בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ויוה לאס וגאס 
 
 גידי על עטיפת הסינגל ``ג`יגולו``   
 
ערן דינר

ערן דינר תלה תקוות מסויימות בחדש של גידי גוב, אך מצא לקט מחומם בגסות של סטנדרטים מיותרים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
למרות שתמיד איזן בין שירה, טלוויזיה ומשחק, גידי גוב מעדיף בשנים האחרונות את הטלוויזיה ונראה כמי שעייף מניהול קריירה מוסיקלית במשרה מלאה. למעשה מאז 1991 מיעט להקליט חומר חדש. כעת, שש שנים מאז הלקט השני של שירים מתכניתו 'לילה גוב', ותריסר שנים ארוכות מאז הוציא בפעם האחרונה אלבום מקורי, גידי גוב חוזר לקומפקטים עם "ריקוד ירח", לקט שירים מוכרים בעיבודים ג'אזיים של עדי רנרט אליהם צורף שיר חדש אחד - "נובמבר", שכתב והלחין עבורו אביב גפן.

ראשיתו של האלבום החדש במופע שמעלה גוב בשנים האחרונות, בו הוא מבצע שירים מוכרים משלו וגרסאות מתורגמות לשירים ממקורות מגוונים - מ-ואן מוריסון, הביטלס, ועד לגרשווין, כולם בעיבודים חדשים באוריינטציה ג'אזית אפלולית ואינטימית.

על פניו הרעיון נשמע מבטיח. גוב אולי מזוהה יותר מכל כזמר רוק, אבל בעצם אף פעם לא כבל את עצמו לסגנון אחד בלבד. כבר באלבומי הסולו הראשונים והמצוינים שלו - "תקליט ראשון" ו"40:06" - התמודד בהצלחה גדולה עם עיבודים ג'אזיים ברוחם שהיטיב להתקין יוני רכטר. אין זה מקרה, אם כך, שהשירים החזקים בדיסק החדש הם אלה שלקוחים מתוך שני האלבומים ההם - "שטח ההפקר", "יש אי שם" ו"העיקר זה הרומנטיקה".

על רקע הצלחתו של המופע, אותו הריץ גוב במשך תקופה ממושכת, קשה להבין את ההחלטה להקליט את כל השירים מחדש באולפן, במקום להנציח באלבום חי הופעה אמיתית מול קהל. זו החלטה מוטעית מהיסוד וסופה שהיא מכשילה את האלבום כולו. יתכן שמקורה בחוסר הביטחון של גוב עצמו לגבי יכולתו להעביר ביצועים מדויקים באווירה של הופעה חיה (אם ב"אין עוד יום" גוב היה עדיין סתם צרוד, מתחוור מהאזנה לאלבום החדש שלקולו נגרם בעשור האחרון נזק ממשי).

בהעדר הערך המוסף של ביצוע חי, ובמיוחד בג'אז, השירים מאבדים חלק ניכר מכוחם ואנו נותרים עם לקט מחומם של סטנדרטים וסמי-סטנדרטים. העיבודים של רנרט, שעבד עם גוב גם על האוספים מתוך "לילה גוב", הם לרוב מנומסים ונטולי תעוזה של ממש. איפה הגרוב המדבק של "העיקר זה הרומנטיקה" בעיבוד המקורי של יוני רכטר, ואיפה הכבדות והלאות של הביצוע הנוכחי?

15 השירים שנכללו בדיסק מתחלקים בערך פיפטי-פיפטי בין שירים מעברו של גוב כסולן או כחלק מ"כוורת", ובין גרסאות כיסוי סתמיות (שוב "עדן", "ג'יגולו" ו"אחלה עולם"?). אף אחת מהן לא מציעה דבר מעבר לביצוע פושר ונטול התלהבות. האם באמת כה קשה למצוא שירים מעט פחות משומשים מאלה? מהביצוע העייף ל"שיר הטמבל", הרגע החמוץ-מתוק של יצחק קלפטר בכוורת, נמלטתי לאחר לא הרבה יותר מדקה וחצי. עם העושים במלאכה ואתכם הסליחה.
_______________________
גידי גוב: ריקוד ירח, (הד-ארצי)
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by