בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
איכס, התברגנתי 
 
 
צביקה בשור

צביקה בשור יתאכזב אם תחמיצו את "צורה לאהבה", יצירה מקורית ואלגנטית שתהלום בראשכם עם פטיש

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אח, זה יהיה נפלא. היא תגיש יין טוב לאורחים, אנחנו נשב אצלה כשרק סקס בראש שלנו ונצטרך להראות נורא חכמים לפני שנתפצל לזוגות, יחידים נושאי מספרי טלפון חדשים, ומאוננים סתם. היא תשים איזו מוסיקה מתוחכמת (טוב נו, גם היא צריכה להתחתן ממשהו) על ווליום נמוך מכדי שנוכל באמת להתרשם, ומישהו יציין לטובה איזה מטבל. זה יהיה הערב התל-אביבי הנורא ביותר אי-פעם. שוב.

בשלב מסויים מישהו יגיד שלא מזמן הוא ראה את "צורה לאהבה" ושזה סרט מעורר מחשבה. היא, או אולי היא אחרת, תבקש שהוא יספר על מה הסרט, והוא יתחיל ויאמר לה או לשנייה שזה סרט של ניל לאביוט, זה שעשה את "האחות בטי" הפסיכוטי, ושהסרט מבוסס על מחזה שלו, והוא נורא הצליח בפסטיבל סאנדנס. היה אפילו "הבחירה הרשמית" שם. איזה בחור היי-טק יתחיל להתעניין פתאום.

על מה הסרט? סיפור אהבה, בדרכו. אוולין היא סטודנטית לוחמנית לאמנות. היא שונאת זיוף, היא חייבת למחות נגדו, היא נכנסת למוזיאון כדי לרסס זין על פסל שאוצרי המוזיאון החסודים הסתירו את פינו המקורי. האיש היחיד שיכול למנוע ממנה את הוונדאליזם המנומק שלה הוא אדם, השומר השמנמן והמנותק של המוזיאון. אבל אוולין יפה מדי, והוא מוותר לה. בתמורה הוא מקבל את מספר הטלפון שלה. הם מתחילים לצאת. לא עובר יותר מדי זמן והם כבר מאוהבים.

הקשר החדש בין אדם ואוולין משנה את חייהם של פיליפ וג'ני, שני חברים ותיקים של אדם, שעומדים להנשא הזה להזו. מה שמערער אותם הוא לא הקשר, כמו העובדה שאדם מתחיל להשתנות להם מול העיניים. הקשר עם אוולין עושה לו רק טוב: הוא מרזה, מתחיל להתלבש כמו רפובליקני הגון, מסיר את המשקפיים. פיליפ לא מזהה את האיש שהיה פעם החבר שלו. ג'ני פתאום מזהה בתוך אדם את האיש שהיא נמשכת אליו. גם אדם עצמו מנסה להתמודד עם האיש החדש שמופיע במראה. לא בטוח שזה ממש עובד לו.

לאביוט, כמו מחזאי ראוי, מניח מול הצופה שלו מפגשים זוגיים ומשולשים שהוא מרכיב מארבע הדמויות שלו. הזוגיות של אוולין ואדם, הזוגיות של פיליפ וג'ני, החברות הגברית, הידידות הלכאורה א-מינית. לאביוט בוחן מערכות יחסים, בונה אותן באופן רגיש ואינטליגנטי. ואז, כשהצופה לגמרי מרוצה, הוא גם מוריד עליו פטיש 5 קילו.

ההיא, או אולי זו שוב ההיא השניה, אוטמת עכשיו את האזניים. היא לא רוצה לשמוע. ספויילרים זה רע. זה יהרוס לה. מה שנכון. גם לאביוט עצמו רוצה שתבואו לסרט הזה בלי לדעת על מה הוא, כדי שתשפטו את הדמויות שלו כמו שהייתם שופטים את הדמויות בכל סרט רגיל, שתפתחו אליהן את הרגשות שלכם על פי ההגיון הרגשי שמאפיין אתכם תמיד. הוא לא רוצה שתחשבו על מה שאתם רואים מבחוץ, אלא תהיו בתוכן ותזדהו איתן.

לאביוט רוצה בסך הכל שתהיו אתם. הצופים שרגילים לצרוך את המוצרים (סרטים, זוגיות, מראות, סיפורים) שאתם רגילים לצרוך, בדרך שבה אתם רגילים לצרוך אותם. מתוכנתים במידה מסויימת, אבל לא נגיד יותר מזה. רק דעו לכם שבסוף ערב הצפייה תאלצו גם להביט קצת לתוך עצמכם. בסופו מפנה "צורה לאהבה" מראה גדולה אל עבר קהל הצופים בו. מה תגלו על עצמכם? לא נגלה.
______________________________
צורה לאהבה, ארה"ב 2003, 96 דקות
למידע על זמני ההקרנות
לאתר הרשמי
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by