בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
בשביל זה ברחנו מטרייזנשטאט? 
 
 
אבישג לוי

אבישג לוי מבקשת מהמפרסמים לקדם קצת את המדינה המחורבנת שלהם לפני שהם דוחפים לנו את אמריקה בפנים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"כשאני רוצה לראות אמריקה, אני נוסע לאמריקה"
(דידי מנוסי במסגרת חגיגות 20 שנה למשכית)

איזה זין בארץ. המצב הביטחוני פקקט; הכלכלה על הפנים; האבטלה גואה; המדינה שלנו חצויה בכל דרך אפשרית: לבן מול שחור, ערבי מול יהודי, דתי מול חילוני, עשיר מול עני, כמעט ללא כל סיכוי להדברות. אם לא די בכך, הרי שהעובדה כי המדינה שלנו מנוהלת טיפ'לה כמו רפובליקת בננות, ודאי שאינה מקילה על תחושת המועקה שמחליקה במורד גרוננו. מה זה מחליקה.

כל כך קשה לנו שאנחנו מחפשים לברוח. כשלאנשים קשה, הם נוטים לחפש, ובצדק, פתרונות מהירים. זה שאין לו ברירה, אינו בוחל באמצעי הנדרש כדי להביא לחם חוקו הביתה. יש שסבורים כי משורה ישחרר רק המוות ומתאבדים מתוך מצוקה כלכלית כי מהשורה התחתונה יכול לשחרר רק המוות. יש שעוזבים את הארץ. לאמריקה.

מאז ומתמיד, אמריקה נחשבה למקום אליו יש לשאוף. שם הרחובות נוצצים מזהב; שם ההזדמנויות בלתי מוגבלות; שם נוהגים בכבישים בבטחה במכוניות אמריקניות גדולות; אמריקה מ-גניבה. אמריקה היא סחורה שיש לכוון להשיג. אחרי הכל, אמריקה היא אמריקה - המותג המצליח ביותר בעולם שאם אפשר היה, הראש היהודי שלנו היה כבר רושם עליה פטנט.

את תהליך האמריקניזציה שישראל עברה במהלך העשור האחרון, המתבטא בדרך בה אנחנו מדברים, מתנהגים, מתלבשים, חושבים וכותבים, אין טעם להכחיש. ערכים קפיטליסטיים מזוקקים החליפו את הערכים שהיו נר לרגלי המדינה שקמה. ולמרות זאת, מעולם לא היה עלינו לפרסם את אמריקה. מעולם לא נדרשנו לעשות לה יחסי ציבור. לא כך הדבר כעת. חברות ישראליות שרוצות למכור מותג או חברות בינלאומיות שרוצות להחדיר מוצר חדש לארץ, משתמשות לא אחת באמריקה כמקדם מכירות, גם אם מדובר בקמפיין מקומי.

מי שראה את שתי הפרסומות החדשות במסגרת הקמפיין "נולדנו לשחק" של חברת אורנג' יודע למה אני מתכוונת. בפרסומת אחת בחור ובחורה יושבים אחד מול השני במהלך נסיעה במה שנראה כמו הסאבווי. מסביבם פרצופים של אזרחי העולם המביטים בזוג שמשחק משחק בו הבחורה מחקה את מעשיו של הבחור, כשברקע מתנגן "all star" של Smash Mouth. בפרסומת השניה, חבורה של מובילים צעירים וחסונים במה שנראה כמו רחוב ניו-יורקי טיפוסי, משחקים משחק פוטבול עם כד חרס, כאשר ברקע שוב, השיר המדובר.

המסר של הפרסומות: אמריקה עם כל התוספות. הבחירה במשחק פוטבול, בשיר "all star" (משחק הראווה של ה-NBA), ברכבת תחתית, בשחקנים בעלי מראה אתני מגוון שניתן למצוא בנקל באמריקה, משרתת היטב את המטרה - אמריקה זה משחק ילדים, משחק ילדים זה אמריקה. וכאן זה לא אמריקה.

אנשים נוטים לשכוח שמדובר באומה של עגלים רפי שכל. אומה שנשיאיה אינם יודעים לשמור על הזין שלהם במכנסיים, ושנוטים לצאת להרפתקאות מיליטנטיות מיותרות רק כדי להנציח את פועלו של האבא שלהם. אומה שעונה לתכתיבים של עצמה בלבד, וגם לאלו בקושי.

יש לציין כי הפרסומות צולמו בדרום אפריקה מטעמי הוזלת עלויות ושמטרת הקמפיין, כפי שהוחלט עליה באורנג', היתה להדגים כיצד מצבים מסוימים בחיים יכולים לסחוף אותנו למשחק. באורנג' מכחישים כל טענות כאילו היה איזשהו ניסיון להשתמש ב"אמריקה" כגימיק שיווקי כלשהו למטרה זו, ואם קיים כזה, הוא אינו מכוון.

אבל אולי היה ראוי, במיוחד כאשר אצלנו סוג המשחקים המועדף הוא מתאבדים, בין אם בקו 5 או בבנימינה, להשקיע מחשבה נוספת, גם אם מדובר רק בפרסומות לטלפון סלולרי. אולי היה ראוי לנסות להוקיר ולחבק את הישראליות שלנו, על כל החרא שצף בה, אבל לפחות כחול לבן, אבל גם על היופי שהיא טומנת בחובה, שנמצא שם איפשהו ממתין להיחשף, ולא למהר ולמכור לנו עולם חדש, טוב יותר, מדליק יותר, קל כמו משחק ילדים. אולי היה ראוי לעשות לישראל את יחסי הציבור להם היא משוועת, על אחת כמה וכמה כעת. אם הייתי רוצה אמריקה, הייתי נוסעת לשם, ולא נזקקת שימכרו לי אותה בערוץ 2 בפריים טיים. אני דווקא מעדיפה להישאר.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by