בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מושיק גלאמין כיסה את המנה? 
 
 
אידן סגל

אידן סגל עם כל הביקורות על הסרטים שעולים השבוע בקולנוע: "אמריקן פאי: החתונה", "דמעות של השמש", "28 יום אחרי", "ביחד", "רומן מזדמן" ו"אחוזת האהבה"

 
 
 
 
 
 
 
 
 

אמריקן פאי: החתונה

 
American Wedding

מזל טוב, הנכם מוזמנים לחתונתם של ג'ים (ג'ייסון ביגס) ומישל (אליסון הניגן, הג'ינג'ית מבאפי). כן, אין המשך טבעי יותר לאהבה שהתחילה ביחסים אינטימיים עם דבר מאפה ובשימוש יצירתי בכלי נגינה, מאשר מיסוד הקשר כדת וכדין. לרגל הארוע המשמח התכנסו יחדיו כל החברים והמכרים, אליהם התוודענו בשני הפרקים הקודמים של טרילוגיית הביבים – ביניהם גם האב הגאה (יוג'ין לוי) והחבר שופע ההורמונים והביטחון העצמי חסר ההצדקה, סטיפלר (שון ויליאם סקוט). המוזמנים יהנו מתוכנית עמוסה ומגוונת, הכוללת ריקודים סוערים (בבר של הומואים), חיות (וצרכיהן) וכיבוד קל (ראו סעיף חיות). הכל מוביל אל הארוע המרכזי - מסיבת הרווקים כמובן, למה על איזה ארוע חשבתם? אה נכון, בסוף יש גם טקס נישואין. ברכות לחתן ולכלה ושלא נדע עוד צער.

מדד העגבניות הרקובות, שמאגד ומשקלל את הביקורות השונות: באופן מפתיע הביקורות לא רעות לגמרי - 56 אחוזי טריות וציון ממוצע של 5.6 מתוך 10. אמנם ישנה הסכמה כי הסרט פחות טוב מהראשון בסדרה, אבל לפחות הוא לא גרוע כמו השני.

הכסף מדבר: עם הכנסות של מעל 100 מיליון דולר (בתקציב של 55 מיליון), צפו לפרקים נוספים בסדרה. "אמריקן קידס" אולי, עם סצנות משעשעות במיוחד של החלפת חיתולים ושל הבייביסיטר עם השדיים הגדולים.

במאי: ג'סי דילן ("קיץ אחד של סוטול" וגם הבן של בוב!), 97 דקות, אנגלית, ארה"ב, 2003
(למידע על זמני ההקרנות)
 
James Berardinelli's Reelviews: אם שנאתם את הסרט הראשון, האחים פארלי עושים לכם רע ועל "רוד טריפ" ויתרתם מראש, אז אין לכם מה לחפש כאן. אבל אם סרטים שגורמים ל"בית החיות" להראות כמו תוכנית חינוכית הם הקטע שלכם, תלכו ל"אמריקן פאי 3" ותקבלו תמורה הולמת לכספכם.

The Movie Chicks: הפרוסה הראשונה של הפאי טעימה, אז אתה לוקח אחת נוספת והיא לא משהו. בזמן שאתה מגיע לפרוסה השלישית כבר יש לך בחילה.

L.A. Times: הדמויות של "אמריקן פאי" אולי מתבגרות, אבל ההומור נעשה רק יותר ילדותי ואדיוטי, אם זה בכלל אפשרי. הסרט הכי פחות מצחיק בסדרה, לזרוק כמו נייר טואלט משומש.
 

דמעות של השמש

 
Tears of the Sun

לכבוד יום השנה לנפילת התאומים עולה סרט מלחמה זה, בו חיילים אמריקאים נשלחים לעשות סדר במדינות נחשלות, בהן טבח המוני נחשב לבילוי מקובל. ברוס וויליס נכנס כאן לנעליים הצבאיות אותן מילאה אישתו לשעבר, דמי מור, ב"ג'י איי ג'ין", ומגלם את לוטנט ווטרס מסיירת כלבי הים הנועזים. הצוות שהוא עומד בראשו נשלח למשימה מעבר לים, כדי להחזיר הביתה רופאה בעלת אזרחות אמריקאית (מוניקה בלוצ'י האיטלקיה, "בלתי הפיך" ו"מטריקס רילודד") שמנהלת מיסיון באזור מסוכן, לפני שאיזו מליציה קטלנית תחסל אותה. אולם לרופאה יש עקרונות והיא לא מוכנה להשאיר את הפליטים בהם היא מטפלת מאחור. טוב, ידוע שאמריקאים תמיד פועלים למען טובת העולם כולו ולכן ווטרס יציל את כל הפליטים, גם אם הוא יצטרך לחסל מאות אפריקאים לשם כך.

מדד העגבניות הרקובות: 36% אחוזי טריות וציון ממוצע של 5.3 מתוך 10. חלק מהביקורות שיבחו את הבימוי המהוקצע ואת הופעתו של וויליס, אבל רובן טענו כי הסרט נולד בחטא והוא לא יותר מאשר תעמולה אמריקאית זולה.

הכסף מדבר: נראה כי גל סרטי המלחמה שהתחיל עם "להציל את טוראי ראיין" וצבר תאוצה בעקבות ה-11 בספטמבר 2001, מיצה את עצמו. הסרט היה כישלון מוחץ בארה"ב - הוא נעשה בתקציב גבוה של 75 מיליון (ו35 מיליון הפצה), אבל הכניס פחות מ-44 מיליון.

במאי: אנטואן פוקווה (יום אימונים מסוכן), 121 דקות, אנגלית, ארה"ב, 2003
(למידע על זמני ההקרנות)
 
 
L.A. Times: "דמעות של השמש" מנסה בכוח ליצור ז'אנר חדש: 'סרט הפעולה ההומני', שישלב בין קרבות אקשן סוערים ואלימים בכיכובו של ברוס וויליס לסרטון תעמולה למען זכויות אדם במדינות העולם השלישי. על פי התוצאה הכושלת נראה כי ז'אנר זה לא יאריך ימים.

Washington Post: הסרט מתפקד כתעמולה לצבא האמריקאי, אשר מגיע לכל מקום בעולם, מסכן את עצמו והכל רק כדי להציל את האפריקאים מהאופי ההרסני של עצמם. היה צריך לקרוא לו "דמעות התנין של השמש".

The Movie Chicks: ברוס וויליס נותן את כל כולו בתפקיד הלוחם הקשוח עם הדילמה האנושית. הסרט אינו נקי מחסרונות (כמה מהקלישאות מזעזעות ממש), אבל האלמנטים הרגשיים שהוא מציג מצליחים לרגש ולגעת עמוק בפנים.
 

28 יום אחרי

 
28 Days Later

אם חשבתם שנבואות האפוקליפסה חלפו להן עם תחילת המילניום החדש, הנה בא דני בויל ("טריינספוטינג") ומספק את הגירסה שלו לקץ האנושות. בכל אשמים פעילים למען חיות, אשר שיחררו כמה קופי מעבדה הנגועים בווירוס קטלני במיוחד בשם 'זעם', שכל מי שנדבק בו הופך לזומבי צמא לדם. ג'ים (סיליאן מרפי) מתעורר בבית חולים ריק 28 ימים לאחר שהמגפה פרצה ומגלה שלונדון כולה ריקה, חוץ מהזומבים הרצחניים כמובן, ועוד כמה ניצולים ברי מזל. ג'ים ושאר הניצולים מנסים לגלות ביחד איך שורדים את סוף העולם.

הסרט צולם ברחובות לונדון בשעות הבוקר המוקדמות בסוף השבוע, כאשר האנשים היחידים שמסתובבים ברחובות הם פליטי מועדונים, ואלו ממילא נראים כמו זומבים.

מדד העגבניות הרקובות: 88 אחוזי טריות, וציון ממוצע של 7.6 מתוך 10. בדרך כלל, סרט אימה טראשי לא זוכה לאהדה ביקורתית כה גורפת, אבל "28 יום אחרי" עוסק גם בנושאים "חשובים" כמו טבע האדם ומקדיש זמן נכבד לפיתוח הדמויות, כך שאת המבקרים הוא קנה.

הכסף מדבר: הסרט צולם בווידאו דיגיטלי, בין השאר כדי לחסוך בעלויות ולאפשר חופש יצירתי גדול יותר. זה הצליח לו - עם תקציב של 8 מיליון דולר, הוא הכניס 44 מיליון בארה"ב ועוד כמה עשרות מיליונים בשאר העולם.

במאי: דני בויל (טריינספוטינג, החוף), 113 דקות, אנגלית, ארה"ב/אנגליה/הולנד, 2002
(למידע על זמני ההקרנות)
 
Roger Ebert: מתחיל כסרט מדע בדיוני מצוין, ממשיך כמחקר מעמיק על טבע האדם, מסתיים באופן מאכזב בסצנות אקשן שגרתיות, ובסה"כ מדובר בסרט קשוח, חכם ומפתיע.

The Movie Chicks: זהו אינו סרט אימה שגרתי. למה? כי בדרך כלל סרטי אימה אינם מתעסקים במערכות יחסים אנושיות ולא מקדישים זמן לפיתוח דמויות כלשהו - הם עסוקים בהגעלות וברציחות. ובכן, כאן יש גם עומק וגם זומבים רצחניים. מהנה, נועז ומצליח להפחיד באמת.

James Berardinelli's Reelviews: בויל מצליח לקחת נושא מוכר לעייפה ולהזריק בו חיים חדשים. הוא דן בנושאים כבדי משקל, שם דגש על קונפליקטים אנושיים, ואינו שוכח למתוח ולרתק את צופיו.
 

ביחד

 
Together

סיפור על ילד בעל כשרון מיוחד, ועל מערכות היחסים המורכבות שלו עם האנשים הקרובים אליו. כמו "בילי אליוט" או "ג'ימי גריבל", אבל סיני.

שיאו-צ'ון (טאנג יון) מנגן נפלא על כינור. הבעיה היא שהוא חי בכפר ואף אחד לא ישמע עליו כל עוד הוא תקוע שם, לכן הוא עובר לבייג'ין עם אביו. בהתחלה הם לבד - שני עכברי כפר בעיר הגדולה – אבל עד מהרה מצטרפות דמויות חדשות, כאשר כל אחת מייצגת עבור הכנר הצעיר אופציה אחרת לחיים: פרופסור ג'יאנג, המורה התמהוני, מלמד את הילד לנגן מהלב, פרופסור יו (המגולם על ידי הבמאי) מוליך את הילד בדרך שתוביל אותו להצלחה ולפרסום ואילו בזכות לילי, שכנתו הסקסית (צ'ן הונג, אשת הבמאי ומפיקת הסרט) הוא מבין שכבר אינו ילד. מעל כולם ניצב האב, שרוצה שבנו יהפך לכנר ידוע וגם שיהיה מאושר בחייו, אך לא תמיד רצונות אלו עולים בקנה אחד זה עם זה.

מדד העגבניות הרקובות: מרבית הביקורות שיבחו את הסרט (71 אחוזי טריות וציון ממוצע של 6.8 מתוך 10). למרות טענות רבות על בנאליות, שטחיות מסוימת וסיפור שחוק לחלוטין, הרי בסופו של דבר הסרט עובד ומצליח לרגש, וזה מה שחשוב.

פרסים ועיטורים: זוכה פרס השחקן והבמאי בפסטיבל סאן סבסטיאן 2002; זוכה שלושה פרסי האוסקר הסיני.

במאי: צ'אן קייגה (שלום לפילגש), 116 דקות, מנדרינית, סין/דרום קוריאה, 2002
 
Village Voice: נראה כאילו הדבר החשוב ביותר בסרט הוא העטיפה החיצונית הנוצצת שלו. "ביחד" יוצא נגד התמסחרות תוך ויתור על יושר אמנותי ועומק, אבל בדיוק בכך חוטא הסרט עצמו.

Reeling Reviews: סרטים על יחסי אב ובן נהפכו כבר לקלישאה, אבל "ביחד" מצליח להתגבר על כך. מוסיקה נפלאה, משחק מרגש (בעיקר מצד האב), צילום מרהיב וסיום נוגע הופכים את הסרט ליותר מעוד מלודרמה שגרתית.

The Movie Chicks: כל דבר בסרט הזה הוא פשוט נפלא - המוסיקה, הסיפור, מערכות היחסים, הצילום, המשחק, הסיום הקסום. שילוב מושלם של הומור חם עם רגעים מרגשים עד דמעות.
 

רומן מזדמן

 
D’calage horaire\Jet lag

הנה סרט שמציע לקהל הישראלי סיטואציה שניתן להזדהות איתה. בקומדיה רומנטית צרפתית זו נפגשים שני הגיבורים בעקבות שביתה בשדה התעופה. מה הלאה, קומדיית פעולה באוהל הנשים החד הוריות? דרמה משפחתית בהפגנות התמיכה לאבי נימני?

הזוג הרומנטי בפוטנציה הם פליקס (ז'אן רנו, "ליאון"), שף מומחה לאוכל קפוא ורוז (ז'ולייט בינוש, "שוקולד"), קוסמטיקאית אובססיבית לגבי איפור ותמרוקים, עם חבר מתעלל בעברה (סרגיי לופז', "יחסים פורנוגרפיים"). שניהם היו אמורים לעלות על מטוס מפריס, אבל השביתה שיבשה להם את התוכניות. במקום זה הם יעבירו את הלילה במלון, אך אבוי, מסתבר שבכל פריס אין מספיק חדרים ועל כן השניים נאלצים לחלוק חדר. טוב, כמובן שמדובר בהפכים גמורים שמתעבים זה את זה, אבל זו קומדיה רומנטית ויש להם את כל הלילה כדי להתאהב, אז באמת שאין סיבה לדאגה.

מדד העגבניות הרקובות: 53 אחוזי טריות וציון ממוצע של 5.5 מתוך 10. המבקרים לא ממש התרגשו מהסרט. הם העדיפו להתמקד בצמד השחקנים הראשיים ובמשחקי לשון בינוניים על טיסות ואוכל צרפתי. באופן כללי נטען שהשחקנים מענגים כסופלה, אבל הסרט לא ממריא.

במאית: דניאל תומפסון, 91 דקות, צרפתית, צרפת\בריטניה 2002
(למידע על זמני ההקרנות)
 
N.Y. Post: קומדיה לא מצחיקה עם תסריט חף משנינויות ושחקנים המשחקים בתפקידים שלא הולמים את רמתם. המקבילה הקולנועית של אוכל מטוסים.

Washington Post: אני כבר לא יכול לחכות לגירסה האמריקאית של הסרט, בכיכובה של מג ריאן. ל"רומן מזדמן" אין אפילו עלילת משנה אחת ובמקום זאת יש סאבטקסט חכם העוסק בהבדלי התרבות בין ארה"ב לצרפת. אבל האמריקאים יודעים יותר טוב – הם יזרקו החוזה את הסאבטקסט המעיק ויוסיפו עלילת משנה מבדרת. זה יהיה כיף!

Rolling Stone: מסוג הסרטים שצריך להקרין בטיסות, הוא בטוח יעזור לנוסעים להרדם. ג'ולייט בינוש וז'אן רנו הם שחקנים נפלאים. כאן הם המרכיב המעורר תיאבון היחידי במאפה צרפתי דלוח הזה.
 

אחוזת אהבה

 
I Capture the Castle

קסנדרה (רמולה גראי) היא לא הנערה המתבגרת הממוצעת. היא חיה באנגליה בשנות השלושים, בטירה מתפוררת עם משפחתה החריגה. אביה הוא סופר הסובל ממחסום כתיבה - 12 שנים עברו מאז כתב את הרומן הראשון שלו, אבל הוא עוד לא הרים ידיים - אמה החורגת (טרה פיצ'גרלד, "התזמורת") היא אמנית שאת ההשראה שלה היא שואבת מטיולים בעירום ואחותה רק רוצה להתחתן עם בחור עשיר ולעוף כבר מהטירה המבאסת.

את השיגרה המלבבת הזאת מפרים שני אחים אמריקאים שמגיעים למקום - סיימון וניל. האחות מסמנת את סיימון (הנרי תומאס, אליוט מ"איטי") כחתן המיוחל, אולם אהבה היא עסק מסובך ומשפחה עוד יותר, כך שלא תמיד האירועים מתרחשים כמתוכנן. מבוסס על רומן מאת דודי סמית' ("101 דלמטים").

מדד העגבניות הרקובות: 76 אחוזי טריות וציון ממוצע של 6.7 מתוך 10. הסרט התקבל בחום אצל רוב המבקרים, ששיבחו אותו על היותו סרט נעורים נעים ומרענן. עם זאת, רבים מהם השתמשו בטיעון השחוק שהספר היה טוב יותר.

הכסף מדבר: למרות שנעשה בתקציב צנוע של 8 מיליון דולר, הסרט נכשל בקופות - רק מיליון דולר בארה"ב וכ-700 אלף ליש"ט באנגליה. אחת הסיבות האפשריות לכישלון היא שבארה"ב סרט נעורים זה הוגבל לצפייה מגיל 17, וזאת בשל כמה שניות של ציץ חשוף.

במאי: טים פייוול, 113 דקות, אנגלית, אנגליה, 2003
(למידע על זמני ההקרנות)
 
Roger Ebert: סיפור התבגרות מלבב ומעורר השראה, שעדיף באלף מונים על כל הזבל שהוליווד מאכילה אותנו בו הקיץ. אנו מחבבים את בני המשפחה האקסצנטרית, משועשעים מהם ומתרגשים מהאירועים שעוברים עליהם, אבל יותר מהכל אנחנו מקנאים בהם על הסטייל והמרץ שהם מפגינים.

Miami Herald: בקיצור, הספר היה יותר טוב. הסרט נוקט בגישה כבדת הראש וקודרת, והורס בכך את הסיפור המקסים. דמותה של קסנדרה בעייתית במיוחד, כיוון שהיא חסרה את השנינות והחכמה שהיו לה בספר. מלא בטעויות ובבעיות.

Village Voice: ההומור עדין, הנוף פסטורלי, המשחק נעים. מתוק ככל שיהיה, נראה כי "אחוזת אהבה" יתאים לצפייה ביתית מרגיעה בשבת אחר הצהרים.
 

בשבועות הקודמים

לפניכם מבחר בקורות על הסרטים שמציגים כעת בבתי הקולנוע ברחבי הארץ, בעזרתן תוכלו להחליט איזה סרט שווה לכם לראות:

הג'וב האיטלקי, ערוצים של זעם, רומן מזדמן

פרדי נגד ג'ייסון, הים, לתפוס את הפרידמנים, הג'וב האיטלקי

זהות, למות על הנוף, סיפורי בתי קפה, לתפוס את הפרידמנים


הייתם מעיזים לאכול פרוסה מעוגת החתונה של אמריקן פאי 3? עם מי הייתם מעדיפים להיות בפלוגה, עם ברוס וויליס או עם דמי מור? ואיך היה נראה סוף העולם שלכם? בואו לדבר על זה בפורום הקולנוע של נענע.

כל הביקורות, כל הסרטים - הארכיון המלא
 

אתרים רשמיים

 

טריילרים

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by