בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
המבוקש מספר 1 
 
 
מורן שריר

מורן שריר מזמין אתכם להתמכר לעלילותיהם של האנשים הכי מעניינים בטלוויזיה, ובראשם צ'ינו (שמואל) אלמיזרק

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בעוד שרון אילון מתמסדת ושידורי קשת מנסים לחלוב את השאריות מפרת הזהב נינט טייב, נכנסת ב-YTV התוכנית הכי טובה שאתם לא רואים בטלוויזיה, כמו שאומרים, לשבוע השני שלה. פרויקט Y מאגד בווילה אחת למשך שלושה חודשים חמישה עשר מועמדים, כאשר בתום ניפוי הדרגתי, ישאר מנצח אחד והוא או היא (כן, בטח) יבחרו להיות המנחה הבא של YTV.

בדרך כלל אודישנים לתוכניות טלוויזיה מתרחשים מאחורי הקלעים - הם פרוצדורה טכנוקרטית שאמורה להיות רחוקה מעינו של הצופה ובינה לבין הזוהר הטלוויזיוני אין דבר וחצי דבר. מאז הבינו קברניטי הטלוויזיה הישראלית (באיחור ניכר כמובן) שלרצות להיות כוכב זה סיפור מעולה ושיצר המציצנות נותן לריל טי וי פור על בידיון, ממלא הז'אנר הזה את המסכים ואת טבלאות הרייטינג.

ב-yes החליטו להפוך את הכלב ולתת לזנב לכשכש בו – מעין שילוב בין "כוכב נולד" ל"Big Brother” הבריטי. הם ישדרו את האודישנים וזו תהיה התוכנית האמיתית. מה שבסוף ישדר המנצח לא באמת חשוב.

התוצאה היא טלוויזיה טובה, כי כשאני רואה בתוכנית כזו מישהו בוכה או משפיל את עצמו אני יודע שזה באמת קרה, וזה לא שחקן שמקבל הון וברגע שהבמאי אומר 'קאט', הולך להסתגר בקרוון ושם זין על הצוות. זה הרבה יותר מרגש כי אני יודע שזה אמיתי ואני יודע שזו לא טלוויזיה דוקומנטרית מהסיבה הפשוטה שזה מעניין.

זה אמיתי אבל לא משעמם משום שהכוכבים של התוכנית הם לא אנשים רגילים, אלא אקסטרוברטים עם חסך בתשומת לב. הם רוצים להיות כוכבי טלוויזיה ולכן מפלרטטים בכל מחיר עם המצלמה, למעשה איתנו הצופים. הם בכלל לא מבינים שהם לא צריכים את זה, הם כבר כוכבים.

בשבוע הראשון שודרו צילומים מימי האודישנים בהם צומצם מספר המתמודדים מ- 10,000 ל-15.
האודישנים נראו כמו מצעד האהבה בטיילת, וניתן לחלק את המתמודדים בקלות לשתי קטגוריות - קלאברים מול טראנסאווים, כאשר אפילו אחד לא נשאר בלי הגדרה. יותר מדי גברים מוחצנים היו שם, מהסוג שאומר "יא-ווראדי", ואני יכול להישבע שלא ראיתי בחורה אחת ללא פירסינג ואף לא בחור אחד שלא בא בגופיה.

האודישנים היו מתישים ומרתקים כאחד. כולם ניסו להתבלט, כולן ניסו להיות מיוחדות וזה היה מביך, מצחיק ומטורף. היו שם מופעי חשפנות, קטעי קברט, ביצוע מרגש לרגעיה האחרונים של חנה סנש בשבי הנאצים ("די תעזבו אותי, לא ריגלתי!! אמא!!) וגיי טרי שביצע פרשנות מחול לשירה של דנה אינטרנשיונל "לילה טוב אירופה" מול עיניו המשתאות של הבוחן יורם לוינשטיין, שהביט בו כבנתח שווארמה מסתובב.

אחרי מיונים קפדניים (רפיק בסדנת רוחניות מקושקשת), נבחרו חמישה עשר המוחצנים אשר יבלו יחדיו במתקן כליאה סודי במרכז הארץ ללא קשר לעולם החיצון עד אשר ייצא עשן לבן והעולם יזכה במנחה חדש.
 

ואלה שמות:

ליהי אזר: בוץ' נחמדה. מעוררת הרבה סימפטיה אבל איכשהו חסר שם משהו.

יוגב ברזילי: קצין במיל. אשר העכיר את האווירה בסיפורי פציעה טרחניים מלבנון. יאללה יאללה.

דניאל גן-אל: הרמפרודיט חסר זהות מינית לחלוטין. נראה מעצבן.

אורן רוטמן: פסנתרן חנון ממושב יעד. הזהות המינית שלו דווקא ברורה מאוד אבל ספק אם הוא סיפר להורים. ביום הראשון בווילה הוא דאג להקריא לכולם מכתב אוהב מ"חברה" שלו. אמין מאוד.

לאה גידברג: ילדה מאוד מתוקה. מעין נערת טבע כזאת שאיבדה את דרכה בחיים והגיעה לפסטיבל בראשית. הפליאה בנגינת דיג'ה רידו.

טוני ימין: ביץ' דשנה בעלת חזה ענק. היא עוד תעשה שמח.

דקלה קידר: סמ"פית (זה משהו בצבא נדמה לי) שהתקנאה בנינט והגיעה לאודישנים על מדי ב'. מתוקה בעלת יופי מעניין. יש לה שומה מקוממת באיזור הלסת.

שני ברזילי: "דתי" בעל שיער ארוך. מהמוארים האלה שבא לך לזרוק עליהם נעל אבל אתה יודע שזה לא ימחוק להם את החיוך מהפרצוף.

צפנת ספרא: צפונית ג'ינג'ית, מצחיקה שלא בטובתה. אני מאוד בעדה, היא חיננית.

סירק מ. סבהט: אתיופי.
 
פיראס חורי: ערבי. דווקא בסדר.

אליאנה בקייר: פקאצה, רוסיה ככל הנראה. מרחוק היא כוסית. בערב הראשון בווילה היא איחרה לארוחת ערב והביאה לכולם את הסעיף. בטח יעיפו אותה ראשונה כי את האתיופי לא נעים.

קמילה פליי: הפליאה בריקוד סטריפטיז חושני ותמיד נראית לא מרוצה. דומה לאילת שני מ'רייטינג' שתי טיפות מים.

שגיב לויפר: בן 17 וחצי מההתנחלות קצרין. די ג'יי מתחיל (סוג של ניב הדס) ומצחיקן כפייתי (כנ"ל) אשר בלילה הראשון השתכר ועשה בושות כשטען שהוא "החתול המשוגע" והתנפל על קמילה פליי. כשהודיעו לו שנבחר הגיע ראש מועצת קצרין לברך אותו אישית.

צ'ינו (שמואל) אלמיזרק: האיש שמגיע לו ערוץ משל עצמו. הרודריגו הבא. אישיות גבולית, כוכב מלידה, קאלט בהתהוות. נדמה שמילים כמו פראח' ומוחצן קטנות על אושיה כמו צ'ינו. האיש בעל האפרו האדיר המסודר לכדי קוקו TLV, תפס בעלות על הווילה ונדמה שגם על התכנית כולה. אנחנו נשמע ממנו עוד הרבה. בינתיים הוא עושה לי נעים כל ערב בין 22:00 ל-22:30 וגורם לי לזכור שטוב לי בלווין. למה מה זה 'משחק החיים'? כולה משחק. פה זה החיים עצמם.
__________________________
פרוייקט Y, א'-ה' ב-22:00, YTV
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by