בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הפרבר היחיד שאני מכיר זה גלית פרבר 
 
 
מורן שריר

הדיווח השבועי מזירת הדייטים, הטרנד החדש של שנות האלפיים. והפעם - מורן שריר פוגש נערה פרובנציאלית (ראשון לציון?)

 
 
 
 
 
 
 
 
 
השבוע יצאתי לדייט עם נקבה מאיזור השפלה. חיכיתי לה ע"פ בקשתה בפינת רחוב שהייתה אופנתית ב-99' והתייבשתי כשעה עד שראיתי דמות מנצנצת באפילה. זה היה היצור העיקש ביותר שראיתי מימיי, יונק כבד-גוף כלשהו.

היא התקרבה אליי ויצרה קשר עין. שייקחני האופל אם יש בעולם הארור הזה יצור יותר דוחה. היא נראתה כאילו הוכתה בידי מקל כיעור, הפנים שלה הרגו יותר אנשים מהמוות השחור. "מיכל?" שאלתי בחשש. "דורון?" השיב היונק. לכל השדים והרוחות, היא הייתה המיכל של מישהו אחר. הודיתי למזלי הטוב אבל גם ריחמתי על הברנש ביש-המזל.

הדלקתי עוד סיגריה והזכרתי לעצמי שאני צריך להיזהר יותר. היא הייתה עדות פיזית למורטליות של כולנו ואלוהים עדי שלא אתן לעצמי ליפול. "לעזאזל", סיננתי, "בשביל מה אני צריך את זה?".

לבסוף המיכל הנכונה הגיעה. נתתי בה מבט ארוך: יציבה טובה, שיניים בריאות, התחת קצת קוטג'. לקחתי אותה ל'ג'ורג'יה', בית-קפה פשוט בקינג-ג'ורג' פינת זמנהוף, שם מגישים משקה הגון לאנשים הגונים. אמרתי לה שיושבים שם הרבה סלבס, ידעתי שזה מסנוור את הפרובינציאליות כמו פנסי משאית על צבי צולע.

היא דיברה הרבה, אלוהים יודע על מה. אני נצמדתי למשקה שלי. היא הייתה מזויפת כמו שטר של שני שקל, ראיתי מיד, אבל היו לה רגליים ארוכות כמו מצעד סנט פטריק ופנים שאפשר להראות לאמא. ניצלתי הזדמנות בה היה נדמה לי (ע"פ האינטונציה) שהיא סיימה משפט והזמנתי לנו חשבון.

הפעם היה זה תורה להראות לי איך מבלים בראשון-לציון. היא הכווינה אותי לטיילת ולקחה אותי למקום פרח'י בחוף גורדון. לי לא היה אכפת כי דייט שמגיע לטיילת, סופו להסתיים בנקבה המלפפת באצבעותיה הפרובינציאליות את מקל הקסמים שלך. ואני לא מדבר על אקדח המגנום אם אתם מבינים למה אני מתכוון. אני מתכוון לדג-נחש, לאיבר האהבה. (פין).

לאחר שגמרתי את השוקוצ'ינו שלי כמו ילד טוב, לקחתי אותה לטיול על החוף כדי להמתיק את הגלולה. עצרנו בנקודת תצפית יפה ליד האנדרטה המציינת את מקום הירי על האניה אלטלנה.

"בשם ישו ומרי" אמרתי לעצמי, "במקום כזה אין מקום לטעויות". אחזתי בכתפיה והצמדתי את שפתי לשפתיה. היה לנו טעם של 'שעתיים מאוחר מדי'.

הכנסתי אותה לאוטו ועשינו סיבוב. יד אחת על ההגה, היד השניה עושה לה בדיקת מי שפיר. הזמנתי אותה לעלות אלי והיא היססה. "אם לא תשכבי איתי, את תתחרטי על זה" אמרתי לה. "אולי לא היום, אולי לא מחר, אבל בקרוב ולשארית חייך". "אני צריכה לחשוב על זה", היא אמרה. "נשים", קיללתי לעצמי "תמיד עושות את מה שהן לא טובות בו".

נסענו בסיבובים כשעה שאי אפשר לקרוא לה תמימה. לעלות אליי היא לא רצתה ולעלות אליה לא עמד על הפרק מכיוון שהיא גרה באיזור חיוג אחר. בשלב מסוים היא ביקשה ממני שנעצור איפשהו. לקחתי סיבוב חד באחד הרובעים היותר קשוחים של יפו והחניתי את הרכב בכניסה לבניין שמתפקד כמאורת סמים בשעות העבודה. זה היה מקום קשוח, מסוג המקומות בהם לא היית רוצה לפגוש את האדם שאילמנת אבל לעזאזל, גם אני כבר מזמן נגמלתי מהחיתולים.

התחלנו סשן קצר באוטו. תיפח רוחי, היא הייתה חמה כמו קיץ בניו-יורק. כבר היה לי ברור שהערב אזכה ללטף את החתול שהיא מחזיקה בין הרגליים ואני לא מתכוון לחיית מחמד. אני מתכוון לפות שלה לכל הרוחות, ואני לא מתכוון להתנצל על זה. נשארנו באוטו כשעה, נהנינו זה מזו ושמרתי על תומתה באופן חלקי. רכסתי את מכנסי מרוקן ומרוצה, מריח כחתול בקופסת סרדינים.
"אתה לוקח אותי הביתה?" היא שאלה.
"תיפח רוחי" חשבתי, "אם אצטרך לעלות עכשיו על גהה".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by