בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הארי פוטר נגד פליקס חלפון 
 
 
דרור נובלמן

דרור נובלמן חושב שבעולם רווי גיבורים, "פרדי נגד ג'ייסון" הוא אחד הסרטים המענגים שנוצרו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"פרדי נגד ג'ייסון" הוא סרט מעולה חרף העובדה שהוא סרט מחורבן. למה סרט מחורבן? טוב נו, הסרט מתחיל במעין אקספוזיציה מייגעת: ההורים ברחוב אלם מצאו דרך להיפטר מפרדי קרוגר, הם בודדו את כל הילדים שידעו על קיומו, נעלו אותם בבתי משוגעים והאביסו אותם בתרופות שמנטרלות חלומות. פרדי המסכן נתקע בגיהנום בלי אפשרות לחזור לחלומות של הילדים, ומוצא פיתרון בדמותו של ג'ייסון. הוא מתחזה לאמו של ג'ייסון, ומצווה עליו לגשת לרחוב אלם ולהתחיל להרוג. אבל ג'ייסון לוקח את התפקיד יותר מדי ברצינות, ופרדי, שבינתיים שב לאיתנו, מתמרמר על מה שהוא מחשיב כפלישה לטרטוריה, ומתחיל עימות סטייל קרבות הזונות בתל ברוך.

חוץ מהאקספוזיציה המתישה, הסרט רווי בעיות. ראשית כל מבחן התוצאה: אם גם ג'ייסון וגם פרדי לא יכולים למות, אין ממש ערך לעימות ביניהם; שנית, הקרבות עצמם: בעידן פוסט-מטריקסי, הייתי מצפה לקרבות מרשימים ומרובי פעלולים קצת יותר; שלישית: הנערים והנערות של רחוב אלם פיקחים מדי, ובמהירות שרלוק הולמסית קולטים מה הסיפור בין פרדי לג'ייסון ואפילו רוקחים תוכנית להבסת שניהם. זה לא אמין; ואחרון אחרון חביב, בעיית הניצולים: הרי ברור שאחרי כל כך הרבה סרטי "סיוט ברחוב אלם" ו"יום שישי ה-13" הדמויות שאיתן הצופים מזדהים, מכירים ואוהבים, הם פרדי וג'ייסון, ולא חבורת בני נוער אמריקאים מעאפנים. פרדי וג'ייסון הם הפרוטגוניסטים, אנחנו לטובתם! בני הנוער אמורים רק לשמש רקע ולמות באופן כואב ככל האפשר, באנו לראות דם, ולא כמה טמבלים שמצליחים להימלט. אלו פחות או יותר הבעיות העיקריות של הסרט.

"אלה כל הבעיות?!" צועקת עליי העורכת הנאה בנענע. "מה עם הבימוי, הצילום, יכולת המשחק, האמירה?!".

"ואללה לא יודע" אני משיב "לא שמתי לב לדברים האלה".

ובגלל הנקודה הזאת בדיוק, "פרדי נגד ג'ייסון" הוא סרט מעולה. בימוי? משחק? למי אכפת מדברים כאלה, כשאתה רואה מול העיניים את פרדי קרוגר תוקע את כפפת הסכינים בעיניים של ג'ייסון, שמצידו מחזיר במהלומת מאכלת .זה פרדי נגד ג'ייסון! שם הסרט לבד שולח צמרמורות של עונג במורד הגב, אמירה? מה זה אמירה? מי צריך את זה?! הרי את הצופים המסורים שכבר שנים מתחננים לקרב הענקים הזה, לא מעניינת שום אמירה. ובצדק. "פרדי נגד ג'ייסון" הוא סרט חדשני בגישה שלו, סרט שנעשה על פי דרישות המעריצים ובשבילם. לא מתוך שיקולים אמנותיים. אפילו לא בטוח שמשיקולי רווח.

לעומת יוצרים אחרים שהתביישו לעסוק בחומרים "נחותים" וחיפשו להסוות אותם כאלגוריה לחיים, דוגמת בריאן סינגר שאצלו "X-מן" הוא משל להומופוביה, או אנג לי שהפך את "הענק" לדרמה מרגשת בנושא יחסי אבות ובנים (שניהם סרטים מצויינים, אגב), הרי ש"פרדי נגד ג'ייסון" מוכיח שלא צריך להתעמק יותר מדי. הסצנה שבה ג'ייסון מגיע בטעות לרייב ושוחט את הבליינים, היא תענוג צרוף. הסצינה שבה הבחורה מדסטיני'ז צ'יילד חוטפת את החורפה על פרדי, יורדת עליו סטייל הכושיות בהארלם, לועגת לגודל אבר מינו וללבושו, ופרדי האדיש מסמן לה בניחותא שתציץ לאחור, כדי לראות את ג'ייסון שניצב שם כורת את ראשה במכה, היא מהסצנות היותר טובות בקולנוע בכלל.

הגענו לעידן שבו יש מספיק גיבורים, לא צריך להמציא חדשים, עכשיו אפשר להתחיל להשתעשע. יש המוו אפשרויות: "רובוקופ" נגד ג'וני 5 מ"תקלה מופלאה", ספיידרמן נגד הענק, לארה קרופט נגד המלאכיות של צ'ארלי, הארי פוטר נגד פליקס חלפון, והמחסל נגד ויקי ילדת הפלא. אם פרדי נגד ג'ייסון מייצג גל חדש כזה של עשייה, הרי שחרף היותו מחורבן לעילא, הוא גם סנונית מבורכת עד מאוד.
_________________________________
פרדי נגד ג'ייסון, ארה"ב 2003, 97 דקות
למידע על זמני ההקרנות
האתר הרשמי
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by