בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
"לא רוצים לקנות? שייקראו חינם" 
 
 מתוך עטיפת ``החיים על ניר זכוכית``   
 
תמר גלזרמן

יורם קניוק התאהב בתרבות המקוונת. כשלא הלך לו במכירות הוא פתח דף ב"במה חדשה", ומאז הספיק למצוא שם גם כמה כשרונות חדשים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
גולש פלוני שמסתובב, מבולבל משפע היצירה ב"במה החדשה", המבקש מעט כיוון ובקרה, ולוחץ על בר ה"הוציאו לאור", יגלה להפתעתו, בין חיות הבמה הצעירות והאנונימיות (ואין כאן משום רמיזה על איכויותיהן של יצירות צעירות ואנונימיות), גם שמות כמו ורד מוסינזון, רותו מודן, אתגר קרת ויורם קניוק.

האחרון הוא אולי המפתיע ביניהם. סופר מוערך, ותיק ומוכר, עם ספרים כמו "חימו מלך ירושלים" ו"אדם בן כלב" וספרי ילדים כמו "הבית שבו מתים הג'וקים משיבה טובה", בוחר משום מה לפתוח דף ב"במה חדשה", בין 14 אלף אחרים. "אני נורא מבסוט שיש דבר כזה, בגלל שהיום כמעט ואין מקום לאנשים צעירים לפרסם", אומר קניוק, "בזמני היו סיפורים קצרים כמעט בכל העיתונים. איפה יפרסמו היום? בידיעות? בהארץ? טוב שהקימו את הבמה, וגם אם בין 100 יצירות יש אחת טובה, אז יופי".

- אתה קורא את היצירות?
"קצת, מדי פעם. אפילו מצאתי פעם סיפור מאוד יפה. התקשרתי אל הבחורה ועודדתי אותה. נדמה לי שהצלחתי לעזור. אני אמנם זקן אבל אוהב את הדור הצעיר, של אורלי קסטל בלום, של אתגר קרת. בגלל ההומור. לא הייתי מגדיר את עצמי כאדם מאוד רציני".

- ולמה אתה פתחת דף בבמה?
"הוצאתי את "נבלות"/ זו נובלה של 160 עמודים. קיבלתי ביקורות מדהימות אבל זה לא נמכר. 2000, 3000 עותקים וזהו. נתקע משום מה. אז החלטתי, שאם לא רוצים לקנות, שיקראו חינם. לפחות עוד 2000 איש קראו באינטרנט. זו גם הייתה הנובלה הראשונה שפורסמה באינטרנט, בסדר גודל כזה של אורך. זו לא הייתה המטרה, אבל זה לא נעשה קודם".

- אתה קורא תגובות?
"אני לא כל כך מבין בצ'אטים וקהילות, אבל לא היו הרבה תגובות. היו שתי ביקורות נורא יפות שכתב המבקר של האתר. יש לי תחושה שהאינטרנט נותן תשובה להרבה מאוד גרפומנים, אבל גם למי שאין לו איפה לפרסם. אני הייתי שמח אם היה לי משהו כזה כשאני הייתי בן 20, לקבל תגובות. כתיבה היא משהו מאוד סגור, אבל אם היא נשארת למגירה מאבדים איתה קשר. מצד שני, באינטנרט יש העניין של הגסות - 'אני לא סובלת את יורם קניוק כי הוא סופר מחורבן', שמות בדויים מאפשרים את זה".

- אתה כותב גם סיפורים ספיציפית לפרסום מקוון?
"אחד נתתי להם. אם אני מפרסם משהו, אז אני נותן להם אחר כך, אבל גם שאני קורא באינטרנט אני מדפיס קודם. יותר נעים. אני משתמש בזה כדי ללמוד דברים. אבל אני לא גולש סתם, אני אוהב להסתכל בסיפורים ובשירים, ולעזור אם אני יכול. היו שני חבר'ה צעירים שפניתי אליהם כי אהבתי דברים שהם כתבו, הם הביאו לי עוד דברים שהם כתבו, ולקחתי אותם להוצאה".

- אבל איך אתה בורר יצירה שווה מבין 160046 יצירות?
"אני לא קורא את כולם. אני קורא שניים, שלושה סיפורים, אולי יהיה לי מזל. פה ושם, עובדה שכן נתקלתי. פירגון זה לא דבר שכל-כך רגילים אליו פה, אבל בלי פרגון קשה מאוד".

- על מה אתה עובד כרגע?
"פרסמתי עכשיו ספר, את 'החיים על ניר זכוכית'. רק עכשיו הוא מתחיל ללכת. השנה, פעם ראשונה אחרי 25 שנה, שאני אבוא לחתום בשבוע הספר. אני רוצה למכור את הספר. אני לא כותב רבי מכר, אז אני חייב".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by