בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הקוף מאמין שכל אחד יכול ליצור את המציאות של עצמו 
 
 
דרור נובלמן

דרור נובלמן תפס את שרי אריסון מוארת על חם בהצגת הילדים "פנינה של אור", הפנינה שבכתר של ארגון "מהות החיים"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ההצגה "פנינה של אור" תגאל את נפשותיכם, תעשה אתכם אנשים טובים יותר ותציל אתכם מעצמכם (בהנחה שאתם בני חמש עד חמש עשרה). כי ההצגה "פנינה של אור" איננה סתם הצגת ילדים. לא ולא. ההצגה היא נדבך מרכזי בחטיבת הילדים של ארגון "מהות החיים", אותו ארגון מופלא שייסדה המיליונרית שרי אריסון כדי להסביר לכולנו איך נהיה מאושרים יותר, טובים יותר ומוארים יותר. אמן.

חטיבת ילדים. נשמע קצת מיליטריסטי לא?, האם יש גם חטיבות זקנים או נכים? הכל ייתכן. הכל מתקתק כמו מבצע צבאי. כבר בכניסה מקבל כל צופה שקית ובה:
1 פלייר בו אתה נדרש למסור פרטים אישיים ומתבקש לרכוש את ההצגה עבור החברה אותה אתה מייצג.
1 קיפול נייר ובו פרטי הארגון, ושלל פסוקים רוחניים:
"אני הקוף שמאמין שכל אחד יכול ליצור את המציאות של עצמו צריך רק להשתדל ובסבלנות".
"אני הג'ירף שמאמין בפתיחות הלב ובטוב שבנו, הטוב שבי והטוב שבך - זה מה שקובע נכון?".
וכיו"ב ארנבת ידידות, ציפור אהבה, וסרדין זהירות בדרכים.
1 דיסק עם שיר הנושא "להקשיב להבין לאהוב" בליווי המילים מאת אסף אשתר (!).
2 סטיקרים לאוטו נושאי סיסמאות באותה רוח ("השלום מתחיל בתוכי").
1 חזון: "על פי החזון של שרי אריסון, כדי להגיע לשלום בעולם על כל אחד להגיע לשלום עם עצמו ועם סביבתו. בבסיס הרעיון עומדת התפיסה שכולנו נשמות ובני אנוש... (היא גאון).
1 פרוספקט בן שבעה שלבים שמסביר כיצד להתחיל ב"מסע לגילוי העצמי". מסתבר שעל מנת להגיע להארה צריך לגלוש לאתר של שרי אריסון, לרכוש את הספרים של שרי אריסון, וללכת לכנסים של שרי אריסון (אל תגידו שלא אמרנו לכם).

אחרי מטען רוחני שכזה, ציפיתי למצוא באולם הורים וילדים מתרגלים יחד צ'אקרות מיניות לניחוח קטורות מתקתקות, אבל לדאבוני מצאתי את עצמי בלב המולה אופיינית להצגות ילדים. התיישבתי ליד זאטוטה פעלתנית בשם רעות שעדכנה אותי בפרטי המסע הרוחני שלה: "אני מכירה את כל השירים, כי המורה הקריאה לנו את הסיפור בכיתה, וגם עשינו על זה מסיבת סיום".

נשאתי תפילת הודיה חרישית לשרי אריסון על שפיתחה מנגון שיווקי חכם שכזה והצליחה לגרום לכה רבים מחבריה של רעות פלוס אימותיהן התשושות לשלם 30 ש"ח לראש ולהציל את נשמותיהן.

מי שכלל לא נראתה תשושה היתה הגברת אריסון עצמה, שישבה בשורה הראשונה ונהנתה מקהל ילדים והורים שעלו אליה לרגל ולחצו את ידה ביראת קודש. "כשאני אהיה גדולה אהיה כמוה", התוודתה באוזניי רעות. "עשירה?" תהיתי, ורעות הביטה בי ברחמים. "יהיה לי שיער חום". השחקנים בהצגה היו חביבים בהחלט (לא יודע מה שמם, לפרט הזניח הזה לא הקדיש "מהות החיים" פלאייר), שרו שירים, רקדו קצת, לבשו תלבושות, הילדים בהחלט נראו מבסוטים.

העלילה מורכבת מאוד. סופר על ילד שבורח מהבית כי אבא לא קונה לו מחשב חדש היות ואין לו כסף. הילד פוגש כל מיני טיפוסים, ולבסוף חוזר הביתה ומקבל מאבא את המחשב המיוחל. מאיפה יש לאבא כסף פתאום? לא ברור, אולי לקח הלוואה מבנק הפועלים.

במהלך ההצגה אנו מתוודעים להרבה דמויות רוחניות, כמו בחורה שאומרת שהיא חתולה ומציגה מנטרה לפתרון דאגות: "שה שה לא לצעוק בבקשה/ צריך לשתוק/ לנשום עמוק/ ואת הדאגות למחוק" (מוקדש לעמיר פרץ); אחריה מגיע בחור שטוען שהוא בכלל ארנב ואומר ש"כולנו המראות של כולנו", ולבסוף מגיחה בחורה נוספת, מסבירה שהיא ברווזה ו"חשוב להחליט החלטות".

עם כאלה מדריכים רוחניים, מה הפלא שגם הילד הפוחז בעצמו מביע משאלה: "שאלמד לשמוע להקשיב/ ולהיות נחמד וחביב/ להסתדר עם חברים סביב/ ותפרח האהבה כמו פרח באביב". הרבה מחיאות כפיים (לכל אחד יש פק"מ איפשהוא).

בהפסקה מפציר הכרוז בקהל לרכוש את קלטות וספרי ההצגה (49 ו-54 ש"ח בהתאמה). התפלאתי על הנסיון לעשות רווח מערב כה רוחני, אך נרגעתי כשראיתי שכתוב שכל ההכנסות משמשות "לקידום הסביבה האנושית והשכנת שלום". איזה מזל.

לאורך ההצגה כולה, ניכר בגברת אריסון שהיא מתרגשת באמת ובתמים. היא שרה את השירים, מבצעת את מחוות הריקוד, עיניה נוצצות. אין בה שמץ ציניות בשרי אריסון הזאת. כשהיא מוקפת ילדים חייכנים והורים מתרפסים נראית שרי מאושרת על באמת. נדמה שהיא סופסוף מקבלת את מכסת האהבה אליה היא כל כך משתוקקת. זה לא מפתיע, הרי הרבה יותר נחמד לשחק אותה תפסן בשדה שיפון של דרדקים קטנים, מאשר להתמודד עם כרישי בנקאות או מפוטרים ממורמרים.

אמנם לא ברור מהו המסע רוחני הזה שעברה שרי אריסון, שמכשיר אותה להטיף ולחנך אותנו האנשים הפשוטים, אבל מאידך יש לזכור שהיא בכל זאת הייתה רוחנית דיה כדי להיוולד לתד אריסון, ובתור שכזאת יש הרבה מה ללמוד ממנה. נכון שלא חסרים אירגוני צדקה אמיתיים שדרכם אפשר לתרום לחברה במקום לבזבז כסף ואנרגיה על הקמת מוסדות ניו-אייג' מגוחכים, שלא לדבר על השם המתיימר והנפוח "מהות החיים", ונכון שהדרך הכי קלה להיטיב עימנו תהייה בניהול הוגן יותר של הבנק שלה, אבל למה להיות קטנוניים.

על הבמה עולה אדם כבד וקרח לבוש בגדים לבנים. הוא מציג את עצמו כבעלה הטרי של שרי ואומר: "ההצגה שראיתם מהווה פלטפורמה המהווה חלק ממסלול שהוא מסלול מהות החיים הקורא להאט את הקצב, ויש לעשות כל מאמץ כדי לרכוש את הצגה ולהפיץ בכך את המסרים החשובים מנשוא". המשפט האחרון הוא קצת יותר מדי עבור הילדים ההמומים שמנסים נואשות לפענח מה אומר הדוד בלבן. רעות החמודה מהרהרת רגע ואז פוסקת: "השמן זה דוב הקוטב. הוא תיכף יעשה פליק פלאק". הילדים סביב מתרגשים ומוחאים כפיים. מוארים.
____________________________
פנינה של אור, ההצגה של שרי אריסון
מיקום משתנה. עוד פרטים באתר
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by