בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
השער לאחורית 
 
 מתוך כריכת הספר   
 
עופר רוג, הזמן הוורוד

עופר רוג מברך על יציאתה של מקראה עברית ראשונה בלימודים הומו-לסביים ותיאוריה קווירית

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מי שהתעסק בשלב כלשהו של חייו בלימודים הומו-לסביים ובתיאוריה קווירית, יכול לדלות זיכרון מאובק אודות הפעם הראשונה בה שמע שאו-טו-טו יוצאת לאור המקראה העברית בלימודים הומו-לסביים ובתיאוריה קווירית. אבל הפעם לא מדובר בעוד פרומו: הדבר האמיתי נמצא כאן איתנו. כתוב עברית, כפי שהובטח, ובעטיפה ורודה.

המקראה מכילה תרגומים לארבעה-עשר מאמרים בסיסיים בתיאוריה קווירית ובלימודים הומו-לסביים. בין השאר היא מכילה טקסטים של שתיים מההוגות החשובות בייסוד התיאוריה הלסבית, אדריאן ריץ' ומוניק ויטיג. מאמרים של ג'ון בוזוול ושל דיוויד הלפרין העוסקים בפולמוס "הבניה או מהות": האם הומוסקסואליות היא מבנה תרבותי ייחודי לתרבות המערב במאה העשרים, או קטגוריה שקיימת מאז ימי קדם.

המקראה כוללת מאמרים המאפיינים את העיסוק ההיסטורי בלימודים הומו-לסביים (יחסים ארוטיים בין גברים ביוון העתיקה, הופעת דמות הלסבית הגברית בראשית המאה העשרים, והתפתחות הקהילה בסן-פרנסיסקו). שער נוסף במקראה מייחד מקום לניתוח של התרבות; כל ניסיון לספר על המאמרים בחלק הזה לא יצליח להתחרות בשמות שכותביהם נתנו להם: "משטור התשוקה: מין, שונות וחולי", "תשוקות מדבקות", "בתי תה וסימפטיה או האפיסטמולוגיה של בית השימוש", ו"פרויד ופליס: הומופוביה, אנטישמיות והמצאת אדיפוס". בניגוד לרוב המאמרים בספר, שחשיבותם היא יותר היסטורית והם מהווים טקסטים מכוננים ואבני דרך, בסוף הספר מוקדש מקום לשתי חוקרות שנמצאות עדיין בחוד החנית של התיאוריה הקווירית: טקסט של ג'ודית בטלר, שעוסק בבעייתיות של קטגוריות זהות באשר הן, וטקסט של איב קוסופסקי סדג'וויק שנוגע ביחסים בין מיניות ומגדר, ובין תיאוריה הומו-לסבית ופמיניזם (והיא בכלל סטרייטית).

במאמר הפותח את הספר, עמליה זיו ואייל גרוס סוקרים בקצרה את היסודות ההיסטוריים והתיאורטיים של לימודים הומו-לסביים והתיאוריה הקווירית, את היחסים בין האחד לשנייה, בינם לבין התיאוריה הפמיניסטית, וחשוב מכל - בינם לבין הקהילה והפוליטיקה ההומו-לסבית. בסוף המאמר מוקדש חלק חשוב לא פחות לסקירה של התפתחות הקהילה והלימודים ההומו-לסביים בארץ.

אחת הביקורת המרכזיות כנגד התיאוריה הקווירית שגרוס וזיו מזכירים, היא חוסר הנגישות שלה. ענפי מחקר רבים באקדמיה סובלים מחוסר נגישות, אבל עבור התיאוריה הקווירית הבעיה חמורה במיוחד: בניגוד למכניקת הקוונטים ולביולוגיה מבנית, התיאוריה הקווירית צמחה מתוך זרמים בקהילה, והתיימרה להציע לה בסיס תיאורטי לפעילות פוליטית. בישראל בעיית חוסר הנגישות היתה חמורה עוד יותר, כיוון שהמתעניינים בתחום נאלצו לקרוא באנגלית את הטקסטים הקשים ועמוסי הז'רגון. נראה לי שנקודה זו הופכת את יציאתה לאור של המקראה לחשובה כל-כך: היא יכולה להפוך למצע נגיש יחסית לתיאוריה הקווירית, מה שיאפשר לה למלא את היומרות שלה ביחס לקהילה.

אחד הטקסטים המעניינים בספר אינו מאמר, אלא דווקא ראיון, בו מישל פוקו (שספרו תולדות המיניות, זכה למעמד של תנ"ך, ותורגם זה מכבר לעברית) נשאל שאלות על-ידי מראיין מעט תוקפני ומעט הומופוב. שאלות התם של המראיין, כמו-גם פורמט הראיון עצמו, מחייבים את פוקו להיות בהיר, גם בהתייחסו לרעיונות, שמתוך תולדות המיניות קשה מאוד להבין את המשמעיות וההשלכות שלהם.

גם תגובותיו הציניות לשאלות טורדניות של המראיין מעלות לא פעם חיוך. כשהוא דוחק את פוקו לקיר בנוגע לשאלה, האם הומוסקסואליות מולדת היא נטייה מולדת או תוצאה של חינוך (שאלת טבע/תרבות, או בניסוחה האמריקאי nature vs. nurture), פוקו מסרב לענות, מהסיבה ש"בשאלה זו יש לי רק דעה; וכיוון שזו דעה בלבד, אין בה עניין". המראיין ממשיך ומתעקש: "אבל דעות יכולות להיות מעניינות, לא כן?" ובדיוק בנקודה זו, כל מרואיין ראוי שייקח דוגמא מתשובתו של פוקו: "ודאי, הייתי יכול להביע את דעתי, אבל היה בכך טעם רק אילו היו נועצים בדעותיהם של הכל. אינני רוצה להשתמש בעמדה של סמכות בשעה שמראיינים אותי על מנת לסחור בדעות".
____________________________________________
מעבר למיניות, עורכים: יאיר קדר, עמליה זיו, אורן קנר, (הוצאת הקיבוץ המאוחר, סידרת מגדרים)
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by