בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
קחי, ג'ינג'ית, תקני אגוזי 
 
 
צביקה בשור

צביקה בשור חושש לעתידה של חברה שמוכנה לקבל תשלום לפושעים תמורת סיפור חייהם, ר' מקרה מרב מיכאלי ואתי אלון

 
 
 
 
 
 
 
 
 
צריך לפרגן למירב מיכאלי. הראיונות שלה עם אתי אלון, אלה שנערכו לכתבה שהופיעה במוסף "7 ימים" בסוף השבוע האחרון, אלה ששודרו אתמול בערוץ 2, הם עבודה שנעשתה כראוי. מתוכם, כמו מתוך הראיונות התומכים שערכה מיכאלי עם אביה ובעלה של אלון, עלתה דמותה המעניינת, האמינה במידה רבה, של הגנבת הלאומית.

אפשר אולי להתווכח על הקלות בה קיבלה מיכאלי את הסבריה של אלון על הברית המשונה שנכרתה בינה ובין אחיה עופר מקסימוב, אפשר אולי לשאול את השאלות שהעלה ב"7 ימים" כורש בינור, השוטר שחקר ולמד את מהלכיה ודמותה של אלון, ושעדיין לא קונה את סיפור האחות המוכנה לקורבן תמיד. אבל אין רע במראיין שנוטה לקבל הסברים פסיכולוגיים שאינם מושלמים ממרואייניו. אחרי הכל, גם אם אתי אלון משקרת, גם אם היא המוח הקרימינלי האולטימטיבי, הרי שכגיבורה מסוג מסויים, לסיפור שלה כפי שהיא בוחרת לספר אותו יש ערך.

אלא שאם הגענו כבר למילה "ערך", אולי כדאי לעצור עליה לרגע, לבחון אותה, להפוך אותה, להביט בה שוב. אם כבר הגענו למילה הטעונה הזו, אולי כדאי שנשאל מה ערך יש לראיון כזה, כלומר, כמה הוא שווה - בכסף, בוויתורים על אתיקה, באי אמירת אמת לציבור? כמה שווה לכלי תקשורת ללכת כדי להביא את פרצופה העגום של אתי אלון לעמודיו הראשיים, לזמן צפיית השיא שלו?

כנראה ששווה משהו, כי אתי אלון קיבלה תשלום בעבור הראיון שהעניקה למירב מיכאלי. לא, לא פספסתם את העובדה הזו אתמול בצפייה מול המסך או לפני ארבעה ימים כשקראתם את הראיון בעיתון. כי אף אחד לא טרח לספר לכם על זה, עד שהעובדה הזו נחשפה ב"הארץ". זה כנראה נדמה לאנשים ב"ידיעות אחרונות" וב"רשת" כאיזשהו סוג של מידע טריוויאלי, לא רלוונטי לצופה בראיון, לקורא אותו. מה זה כבר משנה לכם אתם אם קיבלה כסף או לא?

לא יודע. אולי זה משנה. אולי אתם יושבים בבית ואומרים שכן, אתי אלון לא נראית בכלל כמו שטן. די להיפך. בטח שלא מגיע לה 17 שנים. מה היא כבר עשתה? אולי זה מה שאתם אומרים לעצמכם. אבל אולי במקביל גם הייתם אומרים לעצמכם שלשלם לפושעת שהורשעה זה פשוט לא הדבר שאתם רוצים לשתף איתו פעולה. וכשאתם צופים בפרסומות שמלוות את הראיון, כשאתם קונים את גליון ידיעות של יום שישי, אתם עוזרים לשלם לפושעת. ואולי אתם לא רוצים לשלם לפושעת. אולי. אבל לא שאלו אתכם.

זה לא אתי לשלם לפושעת כדי לספר על הפשע שלה. זה לא אתי, אפילו אם מדובר בסיפור מצויין, בראיון מקצועי שנווט בקור רוח ובחוכמה. זה היה יכול להיות אתי מבחינתה של מיכאלי, מבחינתה של חברת ההפקות "גשם תקשורת", מבחינת שני הגופים שפרסמו את הראיון, אם מיכאלי היתה רוקחת יצירה שבסופה היה מרגיש הציבור ש-17 שנים זה עונש שערורייתי. זה אתי להיות דעתני במוצהר, לעורר עליך ויכוח, לשים את דעתך במוקד דיון. אבל זה לא אתי לשלם לפושע ולא לספר על זה. זה פשוט לא אתי.

זה לא אתי כי זה יוצר זהות אינטרסים חשודה בין המראיין למרואיין. שניהם, במסווה של חשיפת האמת, באים עם שק שקרים על הכתף שלהם, לכל אחד מהם "יש" על השני. זה הופך את כל הסיפור למסריח. בכלל לא בטוח שמה שקרה שם בין המראיינת למרואיינת שלה היה מסריח, אבל איך אתה יכול לסמוך על מירב מיכאלי אם היא גם העיתונאית שאמורה לשאול את השאלות הנכונות, וגם צד עקיף (שהרי לא היא שילמה את הכסף, אלא חברת ההפקה) בעסקה כלכלית חשאית עם אתי אלון?

וזה לא אתי כי לא משלמים לפושעים על סיפורי הפשיעה שלהם. לרוצח השפל, ובטח למי שחטאה היה "רק" גניבת ענק, מגיע לספר את סיפורו. מגיע גם לציבור לשמוע על נפשו של העבריין. אבל לא משלמים להם על זה. זה לא הגיוני, אלא אם ההגיון מוכתב אך ורק משיקולים של לדפוק את המתחרים ולהשיג את הרייטינג החד-פעמי כדי לדחוף דרכו פרומואים של "מי רוצה להיות מיליונר?".

חברה שפויה צריכה לגנות פשע כי הוא הפרה של הכללים שמונעים ממנה מלהתפרק. חברה פתוחה תיתן לפושע להשמיע את דברו, תרחם עליו כעל מי שהוא הקורבן של סיפור חייו. חברה הגיונית תדון שוב ושוב בתקפות של חוקיה, כדי שכללי הקיום לא יהפכו לכללי דיכוי. אבל בסופו של יום, בוודאי בסוף יומה של אתי אלון, הפשע צריך להיות מגונה. הענקת שכר לפושע תמורת תיאור פשעו מנוגדת להגיון החברתי הבסיסי הזה, והיא כשלעצמה ראויה לכל גינוי.
_____________________________________
אתי אלון מדברת עם מירב מיכאלי, אמש בערוץ 2
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by