בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
תרימי טלפון כשתהיי חוקית 
 
 
אידן סגל

אידן סגל עם סבב ביקורות על הסרטים החדשים שעולים השבוע בקולנוע: "האסונות של נינה", "לא רק בלונדינית 2", "דברים יפים ומלוכלכים", "המפיקים", "חתונה דנית" ו"בחורים רעים 2" בטרום בכורה

 
 
 
 
 
 
 
 
 

האסונות של נינה (קומדיה עצובה מאד)

 
עלילת סרטו החדש של שבי גביזון מפותלת ומורכבת כראוי למי שאחראי לסרטים כמו "שורו" ו"חולה אהבה בשיכון ג'". במרכזה ניצב נדב, נער בן 14, שלו חיים עמוסי בארועים. אביו נמצא על ערש דווי, אמו (ענת וקסמן) מבלה עם גברים זרים (בעיקר שמיל בן ארי, שלנצח יזכר כמי שצעק לאוולין שלא תלך), והוא מציץ ביחד עם חברו המבוגר מנחם (דב נבון) לזוגות מתעלסים ומאוהב בסתר בדודתו נינה (איילת זורר המקסימה). מישהו אמר "אלכס חולה אהבה"?

כאשר בעלה של נינה נפטר, נדב עובר לגור איתה ולהתמודד עם מחשבותיו ותשוקותיו האינטימיות ביותר, בעיקר כאשר לתמונה נכנס אבינועם (אלון אבוטבול), צלם סרטים הנוטה לפרוץ בבכי מדי פעם. עוד משתתף יורם חטב בתפקיד כפול ובלבוש מינימלי.

שמונה שנים חלפו מאז יצא "חולה אהבה בשיכון ג'", סרטו האחרון של מי שכונה במאי הקולנוע הבכיר בישראל וההתרגשות רבה. הביקורות המקדימות מתחרות מי ישבח יותר. ב"הארץ" טען אורי קליין כי הסרט הוא לא רק 'קומדיה עצובה מאד', כפי שטוענת כותרת המשנה שלו, אלא הרבה יותר מכך: זו "קומדיה מלאת יופי, רגש ואהבה". ואילו ב"מעריב" מאיר שניצר, משורר מתחיל, הקביל אותו ל"מצלול תזמורתי מעודן", ומצא כי בסרט, כמו בכל סרטיו של גביזון, מחפשים את אבא.

פרסים ועיטורים: הסרט זכה בפסטיבל ירושלים האחרון בפרס וולג'ין לסרט העלילתי בטוב ביותר. הוא מועמד ל- 13 פרסי האקדמיה לקולנוע (האוסקר הישראלי יענו), בעצם לכל הקטגוריות חוץ מהסרט התיעודי.
 

לא רק בלונדינית 2

 
Legally Blonde 2: Red, White and Blonde

תעצרו אותי אם שמעתם כבר: בלונדינית אחת סיימה לימודי משפטים בהרווארד וגילתה למרבה הפתעתה שחברות קוסמטיקה מבצעות ניסויים על בעלי חיים. נסעה הבלונדינית עם כלב הצ'יוואווה המצוייץ שלה לוואשינגטון הבירה, תפסה חברת קונגרס כלשהי ואמרה לה: "צריך להפסיק את הניסויים האלה". "כן, בטח" אמרה חברת הקונגרס וניפנפה אותה מהמדרגות. "ככה?" אמרה הבלונדה, "אז אני אעצור את חברות הקוסמטיקה לבדי".

לא הצחיק אתכם? טוב, אז אני אסביר. ריס וית'רספון מגלמת פעם נוספת את דמותה של אל וודס, ברבי מאליבו עם תואר ושכל, שמנצחת את כל המערכת הפוליטית המושחתת בארה"ב בעזרת זוג עיניים כחולות, חיוך רחב ושיער בעל גוון בהיר. עדיין לא מצחיק? אולי בגלל שאסור להסביר בדיחות.

מדד העגבניות הרקובות, שמאגד ומשקלל את הביקורות השונות: 38 אחוזי טריות וציון ממוצע של 4.9 מתוך 10. את הסרט הראשון הביקורות חיבבו (67%), את השני לא. מרביתם מסכימים – בדיחה לא מספרים פעמיים.

הכסף מדבר: הסרט הרוויח כ-90 מיליון דולר, עם תקציב 45 מיליון (30 מיליון הפצה). הסרט הראשון הרוויח יותר עם תקציב קטן בחצי.

במאי: צ'רלס הרמן-וורמפלד (לנשק את ג'סיקה סטיין), 95 דקות, ארה"ב, 2003
(למידע על זמני ההקרנות)
 
The Baltimore Sun: לא ממש סרט המשך אלא יותר העתק לא מוצלח. אל וודס הפכה לדמות אוטומטית ומכנית עד שנראה שאם היא תקבל מכה בראש, כל מיני קפיצים וברגים יצוצו ממנו.

Film Threat: וית'רספון מתוקה, מוני, כלב הצ'יוואווה מתוק עוד יותר ובסך הכל הסרט הוא הכלאה מוצלחת של "קלולס" ו"ארין ברוקוביץ'", אולם מומלץ לצופים האלרגיים לעודף סוכר, להתייעץ עם רופא לפני הצפייה.

Los Angeles Times: נשות קריירה כמדונה או הילארי קלינטון משדרות אולי עוצמה, אבל לא כיף. אל וודס היא כיפית. היא כל כך מלהיבה והקליפיות של הסרט כה כובשת, עד שלא אכפת בכלל מהפגמים בעלילה ובהגיון.
 
 

דברים יפים ומלוכלכים

 
Dirty pretty things

בעיית העובדים הזרים היא נושא כאוב ומסובך, גם בלונדון. אוקווה (צ'יווטל אג'יאוטול) היה רופא בניגריה, אך באנגליה הוא עובד כנהג מונית בלילה וכפקיד קבלה במלון מפוקפק ביום. כעובד זר, ללא מעמד חוקי, מצפים ממנו לעשות את כל העבודות השחורות והמגעילות, כולל ניקוי שירותים שנסתמו בגלל דברים שזרקו לשם האורחים.

יום אחד הוא מגלה שהדבר שסתם את השירותים הוא לב אנושי. כאשר הוא מנסה לברר למי שייך הלב, הוא מסתבך בעלילת מתח מסועפת העוסקת בשוק המתפתח של סחר באיברים. מה הקשר בין סחר אברים למצוקותיהם של העובדים הזרים? ובכן, מי לדעתכם הספקים של הכליות ושאר האיברים? עם סרגיי לופז ("יחסים אינטימיים") כבעל המלון הנוכל ואודרי טאטו, בתפקיד שונה לגמרי מזה שגילמה ב"אמלי", כחדרנית טורקיה, לא חוקית גם כן.

הכסף מדבר: הסרט הופק בתקציב צנוע (10 מיליון דולר) והכניס עד כה סכומים צנועים (כ-6.5 מיליון בארה"ב, כחצי מיליון פאונד באנגליה מולדתו)

פרסים ועיטורים: זכה בפרס המבקרים הבריטיים על התסריט הטוב ביותר. התסריטאי הוא סטיבן נייט, שהיה מהוגי התוכנית המגה-מצליחה "מי רוצה להיות מליונר?" ועבר מאז להתעסק בחומרים שונים לגמרי.

במאי: סטיבן פרירס (ליאם, נאמנות גבוהה), 107 דקות, אנגליה, 2002
(למידע על זמני ההקרנות)
 
Philadelphia Inquirer: סוף סוף סרט אמיתי! "דברים יפים ומלוכלכים" הוא סרט נפלא ומרגש, המייצג נאמנה את אלו שהברירה היחידה העומדת לפניהם היא האם למכור הטבות מיניות, את אברי גופם או את נשמתם.

Village Voice: המבנה ההוליוודי של עלילת המתח ניצב הפעם על יסודות אנטי-הוליוודים בכל הקשור לראיית עולם, לנושא ולליהוק. מחוכם וערמומי. הסרט מדלג בין הסגנונות, אך ליבו נמצא תמיד בצד הנכון.

Los Angeles Times: שילוב הפעולה בין תסריטאי מפתיע ובעל רגישות נדירה לשפה ולדמויות, במאי מיומן ומנוסה וצוות שחקנים מעולה יוצר מותחן מעורר מחשבה ובעל רגישות חברתית.
 

המפיקים

 
The Producers

הקרנה מחודשת לסרטו הקלאסי של מל ברוקס מ-68, בעקבות ההצלחה העצומה של הגירסה הבימתית החדשה שלו בברודווי. ברוקס אמר פעם על הסרט, שהוא היהודי היחיד שאי פעם הרוויח כסף בזכות היטלר. הוא גם אחד היחידים שהצליח למצוא משהו מצחיק בתחום ראיית החשבון, וזה אפילו יותר מדהים.

מקס ביאליסטוק (זירו מוסטל הנפלא) הוא מפיק מחזות כושלים, שאת הכסף להפקתם הוא מגייס מזקנות עשירות שזוכות ממנו ליחס חם ואישי מאוד. מקס בלום (ג'ין ווילדר) הוא רואה חשבון שמפחד מהצל של עצמו. שני הלוזרים מחליטים לרקום תוכנית שתחלץ אותם מחייהם העלובים, בעזרת קצת "ראיית חשבון יצירתית": הם יפיקו את ההצגה הגרועה בעולם וכשזו תיכשל הם לא יצטרכו להחזיר אגורה לזקנות המממנות - העודף הרב ישאר אצלם. לפרוייקט המדובר נבחר מיוזיקל על חייו של היטלר, כולל השיר הידוע "זהו זמן האביב להיטלר ולגרמניה". ההצלחה מובטחת.

מדד העגבניות הרקובות: 94 אחוזי טריות וציון ממוצע של 8.8 מתוך 10. מדובר בסרט שנוצר לפני 35 שנה ונחשב לקלאסי, בוודאי שישבחו אותו ויהללו אותו. חוץ מזה שהוא באמת מצחיק.

פרסים ועיטורים: זוכה פרס אוסקר על התסריט המקורי הטוב ביותר בשנת 69.

במאי: מל ברוקס (ההיסטוריה המטורפת של העולם, אוכפים לוהטים), 88 דקות, ארה"ב, 1968
 
Roger Ebert: אחד הסרטים המצחיקים ביותר בכל הזמנים. צוות שחקנים אדיר, שמגלמים דמויות כה שפלות, חמדניות, תאוותניות וחסרות מוסר, עד שאי אפשר שלא לחבב אותן. טעם רע עשוי בהרבה טוב טעם.

Village Voice: הסאטירה החריפה והחצופה של מל ברוקס רק משתבחת עם השנים. חסר בושות, פרוע ומשתולל – הומור יהודי במיטבו.
 

חתונה דנית

 
En Kort en lang / Shake It All About

הומואים הם המגזר הנכון להשקיע בו כשמדובר בסרטים – הסינמטק משדר "סרט ורוד" פעם בשבוע, הלווין מחזר אחריהם באופן עקבי, "יוסי וג'אגר" ו"תומר והשרוטים" עשו קופות מעל ומעבר לכל הציפיות ועכשיו עולה קומדיה דנית, שאמנם הצליחה יפה במולדתה, אבל מחוץ לה הוקרנה בעיקר בפסטיבלי סרטים גאים.

אחרי קביעה מכלילה זו, הגיע הזמן לחזור לסטריאוטיפ שהועלה כאן בעבר – כל המשפחות הסקנדינביות דפוקות. מסתבר שכלל זה תקף גם כאשר מדובר על משפחות של הומואים: ג'קוב ויורגן הם זוג אוהב, שחושב על חתונה, אבל אז ג'קוב בוגד, ועוד עם כריסטינה, הנשואה לטום, אחיו של יורגן. הסתבכתם? זה עוד לא הכל. ברוכים הבאים למשפחה הסקנדינבית.

כאמור הסרט לא הוצג באופן מסחרי בארצות דוברות אנגלית ועל כן קשה למצוא עליו ביקורות באנגלית. ביקורת אחת שנמצאה, של Shadows On The Wall, מציינת לחיוב את ההומור והסצנות המשעשעות, אבל מתבכיינת על כך שלנושאים רציניים כמו בגידה מגיע יחס רציני יותר. נו באמת.

במאי: הלה יוף, 98 דקות, דנמרק\גרמניה, 2001
(למידע על זמני ההקרנות)
 

בחורים רעים II – טרום בכורה

 
Bad Boys II

כאשר צולם "בחורים רעים" ב-1995 היו וויל סמית' ומרטין לורנס ידועים בעיקר בזכות סדרות הטלוויזיה שלהם ומייקל ביי היה במאי של קליפים ופרסומות. הצלחת הסרט הקפיצה לשלושתם את הקריירות, את המשכורות, וכפי שזה נראה גם את האגו.

לרגל הסיקוול הבלתי נמנע נפגשים פעם נוספת ממשיך דרכו של אדי מרפי, מרטין לורנס ("ביג מאמא"); המועמד לאוסקר ואחד השחקנים היקרים בהוליווד, וויל סמית ("גברים בשחור" ו"היום השלישי"); ואחד הבמאים הגרנדיוזיים ביותר שפועלים כיום, מייקל ביי ("ארמגדון", "פרל הארבור"), ולכולם ברור שהם לא יסתפקו בעוד קומדיית פעולה צנועה. ואמנם, בסרט ההמשך יש את כל מה שהיה במקורי - יריות, פיצוצים, מרדפי מכוניות ומשפטי מחץ לרוב - אבל בכמות הרבה יותר גדולה, כל כך גדולה שהיא ממלאת שעתיים וחצי של סרט.

מדד העגבניות הרקובות: 26 אחוזי טריות וציון ממוצע של 4.2 מתוך 10. הביקורות מסכימות, למישהו כאן עלה השתן לראש.

הכסף מדבר: הסרט הרוויח אמנם 137 מיליון דולר בארה"ב, אבל התקציב הענק שלו עמד על 130 מיליון ועוד 40 מיליון בשיווק. הנתונים האלו מאכזבים בעיקר כשמשווים אותם לסרט הקודם, שהרוויח מעל 140 מיליון דולר ברחבי העולם עם תקציב של 23 מיליון בלבד.

במאי: מייקל ביי (פרל הארבור, ארמגדון, בחורים רעים), 147 דקות, ארה"ב, 2003
(למידע על זמני ההקרנות)
 

בשבועות הקודמים

לפניכם מבחר בקורות על הסרטים שמציגים כעת בבתי הקולנוע ברחבי הארץ, בעזרתן תוכלו להחליט איזה סרט שווה לכם לראות.

אמריקן פאי: החתונה, דמעות של השמש, 28 יום אחרי, ביחד, רומן מזדמן, אחוזת האהבה

הג'וב האיטלקי, ערוצים של זעם, רומן מזדמן

פרדי נגד ג'ייסון, הים, לתפוס את הפרידמנים, הג'וב האיטלקי


מי מהמבקרים הישראלים יצליח לכתוב את הביקורת הכי משתפכת על "האסונות של נינה"? נכון שריס ווית'רספון צובעת? ומי יגלם את המפיקים בגירסת הבמה הישראלית? בואו לדבר על זה בפורום הקולנוע של נענע.

כל הביקורות, כל הסרטים - הארכיון המלא
 

אתרים רשמיים

 

טריילרים

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by