בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
זיוה עם ביצים 
 
 
דורון גל, הזמן הוורוד

שרון בן-עזר, פוליאנה פראנק, חושבת שזה מצחיק שהמילה לסבית עדיין עולה בהקשר שלה, ומסבירה למה בחרה למקסס שירים שנטחנים בגלגל"צ

 
 
 
 
 
 
 
 
 
השלווה הפנימית שמקרינות העיניים היפות של שרון בן-עזר, אליוט בשבילכם, מההרכב המיתולוגי פוליאנה פראנק, לא מרמזת על אותה תקופה סוערת של שנת 1989. שנה בה יצאה הקלטת הלוהטת "חיה ומתה בארון", פריט חובה לאספנים שיימצא כנראה אצל כל חובב רוק ישראלי שעבר את גיל השלושים.

הזמרת מ"זיוה" השתנתה לנו קצת. היא יפה יותר, הקול שלה בשל יותר והיא מוכנה להמשיך הלאה. קצת נמאס לה, האמת, מהמילה "בועטת" שמזכירים לה שוב ושוב, אבל קשה להניח שהאלבום החדש, אוסף הרמיקסים הראשון מסדרת "פלסטלינה" של NMC, היה יוצא בתחילת דרכה. ולא, לא רק בגלל הטכנולוגיה שהשתפרה ועברה כברת דרך משמעותית, אלא פשוט כי היום, בן-עזר נשמעת הרבה פחות אגרסיבית מפעם. ההוכחה היא אלבום הרמיקסים החדש והנעים. מדובר באלבום הפקה מלטף, צ'יל אלקטרוני, כזה שיתאים להיות ברקע להפוך של יום שישי בבוקר.

"די כבר עם הבועט הזה… ", היא אומרת לי. "נמאס מהמילה הזו. אי אפשר לחשוב על מילה אחרת?. אני חושבת שהדיסק הראשון, "אין לבחור", מתחבר לדור שלם של אנשים ולזיכרונות שלהם. אני שומעת על זה תגובות כל יום וזה מדהים, אבל בוא נעשה צדק. פוליאנה פראנק, באף אחד מהגלגולים שלה, לא היתה להקה שעשתה חישובים. לא אני ולא אף אחד אחר שהיה מעורב בהרכב עשה חישובים. אף פעם לא אמרנו 'בוא נעשה את זה בועט' או 'את זה בוא נעשה נוח…', 'את ההוא בוא נעשה ככה…'. מהדיסק הראשון לא עניין אותי בכלל לא מה יגידו על זה, לא כמה זה ימכור ולא מה זה יעשה. אני לא הייתי פה, לא שמעתי פה להקות, עשיתי מה שאני רוצה. אין פה ציניות של חישובים".

- אחד השירים הנפלאים בעיניי ששרת פעם הוא 'escape will always fail'. זה שיר קורע לב שקשה לתאר אותך היום עושה משהו דומה לו.
"זה שיר מאד עצוב אבל אפשר לראות דמיון בינו לבין המיקס שעשינו לאריק לביא ב'זה קורה'. מבחינת מילים זה בדיוק אותו דבר בעיני. זה שיר אישי על דרך שאתה עובר בחיים ועל איך שאתה שורד. זה בדיוק אותו דבר. אם מסתכלים פנימה באמת אז רואים שמאז ומתמיד היו ב'פוליאנה' שירים יותר מצחיקים ושירים יותר רציניים, והיום קורה בדיוק אותו דבר. כשאתה מפיק אז התוצאה מעט שונה. אל תשכח למשל שעשינו את 'שיר הרעות' בדיסק הקודם. אני אומרת שהיינו ככה מהתחלה וההתפתחות היא הפקתית.
הלוואי והיה לנו לפני חמש עשרה שנים את הטכנולוגיה שיש היום. השתמשנו בזמנו באמצעים שהיו אז. אם היה לנו מחשב בזמנו, סביר להניח שהיינו עושים את זה על המחשב. אני חושבת שאם יש התפתחות זה שהידע הטכני שלנו היום הוא פי מיליון ממה שהיה אז ואני גם חושבת שהשירה שלי השתפרה מאז".

- לא יעליב אותך אם יתייחסו לדיסק הזה כמוסיקת רקע לבתי-קפה?
"לא, למרות שאני חושבת שהכנסנו מספיק אהבה ויצירתיות לתוך הפרויקט הזה".

שלא כמו אוספי זוועה אחרים שיצאו להם בשנים האחרונות, הרמיקסים באלבום החדש עושים המון כבוד לשירים המקוריים ומטפלים בהם בצורה עדינה. אם לנסות להיות מטפוריים לרגע, אז בן-עזר וחיים פרנק אילפמן, בן זוגה להרכב מ-'99, הצליחו ברוב המקרים להוציא ולבודד את הדוק השחור בלי לפגוע ולהרוס את ערימת הדוקים הצבעוניים האחרים. לא מדובר ברמיקסים של שירי חתונות ו"אומצה אומצה" שאוהבים ילדי קרלוס וסבלימינאל, וגם לא מדובר באכזבה נוסח גרסת א. אמדורסקי לשלמה ארצי. אם להשוות את הפרויקט למשהו בניחוח חו"ל הקונספט והתוצאה דומים יותר ל"”verve remixed” המצוין שיצא ב-2002.

למרות הנעימות שבאלבום, חלק מהבחירות די תמוהות והרמה לא אחידה בכולם. בולט לטובה הרמיקס היפה לשירים של יהודית רביץ, כנסיית השכל ואריק לביא. "שער הרחמים" של מאיר בנאי, "לומדת לעוף" של דנה ברגר (למה דווקא השיר הזה?), ו"אריק" של שלומי שבן מעט מיותרות. ההיצמדות לחומרים שקיימים בחברת NMC היתה מגבלה ומנעה מפוליאנה פראנק לבחור שירים בעלי מעוף גבוה יותר.

- למה לקחתם שירים הכי 'גלגלציים' ולא העזתם קצת יותר עם שירים שהם קצת פחות 'מיינסטרים'?
"לקחנו שירים שהיה נראה לנו שהמנגינה שלהם יכולה להחזיק. אני חושבת שלקחת שיר של פוליאנה פראנק כמו "החופש" שלא יצא אף פעם על גבי דיסק ולשים עליו שורה וחצי מ"אין לי ארץ אחרת" זה להעיז. לגבי גלגל"צ, אני לא יודעת מה מנגנים שם. זה לא מעניין אותי. אני לא חושבת מה גלגל"צי ומה לא".

- למה בעצם החלטתם לעשות דיסק רמיקסים?
"רמיקסים היום זה דבר הכי טבעי וברור בעולם. אין היום מוסיקה שלא עושים לה רמיקס ולו בגלל שזה נורא כיף לעשות פרשנות אחרת לגמרי. הרעיון של לעשות רמיקסים היה אצלנו כבר כמה שנים".
 

לא צריך מצעד גאווה בת"א

- מפריע לך שעיתונאים עדיין מדברים איתך על החיים הפרטיים שלך בראיונות?
"מה, אתה מתכון לזה שאני לסבית…? זה מצחיק. המלה לסבית לא עולה כבר היום כי אני חושבת שמיצינו. זו עובדה מוגמרת. הפקנו אלבום יפה ולא שואלים אותי אם אני אשכנזיה או לא. זה לא שייך. אל תשכח שאני הייתי זו שדיברה על כל העניין הזה בזמנו".

האמת היא שלא שכחנו. עוד לפני שזמרות צווחניות נוסח אגילרה ובריטני ספירס הסתובבו עם מכנסי "דפוק אותי" בלי שום משהו משמעותי באמת לומר, שרון בן עזר, אמרה מעט יותר. בהרכב דוראלקס סדלקס שהוקם לפני פוליאנה פראנק שרה אליוט את הגרסה המוקדמת לשיר "גיבור צבא ההגנה לישראל". במקור שם השיר היה "גיבור אישה ודגדגן". הנושאים הלסביים לא הוזנחו גם בגלגולים הראשונים של פוליאנה. “Dykes and the holy war” , משחק הזהויות ב"זיוה" ואפילו שם האלבום "אין לבחור" יכולים להזכיר מה היה פה פעם כשהיה פה פעם משעמם.

כמו רבים אחרים, אליוט סבורה שלא צריך מצעד גאווה בת"א. "אני חושבת שאם כל ההומואים והלסביות מגוש דן יגיעו לבית-שאן ושנה אחר-כך לבאר-שבע, זה יהיה אחרת. היינו בהולנד בערים די קטנות והלכנו מכות עם כל מיני טיפוסים... היה מעניין. אבל ברגע שהמצעד הופך להיות פסטיבל לכמה אנשים שרוצים להרוויח כסף וכולו רק על טהרת המסחרה זה לא מעניין אותי".

- נעלבת מזה שלא הזמינו אותך להופיע ביום הגאווה?
"לא. אני לא חושבת שזה ממש יתאים. פוליאנה פראנק לא תמיד נמצאים פה. אנחנו חיים חצי בלונדון חצי בישראל. וחוץ מזה תמיד יש זיופים בהופעות כי זמרים לא שומעים את עצמם ויש בלגן. אני הופעתי בכמה ימי גאווה בלונדון לפני אלפים וזה היה סיוט. זה לא מדבר אלי. כל עוד ימשיכו לעשות את המצעד בקיץ זה בעייתי. חם נורא ואין טיפת צל בפארק וזה לא כיף להופיע בשבילי. אבל לא חשבתי על זה ממש אף פעם".

- את חושבת שהמוסיקה שלך מתאימה לקהל מסוים?
"אני יכולה לומר לך מניסיון שלכל קהילה בעולם יש את כל סוגי האנשים. אני יודעת שיש המון הומואים ולסביות שבאו לשמוע אותי כי שמעו שאני לסבית אבל המוסיקה שלי לא התאימה להם אז הם לא חזרו יותר. לעומתם יש אנשים שבאים לכל הופעה".

- איזו מוסיקה את שומעת לאחרונה?
"אני שומעת המון דברים אבל אני לא מסוגלת להתחבר לטראנס. המון מוסיקה מעולה עם גיטרות ואלקטרוניקה. אלקטרו פאנק מברלין ולונדון. אני מאד מעודכנת חורשת אתרים ומורידה המון שירים".

- מפריע לך שמורידים בחינם שירים שלך?
"לא. מה שמפריע לי זה הפיראטים שמוכרים אותם בכסף. זה שהמוסיקה שלי תעבור בחינם לכולם זה מעולה אבל זה שמישהו אחר ירוויח כסף מהעבודה שלי זה לא".

- יש בעיניך קשר הדוק בין רוק ואלקטרוניקה? הם הולכים יחד לדעתך?
"אפילו מטאליקה מקליטים היום במחשב. אין היום אלבום גיטרות שלא מקליטים על מחשב. אין כמעט היום משהו שאין בו דגימות. יש מלא פופ שמשתמש באלקטרוניקה וגיטרות, אפילו רובי וויליאמס. הרבה להקות אלקטרוניות החליטו להחזיר גיטרות ותופים. כל הדי ג'ייז גילו שהם רצו להיות זמרי רוק כשהיו קטנים והם החלו לכתוב שירים למלים. הכל מתהפך וחוזר כל הז'אנרים מפרים אחד את השני".

- תספרי לנו משהו שאף אחד לא יודע עלייך.
"אני פריקית של כדורגל…".

- מה פוליאנה פראנק של 'חיה ומתה בארון' הייתה אומרת על אליוט של היום?
"היא הייתה רוצה לצאת איתי בטח. היא הייתה מנסה להכניס אותי למיטה".

- ו…היית מסכימה?
"זו שאלה מעניינת אבל אני לא אגיב…"

אנחנו בכל אופן היינו נכנסים עם פוליאנה של אז ועם זו של היום. אבל אנחנו לא נחשבים וגם אנחנו לא יכולים לבחור.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by