בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אכלתם אותה 
 
 
דרור נובלמן

דרור נובלמן לא מאמין איך בימים של התאבדויות על רקע כלכלי, מפרסמים הפרצופים המסואבים של יגאל שילון ויאיר לפיד את הבנקים שעושקים אותנו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בנק ישראלי כגוף מפרסם הוא דבר מחריד. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו, גובים עמלות שערורייתיות, ממציאים שערים מפוברקים, ומלווים מיליארדים לנוכלים שנקלעים לחובות אותם אנחנו מתבקשים לשלם, מיד אחרי שנענה לשיחה כעוסה על אוברדראפט של חמש מאות שקל.

הבנקים מודעים לדימוי המחורבן שלהם, אבל במקום להניח לנו לשכוח מהם קצת, הם שוטפים את המדיה בפרסומות, ומאמינים ששימוש בסלבריטאים יסיט את תשומת הלב מהמבצע שהם מציעים (כמו תמיד, גזל לאור יום) אל הסלבריטאי עצמו.

בדרך כלל זה מצליח להם, אבל הפעם הם הגזימו. הצירוף של יאיר לפיד ויגאל שילון יחד עם בנק הפועלים והישיר הראשון (מבית בנק לאומי), מסמל ברית שטנית בין כוחות רשע כמותו לא ידענו בעבר, כמו ברית בין דארת' ויידר וסאורון. אפילו קהל הצרכנים המטומטם ביותר בעולם מריח את הנבלה.

אין ספק שמנהלי הישיר הראשון בירכו על ההברקה שבליהוק "האח הצעיר, השובב והבדחן של דן שילון". הרי הקהל מת עליו! מנהלי הפועלים התענגו על המחשבה שהפרצוף החדש שלהם הולך להיות אותו "צעיר ישראלי מוצלח וברוך כשרונות: מנחה, סופר, מתאגרף, עיתונאי, בנו של שר המשפטים, והישראלי המבוקש ביותר". הרי הקהל מת עליו! אבל אנחנו, קהל הצופים המבועת, יודעים שאדם הוא יותר מסך הערכים שקבעו עבורו פירסומאים.

כשרואים את יגאל שילון מפרסם בנק - אדם שעשה קריירה על גבי שמחה לאיד ואכזריות לשמה, שהפך מתיחות אכזריות וסבל אנושי לתוכנית בידור מעולה, מפרסם בנק, המקום שבו כבר התרגלנו שעובדים עלינו - אנחנו מקבלים אישרור לתחושת הבטן הרעה שלנו. הבנק הספציפי הזה יצא מהארון, ומודה בריש גלי במה שעד כה היה מוסכמה סמויה. גליץ' במטריקס, כמו שאומרים.

רגש אי הנעימות שאוחז בנו למראה שילון, מתחדד לכדי תחושת קבס עזה כשאנחנו צופים ביאיר'קה לפיד ובנק הפועלים. הגבר הישראלי המושלם והבנק הישראלי הגדול מכולם. יאיר לפיד עם חיוכו הפלסטי ושערו המוקפד, נותן טיפים פיננסיים בעוד הוא מגלגל לכיס סכומי עתק שממומנים ע"י העמלות האבודות שלנו. באמת תודה רבה, חמודי.

יאיר לפיד בכל צומת אפשרי, בעיתון, בטלוויזיה, בפוליטיקה, יאיר לפיד מנופח, מדושן, גדול מדי, מלאכותי מדי, טכנוקרטי מדי, תמנוני. ממש כמו בנק הפועלים, בקרוב יפתחו לו סניפים בכל הארץ. אם לפני שנתיים עוד היינו מתרגשים למראה יאיר מחבק תינוק ומחייך במה שאמורה להיות ללא ספק אידיליה של משפחתיות וחום, הרי שכעת אנו מקווים שאותו תינוק הספיק לדפוק עליו איזו שתינה. כש"מייצג הישראליות החדשה" מוכר את פרצופו כדי לגרום לעוד לקוחות לממן את החתונה הבאה של שרי אריסון, אנחנו מבינים את טיבה העלוב של אותה ישראליות.

הפירסומאים פישלו הפעם. בימים טראגיים של מתאבדים על רקע כלכלי, הפרצופים המסואבים של השמנצ'יק עם הסיגר והגמד עם הג'ל עושים רק רע. זה לא חייב להיות ככה: בבנק דיסקונט השכילו להשתמש בדמויות מעניינות כמו טל פרידמן ומודי בר-און, בבנק לפיתוח תעשייה עשו הברקת ליהוק משעשעת דווקא בתפקיד היו"ר (דוקטור רענן כהן), ואפילו הפקידה השחורדינית מהבנק למסחר (היא זכאית!) מעוררת המון אמפתיה למקום. לאומי והפועלים, לעומתם, הצליחו במחי פירסומת אחת לשכנע אותי לעשות מה ששנים של ניהול כושל לא הצליחו - לעזוב את הבנק. ממש כמו שיאיר אומר - רק תבחר.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by