בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
סיינט אבי 
 
 
עידית גיל-אשל

עידית גיל-אשל מאוהבת באבי מלר, הפוסט-צבר האולטימטיבי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אפתח בהתנצלות שקרתה באמת, כמו שנאמר: לפני הרבה מאוד שנים שלחתי מכתב לאבי מלר, וביקשתי שיישלח לי את מדריך הכדורגל האנגלי שחיבר. תוך פחות משבוע, ביעילות מלרית טיפוסית, הגיעה אלי חוברת ירוקה בצירוף פתק צהוב, עליו כמה מילות נימוסין ובקשה לצ'ק על סך 12 ש"ח (באמא שלי, אני לא אשכח את המספר הזה לעולם). בגלל שלא היה לי פנקס צ'קים, אבל גם קצת בגלל שציפיתי לספר וקיבלתי בקושי חוברת, מעולם לא החזרתי לאבי מלר את הכסף. מאז, אגב, לא גנבתי עוד כלום. אפילו לא בורקס.

מאז עברו הרבה מאוד כדורים בין ידיהם של שוערי נבחרת אנגליה, והנה אבי מלר - האיש שעידית גיל-אשל הקטנה והמושתנת ההינה לגנוב ממנו חוברת עם הוראות ההגעה לגודיסון פארק - הוא עדיין אחד האנשים שאני הכי אוהבת בעולם, ועם סיומה של עונת 2002/03 אפשר גם לומר בביטחון מלא - המועמד המוביל בתחרות גבר השנה של התקשורת הישראלית. רגע אחרי גמר הגביע האנגלי וכמה רגעים לפני גמר ליגת האלופות, ממצב עצמו האורקל הממולח, האינטליגנטי, המקריח והשנון כמודל מרכזי ולגיטימי לחיקוי, מי שגברים רוצים להיות כמוהו, ונשים רוצות רק להיות איתו ועם פרנצ'סקו טוטי.

מאי 2003 מוצא את אבי מלר בסיומו של תהליך איטי וממושך, שתחילתו בשוליים הסהרוריים והקונטרוברסאליים של המדיום, וסיומו בלב ליבו של הקונצנזוס. כשהוא בשיא כושרו ובפסגת אונו המקצועי והאישי כאחד, חולש כיום מלר על אימפריה אדירה שבנה במו ידיו, מותג אירופאי של המדף העליון בשוק רווי בחיקויים זולים מתוצרת קוריאה והונג-קונג.

אבל מלר הוא הרבה יותר מסתם מותג - מלר הוא הדבר עצמו, הפרס הגדול. הוא השער הממוזל שפורץ את הבונקר; בקבוק הקולה הקר בסופו של המרתון; הסכם השלום בסופה של מלחמת חפירות קשה; הזיון הראשון אחרי מסע למאדים. אבי מלר הוא עכשיו, הרבה יותר מאי פעם, הפוסט-צבר האולטימטיבי.

הקשיבו לו פעם כשהוא משדר, בוחר את המילים הנפלאות ביותר באנינות של יינן גדול, משפיע אהבת אמת על אליליו, נותן לקצות עצביו הרגישים להיפתח אל העולם, וכמו בשיא מתמשך, שאנשים רגילים מצליחים להשיג רק באמצעים כימיים, הוא מתאחד עם הקוסמוס, נוטש את נוכחותו הגשמית והופך למשך שעה וחצי - לעתים שעתיים, לפעמים פנדלים או משחק חוזר - לאל אדיר ובלתי מנוצח, אך עם זאת כל כך אנושי וכל כך פגיע.

אסיים במה שכתבתי עליו לפני כמעט חצי שנה, כשכמעט במו ידי ובדעת מיעוט הצלחתי לשבץ את סיינט אבי במקום ה-83 ברשימת מאה הדברים הגדולים של שנת 2002: "עד המונדיאל בקוריאה ויפן, זכו רק מעטים להתמכר לנוכחותו המטהרת של אבי (סמטת האייל הלבן) מלר - זכיין הקאלט האינטליגנטי והמקסים ביותר בטלוויזיה. אך מאז אותו יוני מרגש בו הפך לבן בית בכל מקלט משפחתי, קשה לדמיין איך נראו חיינו ללא חוש ההומור המקריח, שמחת החיים, הידע העצום והאהבה הבלתי נשלטת למשחק. איש נהדר, אדם גדול".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by