בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
גאזטה דלו שמאטע 
 
 
צביקה בשור

צביקה בשור חושב שפניה של תרבות הספורט העברית כפניו של אבי רצון, ומכאן, בעצם, מתחילה הבעיה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
את תמצית תרבות הספורט העברית, וכמה מעט היא מתבססת על אותו ספורט שהיא אמורה לתרבת, אפשר היה לתפוס אתמול רק על ידי מדידת הזמן שהוקדש ב"טריבונה" של אבי רצון לליגת הכדורגל שבדיוק נפתחה. 22 שחקנים כפול חמישה משחקים, פלוס מחליפים ושניים רביבו, מחר חיפה נגד בית"ר, וכל מה שדיברו עליו אצל רצון זה אגואים, וכמה יפה הם מתנגשים האחד בשני על שערי מוספי הספורט היומיים.

והם מתנגשים מצוין גם בטלוויזיה, מסתבר. הנה האגו החבול תמידית של שלמה שרף פוקק את המסך, משפריץ טינה לכיוונו של אברם גרנט. הוא לא יכול להיות מאמן הנבחרת, שרף מתפלץ בצווחה הולכת ונחנקת עם אזול האוויר מריאותיו המזדקנות. פעם שרף היה בעצמו מאמן הנבחרת, ואז הוא בכלל שנא את אבי רצון, כולם יודעים, זה היה בטלוויזיה. אבל האויב של אויבי הוא ידידי, וכך הגיע שרף לעמדת משפריץ הטינות העממי הממוקמת לימינו של רצון. מדי פעם השניים מחליקים ביניהם עקיצה, כדי שלא נשכח שגם הם היו צ'ילבות פעם.

בכלל, מסתבר שכדי להגיע ל"בטריבונה" צריך אדם לשלוח קורות ריבים. אמור לי מי הם שונאיך ואומר לך אם התקבלת. התוכנית הזו, עוד יותר טוב מפופוליטיקה, נותנת לחצ'קון הנובע מפני הספורט שלנו לרקוק את תוכנו בעוז ובגיל. אין בושה ב"בטריבונה", ואין לאף אחד צורך להתנצל על קטנוניות שוטמת לשמה. בעידן בו כולם בוכים שאין יותר סמלים, ששום דבר יותר אינו קדוש, ב"בטריבונה" מתגלה שכל אדם הוא קדוש, וכל אחד מוכן להרוג ולהיהרג על קידוש שמו.

יכול להיות שאני חוטא כאן למלאכת כתיבת ההיסטוריה, אבל נדמה לי שזה היה אבי רצון שהתחיל עם כל העניין הזה בכלל. רצון, שהגיע למחלקת ספורט קורקטית בערוץ הראשון שלנו, הצליח לבסס את שמו כאיש מקצוע רציני על ידי הסתכסכות עם בעלי סמכא כמו שרף, או המונים רועמים כמו אוהדי בית"ר. לא ברור אם מדובר באסטרטגיה מבריקה או סתם באופי חרא, אבל זה עבד לו יופי.

היום, אחרי שנים של שעבוד לשקר האובייקטיביות והדיווח האמין בעיתונות הכתובה, יש לו תוכנית טלוויזיה שהתגלגלה לערוץ מסחרי, ושם הוא יכול סוף-סוף להתפרנס מהמקצוע שלו – בחישה בקדירות מדון. מוזמן איש מקצוע להעיד על ה-4-5-1 של מאמן לאומי כלשהו, או על ניפויו של רכז מצטיין על ידי מאמן לאומי אחר, והנה מוזכר לו כבדרך אגב כי בעבר רמזה לו אשת המאמן שמוטב היה לו היה בוחר מקצוע אחר. והנה הדם עולה לראש, וכבר לא זוכרים למה, ופרץ "למה מי היא שתגיד משהו, השותת שתן הזאתי?" כבר רוכב על הסעיף המוקפץ.

ואז רצון מרגיע, בתנועות ידיים רחבות ובעיוותי פרצוף גרוטסקיים, את הלהט הבלתי נשלט. אזרחים יקרים, הטריבון מבין את זעמכם על האויבים מבית ומחוץ, אבל יש לנו רק שעתיים של תוכנית, וגם זעמם של אחיכם צריך לבוא לכדי ביטוי, מה שמזכיר לי באמת, מוטי, שגם עליך אמר מאמן מפורסם איזה משהו, תזכיר לי? וכך נובעים מעיינות חשבונאיים קטנים וגדולים, בזה אחר זה, האחד מתודלק מנביעת קודמו, בתזמורו השכונתי המבריק של רצון, צובעים את מסך הטלוויזיה בצבעים עזים ומשתזרים לכדי תמונה של גבריות ישראלית במצוקה מיוזעת.
____________________________________
בטריבונה עם אבי רצון, ימי שבת ב-22:05, ערוץ 10
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by