בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
קציר טוב 
 
 
ערן שריר

ערן שריר חושב שלמרות האינפלציה המדאיגה בלהקות קאברים מסביב, פראייר מי שמפסיד את פליינג בייבי מנגנים ניל יאנג

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אחרי התנזרות ממושכת ממופעי רוק, שהופרעה רק על ידי האוקייז'נל יאפים עם ג'יפים גיג, נראה לפתע הבארבי והאנשים שמאכלסים אותו, הרוקרים, כמו אנקדוטה איזוטרית משעשעת שמישהו סיפר במסיבת קוקטייל כשהיית מעט שיכור. הדומיננטיות הגברית המוחלטת, הלבוש הגנרי, העגמומיות הפרולטרית שעטויה על הפנים כולן. אחרי היעדרות ממושכת כל כך ממועדוני רוק, במיוחד כשהמקומות שממלאים את החלל הם היכלים צבעוניים ושמחים כמו ה"TLV", "האומן" או "סקסי" של עדי ברקן, קשה היה לי שלא להרהר שמא נקלעתי ללוויה המדכדכת שלי עצמי.

אבל אז, כמו שאומר אבישי מתיה, עלו לבמה חברי ההרכב הכי טוב בארץ (ר' "העיר", מרץ 2003), פליינג בייבי עם ליין-אפ מטורף מלהיטי ניל יאנג, ושום דבר לא נראה עוד פאתטי. אף אחד לא אוהב להודות בזה, אבל לעזאזל, לפעמים אפילו למתיה יש את הרגעים שלו, וזה, בלי ספק, ייזכר כאחד הגדולים שבהם. פליינג בייבי הם אולי לא הלהקה הכי טובה בארץ, אבל הם לבטח שלישיית רוקרים מקצועיים שיודעים לנגן, נשמעים מעולה ביחד, נותנים שואו, ולכל הרוחות, יודעים לבחור את הרפרטואר שלהם.

גדי אלטמן (בס וקולות), רשף שחר (תופים) וגבע אלון (שירה וגיטרה חשמלית - שנראה ונשמע בעצמו כמו קאבר ליאנג) מחוזקים ביפתח על עוד גיטרה, הם קיבוצניקים לשעבר שחזרו זה עתה מסיבוב הופעות ארוך בארה"ב. ההופעה אתמול בבארבי, שעתיים לוהטות עם ניל יאנג הייתה הראשונה מבין שלוש שהם נותנים כאן השבוע, וכמה שאני לא הופך בכך בראשי, יש מעט מאוד דברים שנראים כרגע חשובים יותר מאשר ללכת לראות אותם בפעמיים שנותרו - גם אם יאנג לא היה אליל נעוריכם.

בשביל אחד שכמותי, שיאנג דווקא כן היה הדבר החשוב ביותר עבורו לתקופה מסויימת בתיכון, בחירת השירים של פליינג בייבי הייתה כמעט מושלמת, על אף המחסור בכמה נאמברים הרפתקניים יותר. הם התחילו עם "When you dance I can really love", והמשיכו לנדוד במחוזות הסבנטיז עם ביצועים מצויינים לכל החשודים המיידיים, כמו "Words" ,"Southern man", ו"Cinanamon girl".

רגעי התעלות נרשמו בביצועים ארוכים ופלאיים ל"Cortez the killer" ו"Like a hurricane", שניים מהשירים הכי מרגשים של יאנג, שהרימו את הקהל, שכבר היה מכור מראש, לגבהים חדשים. אחד האוהדים האדוקים במיוחד נענה להזמנתו של אלטמן, הבאסיסט הדומיננטי, ופצח בריקוד אקסטטי בקדמת הבמה. למרות שבכל יום אחר היה זוכה למבטי בוז נלעגים, הוא נראה על רקע אחד מקטעי הנגינה הארוכים של הרביעיה כמו הדבר הכי נכון בעולם.

במחצית נשאר גבע אלון לבדו על הבמה עם גיטרה אקוסטית, וביקש את רשות הקהל לשיר מקורי, שהיה בהחלט שווה את זה, לפני שעבר ל"The Needle And The Damage Done" המתבקש בסיטואציות שכאלה.

לפני שסגרו את הערב הארוך עם "Rockin' in the free world" הבלתי נמנע, הגיעו פליינג בייבי לשיא עם "Tonight's the night" מזליג הדמעות, והבטיחו שלא יישאר בקהל אפילו לב שלם אחד. מהרו.
________________________
ההופעות הבאות של פליינג בייבי:
היום, שלישי, בחוות החיות ב-22:00
יום חמישי, בבארבי כפ"ס ב-00:00
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by