בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
שניצל דפוק 
 
 
עידית גיל-אשל

עידית גיל-אשל מקווה שריצ'ארד דורפמייסטר לא יחזור בקרוב לארץ

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מסיבות הקיץ הנעימות של הדינמו דבש בילו ביץ' דאשתקד, יחד עם שובו של פיט הרברט הבריטי אחרי סט מעולה ב-TLV לפני כחצי שנה, עוררו לא מעט ציפיות למפגש פסגה בין הנעים למדהים, בין הבריזה הנעימה של הים היפואי והסאונד הכוחני אך המעודן של הרברט.

לכולם היה ברור שקודם כל צריך לצלוח איכשהוא את דורפמייסטר, שמגיע לכאן בערך אחת לשנה בשביל לדפוק קופה על חשבון הפראיירים המקומיים. בפועל, כמובן, זה היה הרבה יותר קשה מאשר על הנייר. הגענו בשתיים, אבל האוסטרי המנייאק נראה כמי שרק הרגע עלה, ולא בסבבה שלו לרדת מהעמדה. וכי למה שירד? היה באמת מזג אוויר מעולה, כמעט כל הגברים של שרון, החתיכה החדשה של צינו והרבה ישבנים לוהטים מכל המינים. כולם נראו מאוד מרוצים זה מחברתו של השני, ורק מעטים – אני בטח שלא – שמו לב שיש מישהו בעמדה.

לא באשמתם, כמובן. הרוח, כאמור, היתה יופי, ולמרות שלא היה עראק על המדפים (אגב, אני לא יודעת אם זה המחיר לבחורות בלבד, אבל 28 שקל לוודקה-רד בול זה בהחלט צעד בכיוון הנכון. עוד קצת למטה, ואנשים לא יצטרכו להביא דברים מהבית), החוגגים נראו מבסוטים אש. האשם היחיד במצב ההתמנגלות סטייל הדשא של קיבוץ משמרות, היה דורפמייסטר, שחגג עם עצמו לצלילי בליל חסר פשר של טראקים משעממים ומפדחים, שלא התחברו בשיט זה לזה, ונשמעו כמו ההארד-דיסק של איזה חברה צפונית שלי על ראנדום. בגלל זה, אני מניחה, היו כל כך הרבה אנשים בתור לשרותים.

כשמשום מקום הגיעה פתאום מחרוזת דראם נ' בייס שלחלוטין לא נשמעה קשורה לכלום, הלכתי החוצה להשתין, בתקווה שזה יזרז את התחלופה בעמדה. אגב, גורם מוסמך למדי שהיה שם כשדניאל הקסמן ניגן, הבטיח שהטבטוני השני דווקא נתן יופי של עבודה.

כשחזרתי מהדיונות, פיט הרברט באמת כבר היה על העמדה, ועשה רושם של אחד שמתכוון לעשות את זה כמו שצריך. טכנו כבד ואיטי קידם את פני, והקהל נכנע לו ברצון. הסאונד היה בהחלט מצויין, וכשטל, פקיד שומה מפעלים גדולים, בא לרקוד לידי בצמוד לרמקול, ציינתי לעצמי בסיפוק שהערב מתחמם. הרברט המשיך באותו קו, אמנם עם יותר טכנוקרטיה מאשר נשמה, אבל בהחלט עשה את שלו.

לקראת בוקר החלה הרחבה להתדלדל בצורה לא נעימה, וזה היה האות עבורנו לקרוא לזה יום. מסתבר שרבע שעה מאוחר יותר המשטרה - שקיבלה כנראה הלשנה ממישהו עם מבטא אוסטרי ברור – החליטה שזה יותר מדי, והחליטה גם היא, מצידה, לקרוא לזה יום.

בכל מקרה, היה בהחלט נעים, אוורירי ומאושש, אך לא לסיום צ'ילי שכזה לקיץ ייחלנו. אני לפחות קיוויתי למשהו שהוא יותר בכיוון ששאול ביבי מכנה קראחניסטי. הבשורות הטובות הן שיש תקווה: ג'וש ווינק בשבוע הבא באומן וליטל לואי וגה שבוע לאחר מכן ב-TLV עוד יכולים לתת אקורד סיום (או פתיחה, תלוי מאיזה צד אתם) קצת יותר גרנדיוזי. תודה ושלום.
________________________________________
מסיבת הקיץ של סחלב, ה-TLV והסופהביט בילו ביץ', 12.9
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by