בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אלוף בן כבר הוריד על זה משהו? 
 
 
עידית גיל-אשל

עידית גיל-אשל עם עיקרי ההדלפות ממפגש הפיסגה של אריאל שרון, וויטני יוסטון ובובי בראון

 
 
 
 
 
 
 
 
 
- אריק: שלום לכם. בואו, שבו. משהו חם? חריף? גולדסטאר, בובי? אפשר לקרוא לך בובי, אני מניח.
- בובי: בוודאי אדוני.
- אריק: גברת יוסטון!
- וויטני: אהה…כן אדוני, סליחה.
- אריק: היית עכשיו באיזה מקום אחר.
- וויטני: כן, אני מצטערת, פשוט העבודה היפהפיה הזאת שתלויה על הקיר. מי זה, שאגאל?
- אריק (בחיוך רחב): הו, לא. בני עומרי. בחור מאוד מוכשר. מאוד מוכשר.
- וויטני: בהחלט. אבא שלו צריך להיות גאה בו.
- אריק: כן, אביו בהחלט גאה בו.
- וויטני: הוא אמן ידוע כאן בישראל?
- אריק: אה, לא. סתם צחקתי, זה באמת שאגאל. כל הכבוד. אבל בני עומרי מוכשר מאוד בדברים אחרים. מדי פעם הוא עורך קניות בסופר של לונדון מיניסטורס, ואז פותחים בשבילו עוד קופה. כבר יצא לכם לבקר שם?
- בובי: לא.
- אריק: האם אתם מתכננים להגיע לשם בהמשך הביקור?
- וויטני: לא.
- אריק: אוכל לסדר שיפתחו לכם שם קופה במיוחד.
- וויטני: אנחנו ממשיכים מכאן ליד ושם.
- אריק: אה, כן, יופי של מקום. אני מניח שביקרתם באיזהשהוא סופרמרקט כאן, אולי אפילו בדימונה?
- וויטני: למעשה, לא. עדיין לא. הכושים שמארחים אותנו מילאו לנו את המקרר בדברים טובים לפני שהגענו.
בובי: ואני בלאו הכי…
- וויטני: כן, בובי בלאו הכי טבעוני, והביא עמו את האוכל שלו, מפני שלא ידע אם אפשר להשיג כאן את המאכלים האהובים עליו.
- אריק: זאת ישראל, אפשר להשיג כאן הכל.
- וויטני: כן, כמובן, רק ש…
- אריק: כמעט הכל, בעצם.
- בובי: בכל אופן, זה היה טפשי מצידי.
- וויטני: מאוד טפשי.
- אריק: לא כזה טפשי. בכל מקרה, מנסיעותיי לאמריקה אני נוהג לחזור עם זוג אחד או שניים של מכנסי גאפ.
- בובי: גאפ. בחירה מצויינת, אדוני.
- אריק: אני מבין שאתם קונים את הבגדים שלכם במקומות אחרים.
- וויטני: בובי אחראי על זה. לרוב הוא מוצא אותם בפחי זבל, או מוריד אותם מחסרי-בית.
- בובי: אבל תמיד מציע להם כסף בתמורה, כמובן.
- אריק: כמובן.
- בובי: או ארוחה חמה. ארוחה טבעונית, חמה וטעימה.
- אריק: אני השתעשעתי פעם בטבעונות, אתם יודעים.
- וויטני: מה אתה אומר?
- אריק: לא בלבנון, כמובן.
- וויטני: כמובן.
- בובי: למה לא? יש היום הרבה תחליפים מזינים וטעימים, שמתאימים לכל אחד.
- וויטני: עדיין.
- אריק: האמן לי, בובי, לא היית רוצה שחיות האדם השיעיות בבעל-בק ידעו שמולם עומדים חיילים טבעונים, המלקטים את מזונם משיחים.
- וויטני: לא, אדוני, מובן שהוא לא היה רוצה.
- אריק: אני יודע, אבל אני רוצה לשמוע אותו אומר את זה.
- וויטני: בובי.
- בובי: כן. בוודאי, אדוני. אני מניח שהצדק עמך.
- אריק: נו, שום נזק לא נגרם. עכשיו - מי רוצה גלידה?
- וויטני: בובי לא אוכל גלידה.
- אריק: כמובן, אני מצטער. אגוזי קשיו?
- בובי: בשמחה.
- אריק: בבקשה. אגב, אני מציע לכם לבקר בנוחיות לפני מוזיאון השואה.
- וויטני: אני אשמח.
- אריק: הדלת השלישית משמאל.
- וויטני: תודה רבה.
- אריק: אה, ו…וויטני.
- וויטני: כן, אדוני?
- אריק: את הקולומביאני שלך תשאירי ליד-ושם, בבקשה.
- וויטני: כמובן, אדוני.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by