בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
נפלא פה, תבואו מהר 
 
 
ערן דינר

ערן דינר מדווח מהחזית: רוקפור הייתה ונשארה להקת ההופעות הטובה ביותר בארץ

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בעשר וחצי, הקהל שממלא את הבארבי כבר בקריז. אחרי שנה שלמה בה נאלצו לוותר על להקת ההופעות הטובה ביותר בארץ לטובת ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, אפשר בהחלט להבין אותם. אבל אלי לו-לאי, ברוך בן יצחק ואיסר טננבאום עדיין מחכים למרק לזר, שבעשרים לאחת עשרה נצפה עושה את דרכו דרך השולחנות אל אחורי הבמה. שעה לאחר פתיחת הדלתות ולאחר שגלים הולכים וגואים של מחיאות כפיים התנפצו על הבמה לשווא, החברים עולים, מכוונים גיטרות ופותחים באקורד שאף מעריץ לא יטעה בו, עם "האיש שראה הכל". כמעט מיותר לציין שאף אחד כבר לא זוכר שחיכינו להם כל כך הרבה זמן.

ובכן, רוקפור שוב כאן, וכמו בביקורי המולדת הקודמים, גם בטור הישראלי הקצרצר הזה הם מוכיחים השתפרות מתמדת. מי שעדיין מתייחס לרוקפור כאל להקת רטרו סיקסטיזית שעיקר אמנותה בשחזור מדוקדק של הצליל של העשור ההוא, מוזמן לעדכן את הלקסיקון. "One fantastic day", אלבומם החו"לי השני מ-2001, כבר הציג את רוקפור כהרכב רוק מודרני שמשלב בחוכמה בין היסודות שנטועים עמוק בשנות השישים לבין רוק עכשווי ומתיך את הבירדז, הביטלס והביץ' בויז באותו סיר עם REM, רדיוהד וגרנדאדי.

השנתיים שחלפו מאז שיצא האלבום ההוא, לקחו את הלהקה כמה צעדים נוספים באותו כיוון ובמקביל הקפיצו אותה בכמה וכמה רמות באיכות הכתיבה והנגינה. אין ספק שהשנים באמריקה, בתוך תרבות פופ אמיתית שחיה ונושמת רוק'נ'רול באותה טבעיות שבה אנחנו נושמים את הדיווחים של רוני דניאל, פועלות את פעולתן. בכל פעם שהם כאן, רוקפור כאילו קופצים עוד מדרגה בדרך לממש את ההבטחה ולהפוך לבכירי יצואני הרוק העבריים בכל הזמנים. כיום כבר אין אף הרכב ישראלי שמסוגל לתת שואו רוק'נ'רול ברמה שמציעים חברי רוקפור ובכל הופעה נוספת הם נשמעים יותר מהודקים, יותר מהוקצעים, יותר משוחררים ובטוחים בעצמם.

אל הטור הישראלי הקצרצר שלהם רוקפור מגיעים מיד לאחר שסיימו להקליט אלבום חדש, השלישי שלהם מאז עברו ליצור באנגלית. התקליט הופק בדטרויט, ערש הפאנק, ותחת שרביטו של ג'ים דיאמונד, האיש שבין היתר חתום על הראשון של הווייט סטרייפס. החיבור לדיאמונד ולסאונד של דטרויט, העיר שהוציאה מתוכה את איגי פופ, MC5 וכמובן את הסטרייפס עצמם ורבים אחרים, הוא לא פחות ממסעיר ואכן, השירים החדשים שכמה מהם הוצגו אתמול לראשונה לקהל המקומי, מעידים על הליכה לכיוון כבד יותר, פסיכדלי פחות.

הגיטרה של ברוך בן יצחק מושכת מדי פעם ממש אל גבול הפאנק (למשל ב“You say”). בניגוד למנהגם בעבר, ואולי כלקח מההופעות של “One fantastic day”, רוקפור נזהרים הפעם שלא להעמיס על קהל הבית מאסה של שירים חדשים, ומכניסים אותם בזהירות, טיפין טיפין, בין השירים המוכרים והאהובים מתוך שלושת אלבומיהם האחרונים.

את חציו הראשון של המופע הם מבססים על שירי "האיש שראה הכל". "מכונת הזמן" ו"חור בלבנה" סוחפים תגובות אקסטאטיות מהקהל. ככל שההופעה מתקדמת נכנסים עוד ועוד שירים מתוך "סופרמרקט" ו”One fantastic day”, כעת כבר להיטים ותיקים. בין לבין מפיגים את העומס בקאבר משועשע ל"קסנדו", פנינת הטראש החביבה של אוליביה ניוטון ג'ון ואי.אל.או, ואפילו מבצעים את "הכעס", הלהיט הוותיק מאלבומם הראשון, בלי לעשות פרצופים. ככה זה כשנהנים.
_____________________________________
רוקפור בהופעה בבארבי בת"א, 20.8.2003
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by