בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
המנצח בנגינות - מעונתו בציון (תהילים ע"ו) 
 
 
רענן אביר וערן שריר

סקיצה לדו"ח על מסיבות סוף השבוע: רענן אביר עשה חיים ב-TLV עם הנצחן אלכס גופר, ערן שריר התפלא לגלות רק חצי בנט בדינמו דבש

 
 
 
 
 
 
 
 
 

אלכס גופר, ג'יי-קל ושלומי זידן ב-TLV, חמישי

הפקה נוספת של "סחלב" וה-TLV מחברת בין שני די-ג'יים שלא זרים אחד לשני, אלכס גופר וג'יי-קל. נשמע כמו הצוות המתאים כדי להרקיד את הפרח שלי ויקי, בביקור ראשון במועדון מאז שחזרה משהייה ארוכה מדי בחו"ל בתחילת השבוע.

ג'יי-קל הצרפתי, שמסובב תקליטים עוד משנת 86', התחבר לבן ארצו גופר בשנת 98', לאחר יציאת דיסק האוסף הסופר מוצלח "סופר דיסקאונט", בלייבל "סוליד" שהקימו גופר ואטיין דה-קריסי ב-94'. לאחר הצלחת הדיסק, החבר'ה של "סוליד" נהיו די מבוקשים, וג'יי-קל נרתם למאמץ והחל מסתובב יחד עם אמני הלייבל, כדי להביא את ה"פראנצ' טאצ'" שלו לקלאברים מסביב לעולם.

ב-TLV ויקי ואני נתקלים בקהל הקבוע של ה-TLV. אין זכר לקהל של "סחלב", שמילא את המועדון בהפקה הקודמת שלהם. אין בעיה, הצמד הנוכחי מגיע ממחוזות מוסיקליים שהרבה יותר מתאימים לקהל הזה, מאשר יורגן מגאז'נובה. אני מנחש, שהקהל של "סחלב" יחזור לשמוע את האחים מ"טיפשוורץ", בשיתוף הפעולה האחרון שמתוכנן ל"סחלב" וה-TLV לעונה זו.

בכניסה, מקבל אותנו גופר עם "Communication from the lab" של צרפתי מלייבל אחר, לורן גארנייה, לפני שהוא ממשיך לסט קופצני, שנשמע לעתים כמו טרק ארוך במיוחד של Mr. Oizo, החבר של גארנייה ללייבל f-comm.

אויזו, למי שלא זוכר, עומד מאחורי פלאט אריק, הבובה הצהובה שרקדה בסוף הניינטיז, כשהאוס צרפתי עוד היה משהו גדול, בפרסומת של ליוויס וב-MTV. גופר פשוט רקד כל הערב מעל התקליטים כמו הבובה הזאת. מראה קיצוני, אבל מגניב לחלוטין.

הסט שלו, שהתחיל עם טק-האוס צרפתי ונגיעות אלקטרו הלך ונהיה האוסי עד כדי דלוק לחלוטין, עד כדי כיבוי המוסיקה לחלוטין והתנעתה מחדש, א-לה ניצחונות דה לוקס. אבל מי אני שאתלונן?

אחרי הסט הארוך של אלכס, עלה ג'יי-קל ופתח במחווה לקודם עם "The child", הטראק המפורסם של גופר מ-99', ואחריו "Decepticon" של Le-Tigre, בגרסה של DFA מתוך הדיסק שהם יצרו עבור המגזין "muzik" בתחילת השנה.

נשמע כמו תחילתו של סט שיכול היה להיות די מעניין, אבל אנחנו היינו צריכים לזוז. למרות שכלת המסיבה הבלתי רשמית שלי, סיכמה שהייתה מוסיקה מצוינת.
 

חצי בנט, נדב רביד ו2B בדינמו דבש, שישי

הפיצ'ר הטוב ביותר בדינמו דבש הוא העדרו המוחלט של תור בכניסה, פלא פיזיקלי שמרשים אותי תמיד, אך הסעיר אותי במיוחד ביום שישי, כשהחלל הפנימי של המועדון היה מפוצץ בקהל שתודלק מבעוד מועד בטונות של הייפ על ידי העיתונות הממוסדת לקראת בואם של בנט.

אחרי שנדב רביד פינה את הבמה וכמעט שרף את הרמקולים (המשופרים?) של הדינמו עם מה שסומן כבר על ידי עידית גיל-אשל כלהיט החם של הקיץ, "Junior Kickstart" של הגו! טים, עלה לעמדה מה שנראה לנו לפחות בהתחלה כמו חצי של הצמד בנט – דבר שמעולם לא הוכחש עד לירידתו מהבמה – והוכיח די מהר מדוע לא כל מוסיקאי אלקטרוני צריך לנסות את כוחו גם בתיקלוט (ולהיפך, כמובן).

"הוא לא יודע להעביר מיקס, הא?", צעקתי לדורשי שלומי אחרי שלושה טראקים שנתן החצי בנט (סימון מילס או ניל טולידיי, קשה לדעת). לא לכל אחד יש את הידיים של ג'ף מילס, אבל האם יהיה זה מוגזם לצפות מאדם שנודד מעמדה לעמדה ברחבי העולם ומתפרנס, בין השאר, מהחלפת תקליטים, לדעת לעשות זאת כמו שצריך?

אבל אחרי שעה עם שיק של ערב כיתה אנמי במיוחד, התברר שכמו פול גאסקוין בימיו הגדולים, גם הבחור מבנט רק חיכה למחצית השניה כדי להתחיל לשחק ברצינות. אז, אחרי שדילל במעט את הרחבה כדי שאפשר יהיה לחגוג כמו שצריך, התחיל ההאנגלי השמן ומחומצן, שנראה קצת כמו קבלן עפר שאיבד בורג, להקדיש מעט תשומת לב לזרועות שלו וסילק את המבטים התמהים שלנו עם סט קלאסיקות פריסטייל מעדות הלוק וויברט, גאי קולד ג'ראלד וחבריהם, שהצליח בכל זאת למלא את ליבנו בשמחה מסויימת, וכיפר במשהו על הפתיחה הלא משכנעת.

באופן לא מפתיע, שיא הערב הגיע דווקא לקראת סופו, כש2B שלח את הקהל שבע הרד-בולים למחוזות מלהיבים יותר, וסגר ערב מהנה למדי עבור רוב הנוגעים בדבר, אבל - חייבים להוסיף - עם לא מעט תהיות.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by