בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
חדש: משחת השיניים שתעזור לך לפנטז על ציצים 
 
 
גדי ששון, הזמן הוורוד

גדי ששון אומר שאם אתם מאמינים לד"ר רפי יעקובי כשהוא אומר שכל הומו יכול להפוך לסטרייט, אתם מוזמנים להאמין גם לפרסומות בטלוויזיה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אנחנו חיים בעולם מלא הבטחות. אם תקנה נעל, חולצה או מכונית מסויימת, כל בעיותיך האישיות ייפתרו. תהיה גבר שבגברים, תהיי נחשקת ומאושרת. הפרסומות לא מותירות מקום לשאלות. הכל שאלה של איך תחליט לקום בבוקר, ובאילו חפצים תעטוף את חייך האומללים. כשפרסומאי טוב מזהה קהל יעד עם צורך או עם בעיה, אף אחד בעולם לא ימנע ממנו לאתר את המוצר המתאים שיפתור את הבעיה הזו, ובדרך ישלח אותו מחייך כל הדרך אל הבנק.

אבל יש כמה דברים שאי אפשר לקנות בסופר-פארם. נטייה מינית היא אחת מהן. ממש כמו שאיש אינו בוחר בהומוסקסואליות "כי זה אופנתי", כך גם אי אפשר להיפטר מהנטייה הזו. וזה בדיוק מה שרוצה הומו צעיר שלא מקבל את עצמו. להיפטר מזה. בדרך הוא עלול להיפטר גם מעצמו.

לסטרייטים זה לא תמיד ברור. הם מביטים בצועדים במצעדי הגאווה, ונראה להם שלהיות הומו זה לחיות במסיבת חשק אחת ענקית. הם לא מבינים מה זה גאווה ועל מה צריך להיות גאה. הם לא יודעים איזו כמות של סבל, ייסורים והתלבטויות היה צריך לעבור מי שזכאי מאוחר יותר לחוויה הגאה, ולו רק מפני שצלח את העניין והצליח לפתור את זה. הם גם לא רואים את ההומופוביה הפנימית שיש להומואים, זו שעוד לא נולדה עדשת המצלמה שתצליח לתפוס. אז כשמגיע סרטון הפרסומת הנכון, זה שאומר לך: "אם רק תרצה, תוכל להיות סטרייט מהשורה", רבים מוכנים לקחת את הקופון ולרוץ לכתובת שבה הם חושבים שמסתתר האושר הזה.

גם אני הייתי בסרט העצוב הזה. בגיל 17, האופציה להיות הומו נראתה לי כמו מתכון מושלם לחיים אומללים. הגענו, אני והורי, לפסיכולוג קליני מנוסה עם מוניטין גבוהים במיוחד, שאמר לנו בלי למצמץ פעמיים: "אם תרצו, אין זו אגדה". דווקא לא היה מדובר במישהו שהתמקד בהתנהגות החיצונית של המטופל, אלא במה שנקרא בשפה המקצועית פסיכולוג פסיכו-דינאמי - כזה שמתיימר לעזור לך לעבור שינוי פנימי.

הניסוי הקליני גבה את מחירו. לקח לי שנה וחצי על הכורסה שלו כדי להחליט שמדובר בדרך המלך לגהה. מוזר שהוד פסיכולוגיותו לא ראה את זה.

אבל אני חושב שמבחינתי, המעניין מכל היה, שאני יכול לומר שהגעתי לנקודה ההיא, שרפי יעקובי מדבר עליה: מצב של פאטה מורגנה, שבו אתה (כמעט) מצליח לשכנע את עצמך שאתה בעצם סטרייט שחושק בנשים. עוד חלום ארוטי אחד, ותוכל לסמן וי על זהותך המינית החדשה. ככה זה עובד כשאתה בן 15. כל אוננות שהצלחת לסחוט עם מחשבות על ציצים הופכת אותך קצת יותר אופטימי. מובן שמדובר בקשקוש בלאבוש.

אגודת הפסיכיאטרים האמריקאים (APA) אמרה את דברה בנושא הזה יותר מפעם אחת. אחת לזמן מה קופץ איזה פסיכולוג שאומר שהוא יכול "לתקן" או "לרפא" הומוסקסואליות. הפרסום האחרון בנושא זה היה במאי 2001, וגם אז יצאו ב-APA בהודעה שאינה משתמעת לשני פנים: "אין כל הוכחה מדעית התומכת ביכולתה ויעילותה של תראפיה מסוג זה להביא לשינוי אמיתי של האוריינטציה המינית". בפברואר 2000 הבהירה APA כי "מדובר בטיפולים שעלולים להביא נזק של ממש למטופלים: העלאת רמות חרדה ודיכאון".

הטיפול הנכון ביותר, הם אומרים, להומו, לסבית, בי או טראנס, הסובלים מרגשות אשם, שנאה עצמית ובלבול, הוא טיפול שיעזור להם לחזק את תחושת הערך העצמי שלהם. "מי שמצליח להוריד את מפלס ההומופוביה העצמית ולשלב בין נטייתו המינית לתחושת העצמי הטובה שלו יצליח לתפקד רגשית טוב יותר".

האמת, אני מנסה לחשוב, מה כבר יש לומר על פסיכולוג שאומר שלהפסיק להיות הומו זה כמו להפסיק לעשן? האם צריך להוסיף על זה משהו?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by