בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הוא זכאי 
 
 
עידית גיל-אשל

המראיין המחונן גיל ריבה יצא גדול אצל נציב תלונות הציבור למרות הלובי הקטנוני של רענן שקד ואלפים מאזרחי ישראל

 
 
 
 
 
 
 
 
 
למבקר הטלוויזיה של ידיעות קוראים רענן שקד, והוא שונא את גיל ריבה. לפני שבוע, אחרי שידור הראיון המצויין שערך ריבה עם גאולה עמיר, אמו של רוצח ראש הממשלה, התלהם שקד, בדיוק כמו קוראיו וגולשיו, על החוצפה שיש לרכילאי המושתן הזה ול"קשת" לחשוב ש"רצח רבין והשמות הכרוכים בו עשויים לשמש דלק לגיטימי להנעת תוכנית בידור". כל מי שקרא את אותו קטע יסכים שרוב הסימנים מראים שהשקד כלל לא צפה בתוכנית לפני שכתב את מה שכתב.

לכן, משמח מאוד לגלות היום שנציב תלונות הציבור ברשות השניה, גיורא רוזן, אומר ל-Ynet (ההום-פייג' של שקד) שאחרי צפיה בראיון גילה שמדובר, לדעתו, דווקא בדוקומנט מרתק. רוזן התפנה לבדוק את הראיון המדובר לאחר שקיבל תלונות לשולחנו מצד אזרחים מודאגים כמו שקד, שחלקם אולי מספיק ליברלים, נאורים ופתוחים כדי להחזיק בדיעה לפיה בתנאים מסויימים ניתן לראיין בטלוויזיה את אמו של המפלצת - אך בשום אופן אסור להפקיד את המשימה בידיו של הרכילאי העלוב הזה, ריבה.

שלא יהיה לכם ספק: כל מי שהיה לו משהו סו-קולד חכם להגיד על הראיון - שהוא ממוסס את הזיכרון, שהוא חותר תחת מפעל ההנצחה, שהוא נותן לגיטימציה לרוצחים הבאים, ווט אוור - מחזיק במאחורה של הראש שלו מטען על דמותו של המראיין הבלונדיני.

מן הסתם שונא אותו. שונא אותו מכל הסיבות שאתם יכולים להעלות על דעתכם, אבל בעיקר, כמו שגיל אומר בעצמו, מפני שהוא שמח. אף אחד לא אוהב שאנשים אחרים שמחים. זה מלחיץ. אולי הוא יודע משהו שאנחנו לא? אולי הוא זכה בפיס? אולי יותר משמח להיות מתרומם? בעיה.

בכל מקרה, את מה שהיה לי להגיד על כישוריו העיתונאיים המעולים של ריבה - כישורים שכל מי שהקדיש חצי שעה מחייו כדי לראות את אותו ראיון נוכח בהם (אפילו ניסן שור בוואלה! הצליח) - כבר אמרתי כאן. אז הנה מה שחושב רוזן, על פי Ynet:

"ניתחתי את הטקסט של הראיון עם גאולה אמיר, ואני חושב שהוא היה דוקומנט מרתק. האשה דיברה ונתנה תובנות מעניינות מאד לגבי עצמה ועל דרך החינוך של ילדיה. במובן הזה, גיל ריבה הוציא ממנה דברים שאחרים לא הצליחו להוציא. אני חושב שהתגובות לתכנית התאפיינו בסוג מסוים של שמרנות, שכן אנו מורגלים מראיונות אחרים – כמו של דן שילון, ניסים משעל או דן מרגלית – הליכה דרך צד פוליטי, ולא דרך צדדים אחרים באישיותו של אדם. פה הייתה חשיפה, בפירוש סוג של חשיפה, והתקבל ראיון שצריך לשמוע. המראיין גם פענח את הראיון בדברי הקישור והדגיש את הדברים הקשים ביותר שאמרה. אנחנו פשוט לא רגילים לראות ראיונות כאלה. מה שהיה חסר לי בתכנית הוא דווקא השיח-שאחרי: הראיון נתן מקום רב לדיון עם פסיכולוגים, סוציולוגים ואנשי דת – כדי שיגיבו על האמירות".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by