיד - משחק העדות, המשחק הנהדר שבו כל ילד צריך לבחור עדה או גזע, וזה שיוזכר מספר הפעמים הרב ביותר באותו פרק יקבע מי המנצח.

בפרק שבו אני צפיתי היה לנו: גרוזינית (5), כושי סמבו (4), יעקובו (3), לתופף על פח (1), תימנית (3), כבשה שחורה (1), רומנית (3) עיראקי (1), אשכנזי (1), תרבחו ותסעדו (1), ניגריה (1), ניסים גרמה (1).

"שמש" היא יותר מתוכנית, היא לונה-פארק שלם. הגברים השמנמנים, העלילה האינפנטילית, הקול העצל והמרגיע של ויינרמן, הכל בעצם כיסוי לסאב-טקסט מפעים ומסעיר במינו, ואם אתם מכירים עוד משחקים כאלה שאפשר לשחק עם "שמש", כתבו לנו. עד אז חזרו אחריי: "מאנ-יאק, מאנ-יאק", וזכרו - מי שיאכל כל מה שבצלחת יהיה גדול וחזק כמו שמש.
__________________________________
שמש, ערוץ בריזה בלווין, יום שבת ב-21:00
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by