בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
במבהמלה 
 
 יצחק רבין. השליך במבה על האריות?   
 
ראובן רייכמן

ראובן רייכמן שרד אך בקושי את גן החיות האנושי בספארי של ר"ג

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כשראשו מוקף בעיגול צהוב של פתיתי במבה, כמו קדוש נוצרי, התנין שכב על הארץ, מעולף מחום. הוא לא התכוון לזוז, אבל אז מישהו זרק עליו בחוזקה סוכריה על מקל. החיה הירוקה פקחה מעט את עיניה ו-15 האנשים שעמדו על גשר העץ קפאו במקומם, המומים: הם לא ציפו לכך אחרי שכבר השליכו בקבוק ריק של מי עדן, פחית קולה והרבה במבה ואבנים קטנות. "תסתכל", צווחה אשה ממושקפת לילד שלה, "הסוס זז". כשהפעוט התחיל לבכות, זה היה הסימן לכולם להמשיך ליידות דברים על התנין האומלל.

מטר צהוב ירד אתמול על מרבית החיות בספארי ברמת גן. אלפי הורים הסתובבו שם עם ילדים בבגדי חאקי, ידיהם נתונות בשקיות במבה (משפחה אחת, חרדית יש לציין, הביאה "סמבה"), והם נכונים בכל רגע לצלוף בבעלי החיים. מבקרים צנועים יותר חסכו מפיהם - לקחו ביס מסנדוויץ' ואז מרחו אותו על קוף. כאשר כולם רצו מכלוב לכלוב עם קריזה בעיניים ושיחררו צהלה קולקטיווית כשפגעו במשהו, כבר היה ברור שאין כאן רק אובססיית האכלה יהודית - הספארי פשוט נהפך למטווח, שבו צריך להוריד כל דבר שזז.

החיות עצמן דווקא גילו טימטום אופייני. ראיתי פיל ענק מותח את כל כולו, עד קצה החדק, כדי ללכוד פתית במבה שנפל בשטח ההפקר שבינו לבין המבקרים; ג'ירפה אחת אכלה דוריטוס, וחבורת קופים קרעה במכות קוף שקפץ ראשון על משמש; משני צדי הסורגים, כמו בחזון אחרית הימים, התנהלה אותה פעילות ממש: כולם לעסו במבה.

עובדי המקום אמנם הסתובבו עם מגאפונים והתחננו בפני האנשים להפסיק להאכיל את החיות כי זה מזיק להן, אבל הועילו בערך כמו כוחות האו"ם בלבנון. לצורך הלוחמה הפסיכולוגית הם תלו תמונות שונות של חיות בטבע, למשל תצלום של אשכול בננות ולצדו ראש כרות של קוף. אמצעי נוסף נהפך לפנינה תיירותית של ממש: כלוב ובו שלד של ג'ירפה, שלפי השלט נחנקה למוות מתפוז שנזרק אליה, שלד של קוף, שמת ממנת יתר של במבה, ומרבד מעור תנין, שמת לאחר שמישהו יידה בו אבן כדי לבדוק אם הוא חי. אבל אפילו הכלוב הזה לא שינה את התנהגות הקהל. להיפך, נדמה שהוא הותיר טעם של עוד.

מה רבה היתה הפתעתי, אם כן, לראות שאנשי הספארי - כדי להגן על החיות היקרות שלהם - החליטו לשחרר בשבילי המקום גם פתיונות, שיקלטו חלק מזעמם של המבקרים. לא רחוק מהכלוב של הפילים, למשל, ראיתי את צחי נוי מסתובב בחליפת חומה של דוב. הוא צרח בפלאפון, וניסה להתחמק מעדר של ילדים חומים שניסו לדחוף לו דברים לפה. בחור אחר, מחופש לנחש הכי קוקסינלי שפגשתי בחיים שלי, הצטלם עם ילדה בלונדינית וידו מונחת על סובך רגליה.

נוי, חברו הנחש, ועוד אנשים המחופשים לטיגריס, נמר וקוף, מעלים שם שלוש פעמים ביום את "ספר הג'ונגל", המחזמר בבימויו של חנוך רוזן (תוספת תשלום של 14 שקלים בלבד, או תמורת 330 כוכבים של ישראכרט). הקולות שלהם כבר גמורים מרוב הופעות אבל הודות למערכת ההגברה היעילה שהם מחוברים אליה, אפשר לשמוע מקצה הספארי ועד קצהו כשפוגעת להם בראש סוכריה על מקל. בקושי צריך לכוון.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by