בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
בושה למוסד הטיפשות 
 
 
אידן סגל

אידן סגל עם הביקורות וכל מה שצריך לדעת על הסרטים שעולים השבוע בבתי הקולנוע: "טומב ריידר 2 – סוד החיים", "טיפשים בהפסקה שנייה", "לרכב על הלוויתן" ו"סיפורי בתי קפה"

 
 
 
 
 
 
 
 
 

טומב ריידר 2 - סוד החיים

 
Lara Croft Tomb Raider: The Cradle of Life

הארכיאולוגית הבריטית בעלת גזרת הברבי חוזרת, וגם הפעם היא לא מתכוונת להסתפק בניגוב אבק מעל חרסים. כאשר רעידת אדמה חושפת מקדש עתיק ביוון, לארה קרופט (אנג'לינה ג'ולי) ממהרת למקום ומוצאת שם תגלית מדהימה - את תיבת פנדורה האגדית - אך לפני שהיא מספיקה לשים עליה את ידה ולהפקיד אותה במוזיאון, חוטפים אותה חבורה של מבריחים סינים. מסתבר שבתיבה עדיין נשארה איזו מגיפה קטלנית אחת, מהסוג שמכחיד את האנושות, ולכן היא מהווה מצרך מבוקש ביותר עבור נבלים קולנועיים, שרק רוצים להשתלט על העולם. על מנת לעצור את הנבל התורן על קרופט לחבור לשכיר חרב, שהוא במקרה גם האקס שלה (ג'ראלד באטלר), להתמודד בסבלנות עם הניסיונות שלו לחזור אליה, לטוס לאפריקה ולהשיג את התיבה האבודה, סליחה, את תיבת פנדורה. מה לא עושים כדי להציל את העולם, שוב.

רוב המבקרים הסכימו ביניהם על דבר אחד - הסרט הזה טוב מקודמו. זוהי מחמאה שיש לקחת אותה בעירבון מוגבל ביותר, כיוון שהסרט הקודם בסדרה זכה לקריאות בוז מכל עבר. אכן, גם הפעם התגובות היו בעיקר שליליות – עזבו לרגע את הטענות המגוחכות על חוסר ההיגיון בעלילה, רבים מהמבקרים תוקפים את סצנות הפעולה הלא מלהיבות ואת האפקטים המרושלים. לעומתם יש כמה שטוענים שאם משאירים את ההיגיון בבית ושמים את השכל בממתינה, אז מדובר בסרט קיץ חביב למדי. אנג'לינה ג'ולי, כולם מסכימים, נראית מעולה, כך שקהל היעד יכול להיות מרוצה.

מדד העגבניות הרקובות, שמאגד ומשקלל את הביקורות השונות: 26 אחוזי טריות (כלומר אחוז הביקורות החיוביות), וציון ממוצע של 4.7 מתוך 10.

כסף מדבר: נראה שעם תקציב של 95 מיליון דולר (ועוד 35 מיליון הפצה), יוצרי "לארה קרופט" בטח ציפו להכנסות יותר רציניות מ-55 מיליון דולר שהסרט עשה עד כה בארה''ב.

במאי: יאן דה-בונט (ספיד), 130 דקות, ארה"ב, 2003
(למידע על זמני ההקרנות)
 
New-York Times: לארה קרופט הורסת יותר אתרים היסטוריים מהטאליבן, והיא עושה זאת עם אותה גזרה נשית מוקצנת ובלתי מושגת שהפכה אותה למוקד המשיכה של בני נוער בכל העולם. אולם מלבד אנג'לינה ג'ולי וחליפת הכסף הצמודה שלה, הסרט מציע בעיקר סצנות אקשן חסרות קצב, ופעלולים דיגיטליים עשויים רע, שמונעים כל מתח והתרגשות שעלולים לצוץ.

FilmCritic.com: למה דה בונט הבמאי ודין גרגוריאס התסריטאי לא יכלו להסתפק בסצנות אקשן סוערות בהן מככבת אנג'לינה ג'ולי בבגדים צמודים המבליטים לה את הפטמות? אחרי התחלה מבטיחה, נכנסת עלילה סבוכה ומלאה ברגעים דלים וצפויים, כולל סצנות רומנטיות מגוחכות במיוחד, והסרט הולך לאיבוד.

Reel.com: גם אם הוא לא מתעלה לרמות של סרטי אינדיאנה ג'ונס, עדיין מדובר בסרט קיץ מהנה ומבדר, שגם כאלו שאינם נמנים על מעריצי משחק המחשב יוכלו ליהנות ממנו. לאנג'לינה ג'ולי יש מספיק כריזמה וביטחון כדי לחרוך את המסך, חבל רק שהדמות שלה נשארת פלסטית וחסרת אנושיות. בסך הכל, תמורה הולמת למחיר הכרטיס.
 

טיפשים בהפסקה שנייה

 
Dumb and Dumberer: When Harry Met Lloyd

מה עושים כאשר סרט עשה הרבה כסף, ועכשיו לא השחקנים הראשיים ולא הבמאים של הסרט המקורי מוכנים לעשות לו המשך? התשובה הנכונה היא כמובן שלא עושים סרט המשך - עושים סרט מקדים. למי שאי פעם שאל את עצמו כיצד צמד האינפנטילים מ"טיפשים בלתי הפסקה" נפגשו, מגיע הסרט הזה - בלי ג'ים קארי וג'ף דניאלס, אבל עם אריק כריסטיאן אולסן (קטע מהסרטים) ודרק ריצ'רדסון (מי???) - ומנסה לתת את התשובה הצולעת.

אי שם בשנות השמונים הרחוקות נתקלו שיניו של לוייד במצחו של הארי וההיסטוריה עברה לדום. שאר העלילה היא רק תירוץ לבדיחות קקי ושאר הפרשות, אך הנה תקציר שלה בכל זאת: שני האינפנטילים נופלים קרבן למזימה של מנהל התיכון בו הם לומדים (יוג'ין לוי, שהתנסה כבר בז'אנר בסרטי "אמריקן פאי") ורק כתבת עיתון ביה"ס הבלונדינית יכולה לעזור להם. אז מה יהיה בסוף? לא, באמת אני שואל - מה יהיה בסוף?

המבקרים קטלו, איך לא? גם הרעיון שמריח מחלטורה, וגם הסרט שמריח כנראה רע עוד יותר, הביאו אותם לחשוב על דרכים חדשות להעליב את כל מי שמעורב בהפקה, מלבד אולי את השחקנים הראשיים. רוב הביקורות לא הצליחו לעמוד בפיתוי להשתמש בשם הסרט כדי לחוות את דעתם עליו - להלן "סרט טיפשי", "מטופש ללא הפסקה" ו"טיפשות מטופשת בטיפשוטיות טיפשותית".

מדד העגבניות הרקובות: 11 אחוזי טריות עלובים, וציון משוקלל של 4.5 מתוך 10.

הכסף מדבר: עד כה הסרט הרוויח כ-26 מיליון דולר. בזכות תקציב הפקה נמוך יחסית (19 מיליון דולר ועוד 20 מיליון הפצה), יכול להיות שעם ההכנסות מעבר לים ומהוידיאו הוא עוד יעשה רווח נאה.

במאי: טרוי מילר (''ג'ק פרוסט''), 85 דקות, ארה''ב, 2003
(למידע על זמני ההקרנות)
 
 
New-York Times: יש לתת קרדיט למחלקת הליהוק על שמצאו שני שחקנים כה דומים לדמויות המקוריות. אך זהו הקרדיט היחיד שמגיע לסרט. בעוד "טיפשים בלי הפסקה" הציג וולגריות רעננה, הסרט הזה לרוב פשוט מגעיל, ומלא בבדיחות על הפרשות גוף שונות והדברים שאפשר לעשות איתן.

FilmCritic.com: הסרט הגרוע ביותר שראיתי בתקופה האחרונה. הומור אינפנטילי ולא מצחיק. אם יש פוטנציאל קומיות כלשהן בעלילה הוא מפוספס לחלוטין. הופעתו הקצרה של בוב סאגט (האבא מ"צער גידול בנות") היא היחידה שמצליחה להעלות גיחוך קל. כוכב אחד מתוך חמישה אפשריים (וגם זה רק בגלל שאין אפשרות לציון נמוך יותר).

reel.com: מעריצי הסרט המקורי יתאכזבו ללא ספק. הסיפור רע, התסריט גרוע וכך גם הופעתם של רוב שחקני המשנה, אם הסרט בכל זאת ראוי לצפייה הרי זה רק בזכות החיקוי המדויק שעושה אריק כריסטיאן אולסן לדמות שגילם ג'ים קארי.
 

לרכב על הלוויתן

 
Whale Rider

לא רק הנוער מחפש קצת מפלט בחופש הגדול, גם המבוגרים. הסרט הזה לוקח אותם עד למקום מושבם של שבט המאורי של אינדיאנים, בניו-זילנד, שם מתרחש משבר. הצ'יף הזקן (ראווירי פרטנה) מתוסכל מכך שבנו לא מוכן לרשת את מקומו, ומקווה שהנכד הבכור שלו יהיה המנהיג הבא של הכפר. אך כלתו ונכדו הבכור מתים במהלך הלידה, ונותרת בחיים רק נכדה אחת, התאומה של הנכד המת - פאי (קישה ראסל היוז). בחברה בה בנות לא אמורות לעשות כלום, פאי צריכה להוכיח לסבא שלה, שהיא יכולה להיות המנהיגה הבאה של הכפר. כשאסון גדול מגיע, ולוויתנים מתחילים להגיע אל חופי הכפר כדי למות, מגיעה ההזדמנות הגדולה שלה. דרמת התבגרות לכל המשפחה.

מרבית הביקורות משבחות את הסרט. כולם מציינים לטובה את משחקה של הילדה היוז ויש המנבאים לה עתיד גדול. שאר המחמאות הולכות ברובן לבמאית שלקחה לקחת סיפור אתני, פמיניסטי ואף אזוטרי לעיתים, ועיבדה אותו לסרט מהנה שמצליח להימנע מלגלוש לסנטימנטאליות דביקה או להטפות מוסר.

מדד העגבניות הרקובות: 79 אחוזי טריות, ציון משוקלל 7.8 מתוך 10.

הכסף מדבר: הסרט הצליח לא רק אצל המבקרים. עם תקציב של 6 מיליון דולר ניו זילנדי (כ3.5- מיליון דולר) הוא הכניס מעל ל-12 מיליון בארה"ב בלבד.

במאית: ניקי קארו , 105 דקות, ניו זילנד/גרמניה
(למידע על זמני ההקרנות)
 
New-York Times: בימוי יציב ובוטח של ניקי קארו ומשחק עדין וסוחף של הילדה רישה קסטל היוז מובילים לשיאים מרגשים. למרות התחלה עצורה מעט, ואולי דווקא בגללה, הסרט מתעלה לרמה של יצירת אמנות בעלת עומק.

FilmCritic.com: הילדה היוז, פשוט מצוינת. היא נותנת הופעה אינטליגנטית ומורכבת וסוחפת אתנו על גבם של לוויתנים יחד אתה. קארו הבמאית מקפידה על תיעוד המסורת האינדיאנית בדיוק דוקומנטרי ומערבת פנטזיה ומציאות. שווה צפייה.

Reel.com: אפילו הציניקנים הגדולים ביותר לא יוכלו לעמוד בפני הסרט הזה. אין בו הפתעות גדולות או תפנית עלילתית מרעישה, אבל יש בו שילוב מפעים של מסטיות וחיי היום יום, בתוספת הומור וחום. המעלה הגדולה ביותר של הסרט היא הגיבורה שלו, שמפגינה אומץ ורגישות.
 

סיפורי בתי קפה - טרום בכורה

 
בניגוד לסרטים ישראלים אחרים שיוצאים בתקופה האחרונה וזוכים לקידום מכירות יעיל למדי, הסרט הזה מגיע למסכים כשהוא אלמוני. חבל, כי בין השחקנים נמצאים לא מעט שמות מוכרים, ביניהם גם משה איבגי, שנדמה שבשנים האחרונות פינה את מקום הקבע שלו בכל סרט ישראלי.

הסרט הוא חלק מהפרויקט המבורך "סרטים מכאן" של חברות הכבלים, וחוץ מאיבגי משחקים בו גם אריה מוסקונה, צחי גראד, שרון רג'יאנו, אלישבע מיכאלי ועוד. העלילה עוסקת בחבורת לוזרים מגוונת, היושבים בבית הקפה "קפה בראון", שמצבו אף גרוע ממצבם. למעשה, הקפה כה עלוב עד שבעל הנכס מאיים להרוס אותו. איום זה מוציא את תושבי הקפה לפעולה - לקום ולהגן על מקום הקבע שלהם. לא מתפנים!

במאי: עמית ליאור, 85 דקות, ישראל, 2003
(הקרנות: טרום בכורה בשישי ובשבת בלבד)
 

בשבועות הקודמים

 

אתרים

 

טריילרים

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by