בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הלאה עם הפוטוריסטים 
 
 
מיכאל רורברגר

מיכאל רורברגר הזיל דמעות קטנות של התרגשות בהופעה של גוטאן פרוג'קט

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"הלאה עם הטנגו. דגם של סבל מיני, סוכר רקום של תאווה, זימה בפרהסיה, הזיות, גפיים פוזלים, משגל בפנטומימה לעיני המצלמה, ולס מאונן. הלאה תכסיסי העור. טנגו: תנודת סירות מפרש שזרקו עוגניהן בעמק הטיפשות. טנגו: התנודה גורמת להקיא. לוויה איטית של מין מת. נזעק: הלאה הטנגו, בשמם של הבריאות, הכח, הרצון והאונות".
(פיליפו תומזו מרינטי, אי שם בתחילת המאה הקודמת).

מרינטי הפוטוריסט שנא את הטנגו, ולא סתם. הטנגו הפריע למניפסט המיליטריסטי שלו, נגד את עקרונות אהבת הכוח ויפי המלחמה שהקיפו את משנתו האמנותית. לא יכולתי שלא להיזכר בדבריו לנוכח מעשה האמנות של פרוייקט גוטאן.

היה יופי! או כדבריו של פאבלו, החבר הצ'יליאני שלי שסיכם את ערב המופע ואמר: It was pleasant. חברי הפרוייקט של גוטאן (אני כל-כך אוהב את המילה הזו: פרוייקט) היו בקאמפוס התל אביבי, חנכו לנו אודיטוריום חדש ומקסים (ואוו, איזו במה גדולה!), ושברו את מחסום הפחד בעצם בואם לארצנו הדפוקה. וכמה שהתרגשתי בהתחלה, כי הנה לנו הופעת רוק (ותקראו למוסיקה של גוטאן איך שתקראו לה) מחו"ל, שעושה את מה שהופעות כאלה אמורות לעשות.

כמה שהתגעגעתי להופעות האלה. ועכשיו זה קורה מחדש, האולם מפוצץ בקהל מצויין, האנדרנלין זורם במרץ, מטפס לעין, מוציא דמעות קטנות של התרגשות, וגם מחשבות תמימות ונאיביות בנוסח: "הלוואי שהאידיוטים מסביב יפסיקו עם הפצצות והארץ תוצף באמנים זרים"; וכך קורה שבצד אחד אנשים מתרסקים לחתיכות ובצד השני רוקדים את הטנגו. נו,טוב.

חושך, מסך שקוף, פיליפ כהן סולל וחבריו לפרוייקט מתחילים בעבודה. כמו הרזידנטס בזמנו (אני לא משווה), הם מאחורי המסך (שיורד בהמשך). על המסך מוקרנים האימאג'ים; ריקודים, ועוד ריקודים ועוד ריקודים וגם: סוסים שועטים, שמלות מתנופפות ברוח, סרטים ישנים מתוך ארכיון ההיסטוריה הארגנטינאית, משחקי תאורה מהפנטים, לרגע מסנוורים לרגע מרגיעים, ומאחור הנגנים, משלבים מולטימדיה אמנותית במוסיקה, שישה נגנים וזמרת קולית אחת (מרגשת, איך לא!), גיטרה, כינור, פסנתר, שולחן די ג'יי מרשים ובנדוניאון - האקורדיון של הטנגו, הסמל המסחרי של אסטור פיאצולה, הסמל המסחרי של כל מי שעדיין מזיז רגליים וגוף לחיבור הרומנטי של מקצב כובש עולם.

כולם כבר יודעים, שגוטאן הם אלה שחיברו את הדי ג'יי לקלאסיקה הלטינית וכבשו כל חלקת בית קפה ומועדון בעולם כולו, וכשזה קורה בהופעה זה מדליק. החיבור הזה של דאנס ודאב והאוס וג'אז, וסימפולים של אמינם או מאלקולם מקלרן, עשו את השיאים של הערב. נכון שזה לא קרה לאורך המופע כולו ונכון שהיו גם רגעים מתים, אבל כשזה קרה זה קרה בגדול, והחיבור שבין האלקטרוניקה הפאריסאית העכשווית לבואנוס איירס הנוסטלגית ניצח, ועשה נעים על הנשמה. Yes, it really was pleasant.
________________________________________________
גוטאן פרוג'קט באודיטוריום סמולרש, אוניברסיטת ת"א, 12.6
הופעה נוספת, מחר (שבת, 14.6) באותו מקום
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by