בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
רוורס עם עגלה 
 
 משפחה בדואית בתל אביב, 1933 (צילום: קלוגר זולטן, לע``ם)   
 
מורן שריר

מורן שריר חונך מדור ביקורת דייטים, הבילוי החדש של שנות האלפיים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הדייט השבוע יצא לפועל לאחר התבשלות ארוכה. אין לטעות, דייט הוא לא חמין. אין סיבה להושיב אותו על האש זמן רב גם אם הלהבה קטנה. ההמתנה יכולה לגרום רק לתחושת אכזבה ברגע האמת ולתחושת מחויבות שקרית. אך נשים הן עם פתלתל והבחורה (מיכל כלשהי), שיחקה משחקים.
לבסוף נפגשנו בפינת רחוב והתעתדנו ללכת לסרט. בד"כ אני לא נוהג לצאת לסרטים בבליינד-דייטס אלא אם כן אני מתכוון לעשות לבחורה איזשהו מעשה קונדס עם קופסאת הפופ-קורן א-לה אסקימו לימון, אבל הפעם הבחורה נשמעה לי פטפטנית במיוחד וחשבתי שהדרך היחידה להשתיק אותה למשך שעה וחצי תהיה להכניס אותה לסרט.

ברגע שראיתי אותה הייתי צריך לקבל את ההחלטה - האם נפלתי חזק ונגזר עלי לחשב את קיצי לאחור עד סיום הדייט, או שמא יש לי מצב הערב להוציא את הסוס לטיול. הבחורה הגיעה, לובשת גופיה החושפת שני קעקועים באיזורים שנבחרו, כך זה נראה, לפי גזרת הגופיה (איזור השכם והתוספתן). כמו שהבטיחה, היא אכן לא שמנה אבל החשובות הן הפנים. אני לא אבלה איתה זמן מתחת לחופה, אבל מאידך הסוס שלי אולי יזכה לטיול קטן הלילה.

"המנגליסטים" הוא סרט גרוע. העלילה מקושקשת, הדיאלוגים מאולצים, המשחק גרוע וההפקה דלה. כמו סקס עם נער בן 16, הרבה גישושים לכל הכיוונים אבל לעזאזל, אין קתארזיס. גם כאשר התבררה לי דעתי על הסרט (בשוט השני), טרם אמדתי היטב את בת-זוגתי. זו הבעיה בהליכה לקולנוע, כל המצב, לטוב ולרע, קופא בזמן הסרט.

לאחר סיומו של הפיצ'ר העיראקי (איפה גנרל טומי פרנקס כשבאמת צריכים אותו?), הובלתי אותה אל ה"פשפש", שנמצא בחדר אחורי של קפה תם (גורדון 17). היתרון הוא שזה מקום ביתי, כמעט סודי. בנות מחוץ לעיר אינן יודעות על מיקומו והכוח נשאר אצלנו. המיכל המזדמנת שלי אמנם תל-אביבית דהיום אבל קיבוצניקית דאתמול ואודות ה"פשפש" לא שמעה. נכנסתי פנימה בצעד בוטח, ואכן, היה מקום לשבת. חשוב להבין עד כמה קטן הוא המקום, שכן אם נכנסתם ומלא, יש להגיב במעין "צפיתי שזה עלול לקרות", להנהן במתיקות לברמנית (גם אם אינך מכיר אותה), ולחפש מקום אחר בעיר. בשום אופן אין להתיישב ב"קפה תם", שכן הדבר מרמז על כך שלא הוכנסת למקום של המגניבים ונאלץ להסתפק במקום הפחות חתרני.

הזמנתי לי לף והיא הזמינה יין לבן. התעלמתי מההזמנה שלה, שכן אם אפסול כל בחורה על בסיס הטעם שלה באלכוהול אצטרך לפקוד על בסיס קבוע את קברה של ג'ניס ג'ופלין. המקום חשוך, רועש וזעיר מספיק בשביל להיצמד לבת שיחתך וליצור אינטימיות. האינטימיות הזו, גם אם מזויפת ונולדה בחטא, לקראת סוף המשקה הראשון, הופכת לעובדה בשטח.

המיכל שלי לא נגעה במשקה כיוון שפיה היה עסוק במלאכת הפטפטת האהובה על קיבוצניקיות בלדי. הזמן עובר, הלף מתרוקן, והכוס שלה נותרת מלאה. זה לא קורה לי. האצתי בה לשתות מהמשקה, שכן התעייפתי מהסיפורים על איך היא עושה רוורס עם עגלה ורציתי לעלות לדירתה ל"קפה". חישבתי שאני צריך להתעורר מוקדם למחרת, מה שאומר שלא אוכל לשהות זמן רב בדירתה וחששתי שלא יהיה זמן לפור-פליי. בוא נודה על האמת, זה נכון שאני בא בשביל המנה העיקרית אבל לעזאזל, זה לא אומר שאני צריך לוותר על המתאבנים. לאחר למעלה משעה, כשהיא לא נמנעה מהמגע החטוף שלי ברגלה, שהפך עם הזמן לפחות חטוף ויותר גס, העפתי אותנו משם והצעתי לה להתיישב על ספסל רחוב. זה היה המבחן האמיתי - האם היא בפנים או בחוץ (ואם הסוס שלי יזכה להגיע לשוקת הלילה).

במהלך דייט, על הגבר ליזום ולנסות להגיע הכי רחוק עם הבחורה. הרי אנחנו לא אמורים לראות אותה שוב, וכל עוד זה לא טורדני או מביך, יש לנסות להשיג את מירב המגע מכל פגישה. על הספסל נפרצו הגדרות והנשיקה שהייתה תלויה שם עוד מסוף "המנגליסטים", התממשה וטעמה טעם אמבה.

הקפצתי אותה לדירתה ולאחר שהייה ארוכה במכוניתי, היא מצמצה ראשונה והזמינה אותי למעלה. התנאים היו כביכול לטובתי, אך כידוע, המציאות פתלתלה ובוגדנית כאישה רומאית. המיכל התורנית הפנתה אלי את גבה בעודנו לבושים והלכנו לישון, כפיות. הן יורות גם בסוסים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by