בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ברך אותי אבי, כי תקעתי 
 
 
דורי ספיבק, הזמן הוורוד

דורי ספיבק אומר שגם לנו יש מה ללמוד מהסערה שסביב מינויו של הכומר ההומו ג'ין רובינסון לבישופ

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ג'ין רובינסון, בן 52 ממדינת ניו-המפשייר שבארצות-הברית, יכול להיחשב לחבר הקהילה מן המניין: הוא הומו אקטיביסט מחוץ לארון, שהפעיל בשנים האחרונות קבוצות של בני נוער הומו-לסבי ועסק בפעילות התנדבותית למען נשאים וחולי איידס. סיפור היציאה שלו מהארון כמעט בנאלי: עוד בתיכון הוא נמשך לגברים, ובקולג' כבר היו לו כמה מערכות יחסים עם גברים. בהמשך הוא ניסה להתגבר על נטייתו, פנה לטיפול פסיכולוגי, ובגיל 22 התחתן ונולדו לו שתי בנות. לאחר 13 שנות נישואין הוא החליט שאינו יכול עוד להתכחש להיותו הומו. ג'ין התגרש, יצא מהארון בפני חבריו, כולל חבריו לעבודה, וכיום הוא מחלק את חייו עם חברו (לדבריו, אהבת חייו) מארק. עד כאן, משעמם.

אבל יש גם עובדה אחת קטנה נוספת: זה שנים רבות משמש רובינסון בתפקידי כמורה בכירים בכנסייה האנגליקנית-אפיסקופלית, ובחודש האחרון הוא השם הלוהט ומעורר המחלוקת ביותר בעולם הנצרות. כל זה למה? ועידת הבישופים, אם תרצו, מועצת חכמי התורה שמנהלת את הכנסייה, החליטה ברוב של 62 מול 45 למנותו לתפקיד הבכיר של בישופ. זה קרה לא לפני שנכשל ניסיון של הרגע האחרון להטיח בו האשמות שונות, בהן האשמה בהטרדה מינית של גבר אחר והאשמה בקישור "לא ראוי" לאתר פורנוגרפי באתר של קבוצת בני נוער הומואים שאותה הקים.

סניפים שמרניים של הכנסייה בארצות-הברית, כמו גם במדינות רבות אחרות, ובמיוחד באפריקה, באסיה ובדרום אמריקה, מתארים את ההחלטה במונחים של בגידה בערכים הבסיסיים ביותר של הנצרות, נוקטים צעדי מחאה ומאיימים בפרישה. ראש הכנסייה האנגליקנית, הארכיבישוף מקנטרברי, זימן את ראשי הכנסייה מכל קצווי העולם לכינוס חירום שיתקיים בלונדון בחודש אוקטובר, והכל בניסיון למנוע פילוג.

נשאלת השאלה: מדוע כל זה צריך לעניין אותנו, הקהילה ההומואית בישראל, שהיא ברובה חילונית ובדרך כלל לא מתעניינת בשאלות של דת? אז הנה שיעור קצר בהיסטוריה: כאשר החלו פעילים הומו-לסבים במדינות המערב במאבק לשוויון, לפני קצת יותר משלושים שנה, הם התייצבו מול שלושה יעדים מבוצרים, אשר כל אחד מהם היווה עוגן איתן לתפיסות שמרניות והומופוביות: הרפואה הפסיכיאטרית, ספר החוקים והמסורת הדתית.

את הפסיכיאטריה, שעד 73' עוד הגדירה הומוסקסואליות כמחלת נפש, הצלחנו לשנות כמעט מן הקצה אל הקצה. את החוקים ההומופוביים מחקנו בהצלחה יחסית מספר החוקים, ואנחנו ממשיכים בהצלחה לא מבוטלת לחוקק חוקים שוויוניים. ומה בדבר המעוז השלישי של ההומופוביה, הדת הממוסדת? כאן המאבק קשה במיוחד וההצלחות מצומצמות. לא רק אצלנו בישראל, גם בכל מדינות המערב חברי פרלמנט דתיים הם העומדים בחזית האופוזיציה לזכויות הומואים ולסביות, כשהם מקבלים גיבוי "מוסרי" בלתי פוסק מראשי הדתות השמרניות. אם היו ימים שבהם נדמה היה שראשי הדתות השונות מקבלים כמעין "הסכמה שבשתיקה" את ההישגים של הקהילה ההומו-לסבית, הרי שכיום ברור שמדובר במלחמה גלויה.

הכנסייה הקתולית פתחה בראשית אוגוסט במאבק מחודש ומסודר נגד הכרה חוקית בזוגיות בין בני אותו מין, אשר במסגרתו פרסם הוותיקן מסמך מפורט המדריך כל חבר פרלמנט קתולי בדבר הדרכים למאבק בחקיקה המקדמת זכויות גייז. על הקשר שבין עמדות דתיות הומופוביות ובין אי-הכרה בזכויות הבסיסיות שלנו ניתן היה ללמוד גם מדבריו של הנשיא בוש, שבתשובה לשאלות עיתונאים בחודש שעבר בנוגע להכרה בנישואים בין בני אותו המין התייחס אל הפן הדתי של הסוגיה. בוש הדגיש שההומוסקסואליות היא חטא וההומוסקסואל חוטא, גם אם אין מקום לאסור עליו בחוק "לקיים מעשה סדום".

בן זוגו של רובינסון, מארק, ניצב לצדו בכל אירוע פומבי. בכל יום מתנהלים מאבקים דומים לשלו בכנסיות ברחבי העולם, וכל מינוי של הומו מחוץ לארון לתפקיד של כומר מעורר ויכוח ודיון בלתי פוסקים על עמדות החברה הדתית כלפי הומואים ולסביות. ולא רק בנצרות. בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בהכרה בזכות לשוויון בתוך היהדות הרפורמית, ונרשמו צעדים ראשונים להכרה ולסובלנות כלפי הומואים ולסביות אפילו ביהדות האורתודוקסית, שנדמתה כחסינה משינויים כאלה. בעקבות ההצלחות של הפעילים הנוצרים והיהודים, גם פעילים הומואים מוסלמים ובני דתות אחרות החלו להתארגן בשנים האחרונות למאבק גאה.

הכנסייה האפיסקופלית, שג'ין רובינסון נבחר במסגרתה לבישופ לפני חודש ימים, כמעט שנקרעה לגזרים לפני כ-15 שנה, כאשר החליטו הבישופים לראשונה לצרף לשורותיהם אשה. היא שוב נקרעה לגזרים לפני ארבע שנים, כשהחליטו לראשונה למנות הומו מוצהר לתפקיד כומר. ועכשיו עוד צעד גדול קדימה. ההחלטה האחרונה מוכיחה שוב: בדיוק כמו שחומות השוביניזם הבינלאומי אינן בלתי חדירות, כך גם ניתן לחדור את חומות ההומופוביה הדתית. ניתן להבקיע גם את המעוז השלישי והאחרון של השנאה. ועל כך יש לומר: במהרה בימינו, ואשרי המאמין.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by