בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
קיוויתי שאמות לפני שאזדקן. אז קיוויתי 
 
 
מיכאל רורברגר

רורברגר סבור שדיוויד בואי מתחיל באלבום החדש שלו לגלות סימנים ראשונים של הזדקנות בכבוד

 
 
 
 
 
 
 
 
 

בגילנו

"בגילנו עומדת שאלה אחת אמיתית. לא מה ישאר מאתנו, אלא מה נשאיר לבנינו" (שמעון פרס לאריק שרון, 22.9.2003).
 

אינגלישמן בניו יורק

מצחיק שאפתח כתבה על דייוויד בואי בציטטה מדברים של שמעון פרס, רק שבמקרה זה, הרלוונטיות זועקת לשמיים. נכון שבואי רחוק עדיין מיום ההולדת השמונים שלו, ובכל זאת, מגיע הגיל שבו אתה מתחיל לעשות לעצמך סיכומי ביניים. בואי, שיהיה בן 57 בינואר, עושה לעצמו חושבים, נכנס בטבעיות לתדמית חדשה, מפוכחת, בוגרת ואישית יותר. את זיגי סטארדאסט ומייג'ר טום הוא כבר מוריש לילדיו/נכדיו.

האיש שנפל מכוכב אחר הפסיק להמציא עצמו מחדש (אלא אם הפאזה הנוכחית היא עוד המצאה שכזו), נוחת על מציאות קשה, טראומטית, מתפקד כאינגלישמן בניו יורק (הוא גר מטרים ספורים מעל איפה שהיו פעם מגדלי התאומים) ומבטיח למצות הפעם את החיים עד תום (ר' "Never get old", אחד השירים היותר אישיים באלבום החדש: "לנצח אני זועק שאמשיך לחיות/ לעולם לא יהיה לי כל הכסף/ לעולם לא יהיו לי כל הסמים/ …לעולם לא אכנס לדכאון/ ואף פעם, אף פעם, לא אזדקן").
 

החיים

"ריאלטי" הוא תקליט בסדר, טוב בסוגו (ר' ציון והתלבטויות בתחתית הטור). לא הכי טוב של בואי ובטח לא כזה שישנה לי ולכם את החיים. נכון ש"זיגי סטארדאסט", "ספייס אודיטי", "אלאדין סיין", "האנקי דורי", "Low", "Heroes", ואפילו "לט'ס דאנס", היו טובים ומוצלחים ממנו (ויש עוד כמה), ובכל זאת, אם נעשה סיכום ביניים ונשווה אותו לאלבומים כמו "Earthling", "Outside”, "Hours" או מוצרי טין מאשין המאוחרים, נגלה את בואי החדש בתפארתו הנוכחית, כזה שלא מבייש את הפירמה, לא יוצר מבוכה גילית ועומד מצויין בסטנדרטים של מוסיקה מעניינת של יוצר עם תדמית גדולה מהחיים, שמתחבר הפעם לגובה החיים עצמם.
 
 

המשך יבוא

אם "Heathen", אלבומו הקודם, החזיר את בואי לנורמה והביא לו את הביקורות החיוביות, מגיע "ריאלטי" הנוכחי וממשיך את הסיפור לכיוון עוד יותר חיובי. כי "ריאלטי" הוא המשך ישיר ל "Heathen", עם אותה אווירה נקיה ועגמומית שרובה שלווה ורוגע מוסיקליים, בלי הרבה יומרה לחידושים, אבל עם המון רספקט למה שעשה בעבר.

לא כל הלחנים פה טובים, חלק מן השירים סובלים מהפקת יתר, חלק אחר מהם חלשים (בייחוד אם משווים אותם לשירים של פעם) ובכל זאת, דיוויד בואי של "ריאלטי" הוא בואי מאוד מזוהה קולית ורעיונית, בואי שעומד מול עצמו במראת החיים ומצליח לעורר סקרנות מחודשת ביצירתו.

"ריאלטי", כמו "Heathen", נעשה תחת שרביט ההפקה של טוני ויסקונטי (מי שהפיק גם את "Low" ואת "Heroes"). כמו אז, גם עכשיו, הנגנים הם אותם נגנים (להקת הליווי המצויינת שלו בהופעות), וכמו אז גם עכשיו בואי מכסה שני שירים של אחרים. ב"Heathen" הוא כיסה את ניל יאנג והפיקסיז, ועכשיו הוא מכסה את אחד משירי הרוקנ'רול המצויינים של כל הזמנים (כי אני מת על השיר הזה), "פאבלו פיקאסו" של ג'ונתן ריצ'מן והמודרן לאברס. "Try some, Buy some" הוא הכיסוי האחר באלבום, לשיר של ג'ורג' האריסון ורוני ספקטור.

בכל הנוגע לקאברים, בואי עומד במשימה. את האריסון הוא עושה עם טאץ' ביטלי מקורי עם תוספות עכשוויות, ולג'ונתן ריצ'מן הוא נותן חדות מכוסחת שלא היתה שם במקור (הגם שאישית, תמיד אעדיף את הגירסה של ג'ון קייל שנמצאת ב-"Guts" מ-1977).
 

עפים באוויר

מה עוד? "New killer star", השיר הפותח, ושיר הנושא שבהמשך, מתכתבים מוסיקלית עם דברים שבואי עשה בעבר, "The Loneliest guy on earth" הוא בלדה קורעת לב, ו"Looking for water" הוא השיר היותר אהוב עלי באלבום כולו, בגלל האווירה הקשה והמוזרה שלו, רמז עבה להתמוטטות מגדלי התאומים, עם אנשים שעפים באוויר, מחסור בחמצן והצמא למים וליכולת ההישרדות בעולם/אסון רוויי פחד ושנאה.

ועכשיו כשהעולם בתוהו ובוהו, לבואי יש את הזמן להתמודד עם עצמו ועם האמביינטיות העגומה הזו שמסביב למשכנו הניו יורקי. "ריאליטי" הוא המציאות של אמן מבוגר (עם ילדה בת 3). כשלינדסי קאמפ מרח את האיפור על פניו של הכוכב הצעיר, העולם היה טוב יותר ונאיבי יותר; עכשיו האיפור מוסר והמציאות חורקת. "ריאלטי" מחזיר את בואי למציאות הזו, מודע לגילו, לעברו, לילדיו, לעתידם.
 

ציון

8/10
 

הערות

את "ריאליטי", כמו את "Heathen" לפניו, יש לשמוע המון פעמים. בהאזנה חוזרת ל"Heathen" עולה ציונו של "ריאלטי". מכאן ה-8.
______________________________________
David Bowie: Reality, (אן.אם.סי/Sony)
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by