בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
לגעת בעושק 
 
 `יורדים אל העם`. ברדוגו   
 
ניר נון נוה

מסיבות "משחק החיים" תופסות תאוצה. המפיק אלירן ברדוגו ("השחקנים מממשים את ההילה סביבם") והשחקנית נירית קופל ("לא הצלחתי לשמוע שום דבר. היה המון רעש") מבארים למה וכמה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
טלנובלות? איזה טלנובלות, מדובר במכת מדינה. כמו כל דבר בישראל, גם הטלנובלות דוברות העברית חרגו מתפקידן כאתנחתא אסקפיסטית קלה, והפכו למרכז סגידה המתחרה בהר הבית. במסגרת טירוף המערכות שבעקבות שתי ההצלחות הגדולות האחרונות בתחום, "לחיי האהבה" ו"משחק החיים", עלה מי שעלה על הרעיון והחליט לנצל את ההערצה העיוורת גם לקופה הרושמת שלו.

וכך הגיחו לאוויר העולם מסיבות טלנובלה - שאתר לילה מיהר להכתיר כטרנד המסתמן הבא. מסיבה לכל דבר, עם כמה אלמנטים קטנים המבדילים אותה ממסיבה רגילה: הקהל, רובו ככולו, נמנה על המעריצים המושבעים של הסדרה. בשיא המסיבה, במקום אקסטזת ריקודים, עולים לבמה כמה מכוכבי הטלנובלה, הדי-ג'יי יוצא להפסקה ואת מקומו תופסים מסכים עם פרקים מהסדרה וקטעי פספוסים שמוכיחים כי גם אם זה נראה כמו משהו שלא מצריך כל כישורי משחק, גם כאן אפשר לעשות פאשלות. במילים אחרות - לא משהו שהיינו מתקרבים אליו.

אבל אותו מישהו הביט בהשתאות על ההמונים שלא יודעים נפשם נוכח אותם דוגמנים-שחקנים, והבין שיש כאן הזדמנות פז. מכרה זהב. אם ההמונים מוכנים להשפיל עצמם עד אפר ועפר כדי לחזות בפרצופה של נירית קופל או גיא אריאלי גם במציאות, הם בוודאי יסכימו לשלם סכום מכובד על מנת להמצא באותו מתחם יחד איתם. ממש לגעת באושר.

יזם רב תושיה שכזה הוא אלירן ברדוגו, הבעלים של "ברדוגו הפקות אירועים", שאחראי על גל מסיבות "משחק החיים" שהחל לשטוף את הארץ באחרונה. בינתיים היו מסיבות בחיפה, ירושלים, וביום שני האחרון בדום בת"א, אבל זו רק ההתחלה. למרות שהסדרה כבר ירדה מהמרקע ההערצה נמשכת, וכך גם המסיבות. ביום שישי מתוכננת מסיבה בנתניה, בשישי הבא בטבריה, והכוונה היא לחרוש את הארץ לאורכה ולרוחבה, עד שלא יוותר, חלילה, ולו מעריץ אחד שלא ראה את אליליו במו עיניו.

ברדוגו יודע היטב איך לשלב בין הגורמים. הכל כבר היה מוכן וברור עבורו כמעט כמו תסריט של טלנובלה. החברה שלו עוסקת בהפקות אירועי טלוויזיה, בהן מסיבות הסיום של "לחיי האהבה" ו"משחק החיים". חוצמזה, הוא גם אחראי על ליין מסיבות ימי שלישי ב"קו". החיבור היה כמעט טבעי. "מדובר בתופעה של הערצה שקשה להאמין שאנשים בגיל 23-30 לחייהם מסוגלים לה. זה סוג הערצה שזכור לי מהתקופה שהייתי ילד בן 6-7", אומר ברדוגו. "הם ממש מאושרים אם הם יכולים רק לגעת בכוכבים, להצטלם איתם.

"אנחנו הבנו את הפוטנציאל הגלום בכך, והחלטנו לחבר בין ההפקה והמסיבה, וזה פשוט עובד. בדום ביום שני היו כ-2000 איש. היו צרחות, צעקות, היסטריה אמיתית".

מדובר כבר בגל השני של מסיבות. הגל הראשון היה לפני כשנה, עם כוכבי "לחיי האהבה", וליין המסיבות רץ ברחבי הארץ עם כשלושים מסיבות.

"זו הייתה הברקה של רגע", אומר ברדוגו. "עשיתי את המסיבה הרשמית של 'לחיי האהבה'. לא פרסמנו ולא הודענו בשום מקום על המיקום של המסיבה, ובכל זאת בחוץ היו כ-1500 מעריצים ומעריצות. חשבתי שאם בלי פרסום יש כמות כזו של אנשים, אפשר לעשות עם זה משהו. עשיתי מסיבה ראשונה בת"א, שהייתה הצלחה. ואם בת"א זה מצליח - אז זה בוודאי יצליח ברחבי הארץ. הסלבריטאים לא ממש נחשבים בת"א, כי הם יושבים לידנו בבתי הקפה, אנחנו רואים אותם ברחוב. בפריפריה הכל מועצם עוד יותר, מאחר ורואים אותם רק בטלוויזיה, בטלנובלות, פעמיים ביום עם השידור החוזר, מדי יום, וחמש פעמים בשידורים החוזרים של סוף השבוע. זו ממש שטיפת מוח, והסלבריטאים הופכים להרבה יותר נערצים".

אחרי המסיבה הראשונה ברור היה לברדוגו שזה עומד להצליח. "הגענו למסקנה שמדובר בהיסטריה של ממש והתחלנו להציע את הקונספט למועדונים".

- ומה כולל הקונספט?
"הגעת השחקנים, שימוש בלוגו, קטעי פספוסים, צילומים של מאחורי הקלעים, ובסך הכל חוויה לא שגרתית. הסלבס מגיעים למעריצים הביתה, ולא דרך הטלוויזיה".

- איך זה עובד בתכלס?
"זה מתחיל כמסיבה לכל דבר, כשעל המסכים מוקרנים פרקים של הסדרה. בשיאו של הערב, סביב השעה 00:30, הסלבריטאים נכנסים פנימה, עולים על במה גדולה, מציגים קטעי פספוסים שלהם, ואחרי זה מסתובבים, שותים, רוקדים, נפגשים עם המעריצים, חותמים, מצטלמים ונהנים. וזה תופס חזק. אם למסיבה רגילה מגיעים 500 איש, למסיבה כזו יגיעו 1,500".

לשחקנים מובטח ערב מגלומני לחלוטין. בדרך כלל מדובר בארבעה-חמישה מכוכבי הסדרה ("אין סדר קבוע. מי שפנוי על פי הלו"ז. בטלנובלות אין כוכב יותר גדול מכוכב שני"), שמגיעים בלימוזינה, מוקפים בחמישה מאבטחים כשמסביב צווחות הערצה. הוליווד לרגע.

- ואיך מגיבים השחקנים?
"מבחינתם זה כיף, מדהים, הם נהנים מאוד, 'יורדים אל העם', מממשים את ההילה סביבם. בבית אין להם הילה, כאן זה לא הוליווד, לא ארה"ב, אין כאן מי להעריץ באמת, אין תגובות כל כך חזקות, וכאן יש להם הזדמנות להנות מזה כמו שצריך".

- לא מדובר באיבוד פרופורציה מסויים?
"מי מחליט מה זו פרופורציה? לא אנחנו צריכים להחליט מה הפרופורציה הנכונה, מי שמחליט הוא הקהל. כל מבקרי הטלוויזיה קטלו את כל הטלנובלות, והנה הפעם הראשונה בהיסטוריה שמישהו עקף את חדשות ערוץ 2 הייתה 'משחק החיים'".

- בכל זאת, על פי התיאורים שלך מדובר בתגובות קיצוניות למי שהם בסך הכל שחקנים בטלנובלה.
"בארץ אין את מי להעריץ, אין כאן זמרים או סטנדאפיסטים שגוררים גלי הערצה, אין כאן מייקל ג'קסון או מדונה. ופתאום יש להם את מי להעריץ, אז למה לא? ברגע שזה מגיע לרמה של שטיפת מוח, רואים את זה כל יום ונהנים - יש את מי להעריץ. ופתאום כשהכוכב מגיע אליך, אתה יכול להפגש איתו, אדם מול אדם, זה מעצים את החוויה".

- ובעוצמות כאלו תגובות המעריצים לא מוקצנות?
"כולם מנסים לגעת, קופצים, מנסים להתקרב. אם זה מאבד פרופורציה אז מפסיקים. אם זה מאבד שליטה אז עושים הפסקה ומוציאים את השחקנים החוצה".

כדי לבדוק עד כמה החוויה אכן מרגשת ועוצמתית ממקור ראשון, תפסנו שיחה עם נירית קופל, רותם פריד ב'משחק החיים', שהשתתפה במסיבה בדום ביום שני האחרון.

- איך היה?
"היה בסדר, נחמד".

- איך התנהג הקהל?
"אנשים נורא התרגשו, ניסו להגיע ולגעת בנו".

- דיברתם איתם?
"לדבר היה בלתי אפשרי, היה יותר מדי רועש".

- צעקו לכם? העבירו לכם מסרים?
"לא הצלחתי לשמוע שום דבר. היה המון רעש".

- מה בעצם היה התפקיד שלכם?
"שום דבר, רק להיות שם".

- כמה זמן? שעה? שעתיים?
"משהו כזה".

- והייתם צריכים להציג קטעי וידאו?
"לא".

- הייתם כל הזמן על הבמה?
"לא, היה מותר לזוז. רוב הזמן היינו בינינו, ולפעמים עלו מעריצים לבמה. להסתובב למטה היה קצת מסוכן. היה המון עצום, המוני אנשים דחוסים ולא נראה לי מומלץ לרדת למטה".

- אז לא דיברתם, רקדתם, או שתיתם עם המעריצים.
"לא. לא שיש לי משהו נגד זה, אני שמחה לשמח אנשים, אבל במעמד הזה, עם ההמון הזה, זה נראה מסוכן".

- איך את מקבלת את ההערצה העצומה הזו?
"זה נראה לי נורא מוזר. מאוד מוזר שאנשים מגיעים כל כך נלהבים רק בגלל שאנחנו נמצאים שם".

- ניסו לפנות אליך כאל רותם?
"לא יודעת, לא שמעתי כלום, אבל זה תמיד קורה. כולם ברחוב קוראים לי רותם. לא תמיד עושים את ההפרדה בין הדמות לשחקן".

"היה מקרה שמישהו אמר לי 'וואי, יש לך אותו קול כמו לרותם'. הוא לא ממש קלט שאולי זה בגלל שאנחנו אותו בן אדם. כשהייתי חולה בסדרה אז פנו אליי ושאלו איך אני מרגישה, וכמובן, תמיד שאלו אותי על זיו, ולמה אני לא עם זיו ומה יהיה עם זיו".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by