בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
פליקס לא בעסק 
 
 
גור רוזן, הזמן הוורוד

בשורות טובות: גור רוזן מבטיח שהישראלים שהשתלטו על המסיבה הלבנה באמסטרדם כבר עובדים על לייבא אותה לת"א

 
 
 
 
 
 
 
 
 
זה כמה שנים שרוברט רידייק, סוג של שירזי הולנדי, חולש על שוק המגה-מסיבות של הקהילה באמסטרדם. האורנג' בול (ביום המלכה), הווייט פארטי (ביום הגאווה, וכל דמיון לווייט פארטי האמריקאי מקרי בהחלט), והבלאק פארטי (מדי כמה חודשים במועדון איט).

לצורך הפקת הווייט פארטי השנה הצטייד רידייק במפיק והצלם הישראלי שרון מור-יוסף, ששילב במסיבה הרבה כוחות ישראליים ואִפשר גם לי להיכנס לרשימת המוזמנים המאוד מצומצמת. החל מ- 22:00 ועד שעות הבוקר הובילה מעבורת לבנה ועליה די.ג'ייז ושתייה את החוגגים למסיבה, שהתקיימה במחסן עצום בגדה הצפונית של הנהר מאחורי הסנטרל-סטיישן, שעשה הסבה למועדון.

בכניסה למסיבה קיבלו את פני הבאים שני שרירנים נטולי חולצות עם מכנסיים ארוכים לבנים וגם, איך לא, שומרים גברתנים, שבדקו את הנכנסים מכף רגל ועד ראש, כדי לוודא שחוץ מהבגדים הלבנים אין עוד כמה פריטים לבנים, בצורת כדור או אבקה, שצריך להחרים. מכאן התפצלו החוגגים לשניים: שמונים איש ניאותו לשלם שמונים יורו, שהקנה להם גישה לחדר הVIP-, שם חיכו להם, עם כוסות שמפניה ושתייה חופשית, שתי מלכות דראג אמסטרדמיות, בפאה לבנה, בגד ים לבן, גרביונים לבנים ופרח לבן גדול על האוזן.

שאר 5,000 האנשים, בהם כ-150 ישראלים, ששילמו 25 יורו במכירה המוקדמת, חילקו את זמנם בין שתי רחבות הריקודים. ברחבה הקטנה תקלט די. ג'יי שרירי ושווה בשם גרי גריפית, שהוטס במיוחד מקנזס (ולכן זכה על-ידי הנשמות הטובות לכינוי "די.ג'יי דורותי"), וניגן מה שהאמריקאים קוראים לו "הפי-האוס", אבל נשמע יותר כמו הארד קור. ברחבה הגדולה ניגן די. ג'יי יואב ארנון שלנו (מהליין של שירזי בימי שני בסופהביט) להיטים והפי-האוס, ולא שכח לעשות כבוד גם ליצירות מוסיקליות של הקולגות הישראלים שי תובל, תומר גלאט וכמובן - עופר ניסים.

עשרים עמודי פלסטיק באורך 15 מטר, שבתוכם תאורה לבנה, נתלו שם מהתקרה על-ידי המעצב ההולנדי אד ואן-פול, בסיועו של עודד עמר הישראלי. ברחבה הגדולה נאלץ יואב ארנון לקטוע את המוסיקה כל ארבעים דקות בערך, לטובת הופעות שהתקיימו על הבמה הלבנה. ראשונה עלתה, בשמלה לבנה מן הסתם, זמרת אופרה צעירה בשם אירמה לוהמן, שחוץ משני שירי אופרה בעיבודי דאנס, ניסתה גם לתת קונטרה אופראית לסלין דיון, עם שיר הנושא הכה קיטשי של "טיטאניק". מאוחר יותר עלה על הבמה, בסרבל טייסים לבן ובמשקפי טייסים, המפיק הישראלי הנרי, שמוציא בקרוב דיסק ראשון באירופה והופיע כאן לראשונה על במה.

את השיר הראשון, "פאניקה" שמו, ביצע הנרי עם השחקנית-זמרת הישראלית ליידי מארייט, שהופיעה גם היא בלבן עם שיער בסגנון חללי, אה-לה "מסע בין כוכבים". בהמשך הוריד הנרי את הסרבל ונשאר עם מכנסיים לבנים וחולצה לבנה קצרה של כאוס וביצע שיר שחיבר במיוחד לאירוע, בשם "as white as I get". את ההופעות חתמה הדוכסית ליאוני, שהיא בעצם בחור בלונדיני העונה לשם ליאון. מאז שליאון הנ"ל התחיל להנחות כאן את תוכנית הטלוויזיה הפופולארית "The Gay Team"", מעין גירסה הומואית ל"מהפך" (אם יכולה בכלל להיות גירסה יותר הומואית ל"מהפך"), אין לו יותר זמן לעשות דראג, וההופעה בווייט פארטי הוכרזה כהופעתו האחרונה על הבמה (וזאת, כמובן, עד הקאמבק).

אותו ליאון עבר בעצמו מהפך כדי לעלות לבמה כדוכסית ליאוני, בשמלת אופרה לבנה, פאה לבנה וכנפיים לבנות, מלווה בארבעה רקדנים שריריים שעטו על גופם טייץ לבן. על המסכים מאחור הוקרנו קטעי וידאו מהופעותיה הקודמות של הדוכסית, שמסתבר שבארונה יש כמות תלבושות ומייק-אפ שלא היתה מביישת את מלכת הולנד עצמה. באמצע השיר ביצעה הדוכסית מהפך אחרון בהחלט, קרעה את השמלה הלבנה לשניים והפכה לדרקון מוזהב, והרקדנים לא שכחו לתלוש את הטייץ ולהישאר במכנסוני זהב בסגנון קיילי.

הקהל, ביי דה וויי, ציית לכללי הלבוש המחייבים, ופרט לכמה חוגגים סוררים, שכנראה לא הבינו שלווייט פארטי צריך לבוא בלבן, כולם דפקו הופעות לבנות. בלטו במיוחד צעירה שצבעה את שיערה וגופה בספריי לבן, והסתפקה בשני צדפים לבנים כדי לכסות את הציצי ובצדף זעיר למטה, ובחור מסוקס שלבש, בעיצומו של הקיץ האירופי המהביל, מעיל פרווה לבן ומתחתיו תחתונים לבנים ותו לא. הברמנים, הסטרייטים דרך אגב, דווקא לא היו מי יודע מה מסוקסים, ולכן לא ממש חשפו טפח ולבשו גופיות וטי-שירטס לבנות פשוטות.

את השרירים סיפק ספורטאי מחוטב, שנתן שם הופעה תמוהה למדי של ספינינג, מה שאומר שבמשך חצי שעה הוא רכב, בגופייה אדומה ומכנסיים שחורים, על אופני כושר, כשברקע הוקרנו קטעי וידיאו שצולמו בחדר כושר. ואגב וידאו, לאורך המסיבה הוקרנו קטעי וידאו-ארט של חברה ישראלית. בין השאר הוקרן שם גם הווידאו-ארט שליווה את עברי לידר במסיבת יום הגאווה של שירזי.

בארבע בבוקר הגיעה המשטרה וביקשה להוריד את הווליום. לקהל, שהיה כבר בשורה הרביעית (או בכדור החמישי), זה לא ממש שינה משהו. מי שממש התעייף יכול היה לנוח באזור הצ'יל-אאוט, מתחת לשמשיות, על כסאות הנוח בסגנון האפטרים בהאומן 17, או על הכריות הלבנות שפוזרו על פודיומים לבנים מסביב לרחבה הגדולה.

בשמונה בבוקר נסגרה הבסטה, ורוברט רידייק חיכך את ידיו בהנאה והלך לספור את הכסף. רידייק, אגב, לא מסתפק בהצלחה הגדולה שלה זוכה הווייט פארטי באמסטרדם, ובשנים האחרונות הוא מקיים אותה גם בפריז, לונדון ואיביזה. בעקבות הסיפוח של מור-יוסף הישראלי לצוות, התאמץ הנספח להגניב את רידייק גם על ישראל. ביוני האחרון הגיעו השניים לארץ לפגישות עסקים, שבעקבותיהן נתפר דיל מיוחד, שיש לקוות כי יתרום משהו לעידוד התיירות הגאה לארץ בשנה הקרובה. בפברואר 2004 צפויים להגיע לארץ, במטוסים מיוחדים, מאות קלאברים מארצות-הברית ומאירופה, לארבעה ימים באילת וסוף שבוע בתל-אביב. שיאו של השבוע הזה יהיה בשישה בפברואר, בווייט פארטי מיוחד לט"ו בשבט, פרי שיתוף פעולה מיוחד בין שני ענקים, רידייק ושירזי. שווה לחכות.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by